ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת
| (14 בדצמבר 1895; בית סנדרינגהאם, נורפוק, אנגליה - 6 בפברואר 1952; בית סנדרינגהאם, נורפוק, אנגליה) (בגיל 56) | |
 |
|
| שם בשפת המקור | Albert Frederick Arthur George |
|---|---|
| שם מלא | אלברט פרדריק ארתור ג'ורג' וינדזור |
| מדינה | הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה | כנסיית סנט ג'ורג', טירת וינדזור |
| בת-זוג | |
| שושלת בית סקסה-קובורג-גותה בית וינדזור |
|
| תואר | מלך הממלכה המאוחדת (ומדינות נוספות בחבר העמים הבריטי) וקיסר הודו |
| אב | המלך ג'ורג' החמישי |
| אם | מרי |
| צאצאים | |
| מלך הממלכה המאוחדת | |
| תקופת כהונה | 11 בדצמבר 1936 - 6 בפברואר 1952 (15 שנים) |
| הקודם בתפקיד | אדוארד השמיני |
| הבא בתפקיד | אליזבת השנייה |
| קיסר הודו | |
| תקופת כהונה | 11 בדצמבר 1936 - 1947 |
| הקודם בתפקיד | אדוארד השמיני |
| הבא בתפקיד | אחרון |
| מלך אירלנד | |
| תקופת כהונה | 11 בדצמבר 1936 - 1949 |
| הקודם בתפקיד | אדוארד השמיני |
| הבא בתפקיד | אחרון |
ג'ורג' השישי (באנגלית: Albert Frederick Arthur George - אלברט פרדריק ארתור ג'ורג'; 14 בדצמבר 1895 - 6 בפברואר 1952) היה מלך הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד מה-11 בדצמבר 1936 ועד מותו. טקס הכתרתו נערך ב-12 במאי 1937. בנוסף להיותו מלך בריטניה הגדולה וצפון אירלנד, הוא היה אחרון קיסרי הודו (עד עצמאות הודו ב-1947), והאחרון שנשא בתואר מלך אירלנד (עד פרישתה מחבר העמים הבריטי ב-1949).
עלה לשלטון בעקבות התפטרותו של אחיו הבכור, אדוארד השמיני, שוויתר על כיסא המלוכה כדי להינשא לאהובתו ווליס סימפסון.
תוכן עניינים
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנסיך אלברט, או "ברטי" כפי שכונה בידי בני משפחתו, נולד בבית סנדרינגהאם שבנורפוק שאנגליה. בעת לידתו היה אביו, ג'ורג', הדוכס מיורק ובמקום השני בסדר הירושה לכתר הבריטי, ואמו, מרי מטק, הדוכסית מיורק. סבתו של אביו, המלכה ויקטוריה, הייתה בשלטון עד שהיה בן שש. תאריך לידתו, ה-14 בדצמבר, היה יום השנה ה-34 למות אבי סבו, אלברט, והוא נקרא על שמו. כבנו השני של ג'ורג' היה אלברט הרביעי בסדר ירושת הכתר. אלברט אולץ בילדותו לכתוב ביד ימין למרות שהיה שמאלי, וסבל מגמגום שנמשך שנים רבות. הוא סבל מבעיות קיבה כרוניות, כמו גם מברכיים עקולות, שאילצו אותו לחבוש לוחות יישור מכאיבים.
בשנת 1913 החל אלברט את שירותו כקצין זוטר בצי הבריטי. שירותו נמשך לאורך מלחמת העולם הראשונה והוא השתתף בקרב יוטלנד (1916). קשיים בריאותיים מנעו את השתתפותו בקרבות נוספים, ובשנת 1918 הוא הוצב כמפקד במחנה האימונים של הצי. באותה שנה נוסד חיל האוויר המלכותי ומחנה האימונים הועבר ליחידת הבקרה של החיל, שבמסגרתו שירת אלברט כמפקד מחלקה עד אוגוסט 1918. לאחר שחרורו, החל אלברט בשנת 1919 לימודים אקדמיים באוניברסיטת קיימברידג' ולמד היסטוריה, כלכלה ומדע המדינה.
בשנת 1920 הוענקו לאלברט תואר הדוכס מיורק, רוזן אינוורנס וברון קילרני. באותה עת הוא החל לשאת בתפקידים ממלכתיים בשירות אביו וסייר מטעמו ברחבי אנגליה.
הנסיך אלברט הציע לראשונה נישואים לאליזבת בווס-ליון בשנת 1921, אך היא סירבה. לאחר שהצהיר שלעולם לא יישא לאישה מישהי אחרת, ביקרה אמו, המלכה מרי, בבית משפחתה של אליזבת בגלמיס. המלכה מרי השתכנעה כי אליזבת אכן מתאימה לבנה, אך סירבה להתערב בעניינם.[1] אליזבת נתנה לבסוף את הסכמתה לנישואים, על אף הסתייגותה מחיי מלכות,[2] והודעה על אירוסיהם פורסמה בינואר 1923. חופש בחירתו של הנסיך אלברט והצעת נישואיו לפשוטת עם, אם כי בתו של בעל תואר אצולה, היוו צעד נוסף במודרניזציה הפוליטית בבריטניה - שכן בעבר נישאו נסיכים ממשפחת המלוכה הבריטית לנסיכות ממשפחות מלוכה ממדינות אחרות.[3] טקס נישואיהם נערך ב-26 באפריל 1923 בכנסיית ווסטמיניסטר אבי. את ירח הדבש ערכו באחוזה במחוז סארי ולאחר מכן בסקוטלנד.[4]
בשנת 1926 נולדה בתם הראשונה, אליזבת, וכעבור ארבע שנים נולדה בתם השנייה מרגרט. בשנת 1927 יצאו הדוכס והדוכסית מיורק לשליחותם הראשונה והשתתפו בפתיחת הפרלמנט האוסטרלי בקנברה.[5]
מלך הממלכה המאוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-20 בינואר 1936 נפטר ג'ורג' החמישי והכתר הבריטי הועבר ליורשו, הנסיך אדוארד מווילס (המלך אדוארד השמיני). ג'ורג' החמישי והמלכה מרי הביעו בשנים מוקדמות יותר את חששותיהם מהעברת הכתר לבנם הבכור והמלך צוטט באומרו: "תפילותיי שבני הבכור לא יינשא ודבר לא יחצוץ בין הכתר לבין אלברט וליליבת (כינויה של אליזבת בידי מכריה)".[6]
שלא במתכוון מילא אדוארד השמיני אחר משאלת אביו לאחר שוויתר על הכתר בעקשנותו להינשא לוואליס סימפסון, גרושה ממוצא אמריקני. על אף האפשרות החוקית של המלך להינשא לסימפסון ולהישאר בתפקידו, שרי הממשלה ייעצו לו שסימפסון לעולם לא תתקבל כמלכה בעיני העם וביקשו אותו להימנע ממימוש הנישואין. לו היה המלך מתעלם מעצתם היה על שרי הממשלה להתפטר, וכתוצאה מכך לפגוע בשיטת המלוכה הבריטית של מונרכיה חוקתית, המאלצת את המלך לממש את המלצות יועציו.[7] על כן בחר המלך לוותר על הכתר לטובת אחיו הצעיר הנסיך אלברט, ב-11 בדצמבר 1936.[8] לצורך העניין נחקק חוק מיוחד בפרלמנט, כדי לאפשר את התפטרות המלך והעברת המלוכה לבא אחריו בסדר המלוכה. הדבר נעשה על אף אי רצונו של אלברט לשאת בתפקיד ולמרות אי מוכנותו לתפקיד (על אף דברי הוריהם, ההכשרה לכס המלוכה הושקעה בבנם הבכור ויורש העצר). אחת מפעולותיו הראשונות של אלברט כמלך הייתה מינוי אחיו, המלך לשעבר, כדוכס וינדזור. אלברט הוכתר ב-12 במאי 1937 כמלך הממלכה המאוחדת של בריטניה וצפון אירלנד ולקיסר הודו הבריטית. בהכתרתו הוא אימץ את שמו המלכותי ג'ורג' השישי.
ביוני 1939 יצאו ג'ורג' השישי ואליזבת לביקור בקנדה וארצות הברית. היה זה ביקור ראשון של המלך של קנדה, מתוקף היותה של קנדה אחת מממלכות חבר העמים הבריטי.[9] במסעם הם תרו בקנדה מחוף לחוף ובחזרה, בליווי גיחה קצרה לארצות הברית וביקור אצל הנשיא רוזוולט ורעייתו בבית הלבן ובבית מגוריהם. קבלת הפנים לה זכו בקנדה ובארצות הברית הייתה נלהבת והפיגה את חששם שמא נתפסו בציבור כמלך ומלכה "מחליפים".[10][11] בדבריה לראש ממשלת קנדה, מקנזי קינג, אמרה המלכה אליזבת כי סיור זה "בנה אותם".[12]
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת העולם השנייה היו המלך והמלכה לסמל של ההתנגדות הלאומית. קודם למלחמה תמך המלך, בדומה לרוב בפרלמנט ובקרב הציבור, במדיניות הפיוס שהנהיג ראש הממשלה נוויל צ'מברליין כלפי היטלר; כשצ'מברליין שב מועידת מינכן הזמין אותו המלך, בצעד יוצא דופן, למרפסת ארמון בקינגהאם לנופף לקהל, דבר השמור לבני משפחת המלוכה. לאחר התפטרותו של צ'מברליין ב-1940 הטיל המלך את הרכבת הממשלה על וינסטון צ'רצ'יל, אם כי בית המלוכה לא הראה תמיכה ניכרת בתוכניותיו ורק במהלך כהונתו נרקמה הערכתם לאומץ לבו ולסולידריות שהפגין בשנות המלחמה.[13]
המלך בחר להשאר בלונדון בשנות המלחמה ובילה את ימיה בארמון בקינגהאם, על אף היותו מטרה להפצצות גרמניה הנאצית. מסיבות ביטחוניות ומשפחתיות לנה המשפחה בטירת וינדזור. המשפחה ערכה בשנים אלו סיורים רבים ברחבי הממלכה והקציבה את מנות המזון בארמון בהתאם לצו המלכותי.
בחגיגות יום הניצחון באירופה לסיום המלחמה קרא הקהל לפני הארמון "אנו רוצים את המלך", והמלך הזמין את צ'רצ'יל להופיע עמו, בדומה למחווה כלפי צ'מברליין.
חבר העמים הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזמן כהונתו של ג'ורג' התפתח השלטון העצמי בקרב מושבות הממלכה המאוחדת ונוצרו ממלכות חבר העמים הבריטי. תהליכים אלו החלו קודם להכתרתו, בעקבות הצהרת בלפור (1926) על שינוי אופיה של האימפריה הבריטית. הם הואצו בסיום מלחמת העולם השנייה עם סיום השליטה הבריטית על ירדן, בורמה, הודו, וארץ ישראל. ג'ורג' השישי הכריז על ביטול התואר "קיסר הודו" ונותר ראש מדינה ייצוגי של המדינות החדשות בתואר מלך הודו ומלך פקיסטן.
הוא חדל לשאת בתואר מלך הודו כשזו הפכה לרפובליקה אולם נשאר מלך פקיסטן עד מותו ב-1952 (פקיסטן הפכה לרפובליקה ב-1956).
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה החלה להתערער בריאותו של המלך. ב-6 בפברואר 1952 הוא נפטר ממחלת סרטן הריאות. בתו אליזבת הוכתרה למלכה אליזבת השנייה.
תארים לאורך חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1895 - 1898: הוד מעלתו הנסיך אלברט מיורק
- 1898 - 1901: הוד מעלתו המלכותי הנסיך אלברט מיורק
- 1901: הוד מעלתו המלכותי הנסיך אלברט מקורנוול ויורק
- 1901 - 1910: הוד מעלתו המלכותי הנסיך אלברט מויילס
- 1910 - 1920: הוד מעלתו המלכותי הנסיך אלברט
- 1920 - 1936: הוד מעלתו המלכותי הנסיך אלברט, דוכס יורק, רוזן אינוורנס וברון קילרני
- 1936 - 1952: הוד מלכותו ג'ורג' השישי, בחסד האל, של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד והדומיניונים הבריטיים מעבר לים, מלך, מגן האמונה, קיסר הודו.[14]
בשטחי חסותו השונים נקרא המלך בתארים נוספים. לדוגמה: דוכס נורמנדי, לורד האי מאן.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נאום המלך - סרט קולנוע העוסק בג'ורג' השישי, ומתמקד בהתמודדותו עם בעיית הגמגום שממנה סבל על רקע הכתרתו למלך ופרוץ מלחמת העולם השנייה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מודעה של עיריית תל אביב לגבי חגיגות ההכתרה של ג'ורג' השישי, באתר עיריית תל אביב - הארכיון העירוני
סרטון חגיגות ההכתרה של ג'ורג' השישי בחיפה, 1937, באתר יוטיוב
סרטון הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Airlie, Mabell (1962). Thatched with Gold. London: Hutchinson. pp. p.167.
- ^ Longford, Elizabeth (1981). The Queen Mother. Weidenfeld & Nicolson. pp. p.23.
- ^ Roberts, pp.57–58
- ^ Howarth, Patrick (1987). George VI. Century Hutchinson. pp. p.37–38. ISBN 0091710006.
- ^ "The Official Memorial Site of the Queen Mother". Retrieved February 26, 2007.
- ^ Ziegler, Philip (1990). King Edward VIII: The Official Biography. London: Collins. pp. p.199. ISBN 0002157411.
- ^ Beaverbrook, Lord (1966). A. J. P. Taylor, ed. The Abdication of King Edward VIII. London: Hamish Hamilton. pp. p.57.
- ^ The Duke of Windsor, p.387
- ^ "The Royal Tour of 1939". Library and Archives Canada. March 14, 2007.
- ^ Vickers, p.187
- ^ Bradford, Sarah (1989). The Reluctant King: The Life and Reign of George VI. New York: St Martin's. pp. pp.298–299.
- ^ Bradford, p.281
- ^ Vickers, pp.210–211
- ^ התואר 'קיסר הודו' בוטל בשנת 1948
| דוכסי יורק | ||
|---|---|---|
| בית יורק | אדמונד מלאנגלי (1385–1402) ·
אדוארד מנוריץ' (1402–1415) · ריצ'רד פלנטג'נט (1415-1460) · אדוארד מיורק (1460-1461) · ריצ'רד משרוסברי (1474-1483) |
|
| בית טיודור | הנרי מיורק (1494-1509) | |
| בית סטיוארט | צ'ארלס מיורק (1605-1625) · ג'יימס מיורק (1633/1644-1685) | |
| בית הנובר | ארנסט אוגוסטוס מיורק (1716-1728) · אדוארד מיורק (1760-1767) · פרדריק מיורק (1784-1827) | |
| בית וינדזור | ג'ורג' מיורק (1892-1910) · אלברט מיורק (1920-1936) · הנסיך אנדרו (מ-1986) | |
- מלכי אנגליה
- בית וינדזור
- דוכסי יורק
- קיסרי הודו
- עמיתים בני המלוכה של החברה המלכותית
- דוכסי לנקסטר
- ריבוני מסדר הבירית
- ריבוני מסדר הדרדר
- ריבוני מסדר פטריק הקדוש
- ריבוני מסדר האמבט
- ריבוני מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש
- ריבוני המסדר הוויקטוריאני המלכותי
- קצינים בריטים במלחמת העולם הראשונה
- פוליטיקאים בריטים במלחמת העולם השנייה
- מעוטרי אות מסדר השחרור
- בריטים מעוטרי אות לגיון ההצטיינות
- מעוטרי אות השירות המצוין
- בריטים חברי הבונים החופשיים
- מרשלים בחיל האוויר המלכותי
