אבן ערבי
 |
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
אִבּֽן עַרַבּי (בערבית: ابن عربي) או בשמו המלא אבו עבד אללה מוחמד בן עלי בן מוחמד אבן אל-ערבי אל-חאתמי אל-טאיי היה פילוסוף, מיסטיקן, איש דת וסופר מוסלמי ידוע בן המאה ה-13. הוא נולד בשנת 1165 בעיר מורסיה שבחבל אל-אנדלוס (בספרד, שהייתה אז תחת שליטת המוסלמים) ומת בדמשק בשנת 1240, שם נקבר[1].
לאבן ערבי שמור עד ימינו מקום חשוב בתולדות התפתחות המחשבה המוסלמית. במיוחד מוכרת תרומתו לקאנון המחשבה הסופית והמיסטית של האסלאם הסוני. בניגוד להוגים אחרים, ששמם נקשר בדרך כזו או אחרת לחשיבה הסופית, אך זכו למוניטין של מינות, "חדשנות מגונה" (תרגום אפשרי לעברית של "בדעה"; بدعة) או אף כפירה בעיקר (למשל כמו מי שייתכן והיה ממנהיגי תנועת "האחים הטהורים" (إخوان الصفا), אבו סלימאן מחמד בן מעשר אל-ביסתי, המכונה אל מקדסי)[2], הרי שאבן ערבי נחשב רחוק מכל זאת, וכסופר השייך לזרם המרכזי, בדומה לאל-ע'זאלי, רומי ואחרים.
עדות לכך ניתן למצוא בשני הכינויים המקובלים של אבן ערבי בארצות ערב: "محيي الدين" ("מחייה הדת", Reviver of Religion) ו-"الشيخ الأكبر" ("השייח' הגדול"). מעמדו זה של אבן ערבי (המשתקף בכינויו) בא לו אף על פי שבכתביו ניתן למצוא לעתים קרובות התבטאויות בלתי שגרתיות בנוגע לטקסט הקוראני ולמחשבה הדתית בכלל, אנלוגיות (במובן היקשים, דימויים ומשלים, כלי פרשני שאופן השימוש בו מעורר מחלוקת לא מעטה בחוגים אסלאמיים שונים) קטעי שירה ארוכים, וסגנון כתיבה ציורי ופנטסטי לעתים, שתואר על ידי חוקרי סופיזם מודרניים, כמו למשל אדריס שאה, כאחד האלמנטים שהעניקו לאבן ערבי את מעמדו האיתן בהיסטוריה השל האסלאם הצופי.[3]
אשר לנָסָבּ "אִבֽן עַרַבּי" (נסב הוא אחד מכמה סוגים של שמות שניתן להתייחס באמצעות לאישים ערבים או מוסלמים; פירושו "בן של". בדומה ל"יהושע בן נון") הרי שזוהי הצורה המקובלת ביותר להתייחס אליו ברוב ארצות ערב. מילולית פירושו של הנסב הזו הוא "בנו של ערבי" (ללא יידוע) ולא "בן הערבי" (ابن العربي) - צורה אחרת של שם זה שמשתמשים בה לא אחת בתרגומים של כתביו לאנגלית. הצורה אבן-ערבי נהוגה יותר בארצות המשריק (ארצות הלבנט: סוריה, לבנון, ישראל, ירדן, וכן עיראק ומצרים) כדי להבדילו מאבו בכר בן אל-ערבי (ערבית: أبو بكر بن العربي), מלומד מוסלמי ספרדי בן העיר סביליה, שאינו קשור לסופיות. לעומת זאת בארצות ערב של צפון אפריקה, המגרב, ניתן לא אחת למצוא התייחסות אל ההוגה הסופי שהוא נושא מאמר זה, גם בתור ابن العربي.
תוכן עניינים
רשימה של כתביו המרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "פצוץ אל-חכאם" (בערבית: فصوص الحِكَم). "מרגליות" או "פניני החכמה" הוא תרגום אפשרי לכותרת ספר זה, שהוא מבין הידועים ביותר, אם לא הידוע ביותר, מבין כתביו של אבן ערבי. יופיע באנגלית תחת:the Seals of Wisdom או the Bezels of Wisdom , ולפני שנים מעטות יצא תרגום נוסף ברמה גבוהה למדי תחת הכותרת: the Ringstones of Wisdom מאת האקדמאי האמריקאי-טורקי ג'אנר דאלי (Caner Dagli).
- "אל-פתוחאת אל-מכייה" (בערבית: الفتوحات المكية). יצירה ארוכה שכוללת מספר רב של כרכים ברוב המהדורות. טרם תורגמה לעברית, ובאנגלית מופיעה לרוב תחת הכותרת "the Meccan Revelations" או "the Meccan illuminations". זהו אחד מכתביו המוכרים ביותר של אבן ערבי בארצות ערב.
- "תרג'ומן אל-אשואק" (בערבית: ترجمان الأشواق). ספר של שירה מיסטית. באנגלית יופיע בדרך כלל תחת: "the Interpreter of Desires".
מעמדו של אבן ערבי במסורת של המסדרים הצופיים הקאנוניים לעומת תפיסתו בחוגים אחרים בחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרו משנת 1964 של חוקר הסופיזם בן המאה ה-20 שככל הנראה היה בעצמו צופי, אדריס שאה, מובא קטע המתאר ויכוח בין חכמי דת מחוגים כאלה ואחרים אודות מעמדו של מחיי א-דין אבן ערבי.
בקצרה מתאר הקטע מקרה שבו אדם, צופי כנראה, בשם עז א-דין אבן עבד אל-סלאם יושב בפגישה עם כמה תלמידי דת. נושא השיחה הוא כופרים ואנשים שדוגלים בדוקטרינות של מינות (heretics). עד מהרה עולה שמו של אבן-ערבי בתור שכזה, אך השייח' עבד אל-סלאם לא אומר דבר. בערבו של אותו יום, יושב אותו השייח' עם אחד מתלמידיו, שהתלווה אליו לפגישה הקודמת. התלמיד שואל אותו מיהו בעיניו הסמכות הגבוהה ביותר בסופיזם באותו זמן the magnetic pole of the Age ? (אבן ערבי וכמשתמע גם הנפשות הפועלות בסיפור זה, חיו במאה ה-13). השייח' משיב מיד בנונשלאנטיות: זהו מחיי א-דין אבן אל-ערבי. התלמיד מופתע ותמה למה שתק השייח' מוקדם יותר כאשר שמע אדם מכנה את אבן ערבי מפורשות בתור heretic. השייח' משיב: "Yes, but it was in a meeting of scholars, legists".[4] ("כן, אבל זה היה בפגישה של מלומדי דת, אנשי ההלכה האסלאמית").
את המינוח scholars אין להבין במקרה בתור "אקדמאים" או "חוקרים" וכיוצא בזה, אלא, שכוונתו של שאה למלומדים בהלכה הדתית, אנשי השריעה האסלאמית. שכן, באסלאם ובמיוחד באסלאם הקלאסי, ניתן לדבר ככלל על גישה של כבוד לידע ולמחקר האנושי וזהו אחד המאפיינים המרכזיים של התרבות של ספרד המוסלמית, שבה חי ופעל אבן ערבי, לא הרבה אחרי זמנם של הרמב"ם, יהודה הלוי, ושלמה אבן-גבירול. מכל מקום במקרה זה השייח' הנזכר שומע את הדברים הנאמרים ושותק.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אינם חולמים, מלאכים אינם חולמים, הוצאת כרמל, 2007
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "The Meccan Revelations". World Digital Library. 1900–1999. Retrieved 2013-07-14.
- ^ בספרו של האקדמאי הלובי עלי אל-צלאבי על הסלג'וקים, קיימת התייחסות אל אח'ואן אל-צפא בתור "באטנייה" הווה אומר תנועה מחתרת סודית שמוטל ספק באשר למידת התאימות של הדוקטרינות שלה לזרם המוסלמי האורתודוקסי. ראו: אל-צלאבי, עלי מחמד מחמד, "דולת אל-סלאג'קה", (מהדורת קהיר, 2006), עמ' 40.
- ^ Shah Idries, The Sufis, Jonathan Cape Paperback: London, 1964. pp. 144
- ^ Ibid, pp. 144
