עורך דין

עורכי דין, ציור מעשה ידי אונורה דומיה, 1848.

לבוש מסורתי של עורך דין צרפתי; שנות ה-20 המוקדמות.

לבוש מסורתי של עורך דין אנגלי; שנות ה-20 המוקדמות.

יצירה של קוונטין מאסיי, עורך דין אזרחי, המאה ה-16. מוצג בגלריה הלאומית של סקוטלנד, אדינבורו.

עורך דין (בראשי תיבות: עו"ד) הוא אדם המורשה לעסוק בעריכת דין, לאחר שלמד משפטים.

באנגליה (ובמדינות אחרות בהן שיטת המשפט שאובה מהמשפט האנגלי, כגון אוסטרליה) מקובלת הפרדה בין עורך דין המופיע בבית המשפט (barrister) ובין עורך דין העוסק בכל פעילות משפטית אחרת (solicitor). הפרדה זו אינה נהוגה בישראל, וכל עורך דין רשאי לעסוק בשני סוגי הפעילות.

בקרב עורכי הדין מקובלת התמחות לתחומים ספציפיים של המשפט, כגון דיני עבודה, דיני מסים, משפט מסחרי, משפט פלילי וכו'. משרד גדול לעריכת דין מעסיק לעתים עורכי דין בעלי מגוון התמחויות, כדי לספק קשת שלמה של שירותים ללקוחותיו; עם זאת, ישנם משרדים גדולים המתמחים בתחום מסוים.

העיסוק בעריכת דין בישראל

בישראל מוסדר העיסוק בעריכת דין באמצעות חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961‏. סעיף 24 לחוק זה מציב שלושה תנאים לכשירותו של אדם להיות עורך-דין:

• בעל השכלה משפטית גבוהה: לימודי משפטים בישראל נעשים באוניברסיטאות ובמכללות.
• עבר תקופת התמחות: בתקופת ההתמחות, הנמשכת שנה ונערכת לאחר סיום לימודי משפטים, עובד המתמחה בהנחייתו של עורך-דין ותיק או שופט‏.
• עמד בבחינות של לשכת עורכי הדין- האחת בכתב (מבחן אמריקאי) והשנייה בעל-פה. הבחינות נערכות בסוף תקופת ההתמחות. בבחינה שהתקיימה בנובמבר 2004 נכשלו מחצית מ-1,250 המתמחים שניגשו לבחינה (מדובר בשיעור נכשלים גבוה יחסית לבחינות קודמות)‏.

אדם הכשיר להיות עורך דין והוא תושב ישראל ובגיר, יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר לשכת עורכי הדין. הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו, אם המועמד הורשע בעבירה שיש עמה קלון, והלשכה סבורה שלנוכח הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין.

סעיף 20 לחוק זה מייחד את הפעולות הבאות לעורכי דין בלבד:

• ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית;
• עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;
• ייעוץ וחיווי דעת משפטיים.
• ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו בפני:
  • משרד ההוצאה לפועל;
  • לשכת מרשם המקרקעין;
  • הפקיד המוסמך לעניין חוק בתים משותפים, תשי"ג-1952;
  • רשם החברות;
  • רשם השותפויות;
  • רשם האגודות השיתופיות;
  • רשם הפטנטים והמדגמים;
  • רשם סימני המסחר;
  • פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לעניין פקודת מס הכנסה;
  • המנהל לעניין חוק מס שבח מקרקעין, תש"ט-1949;
  • מנהל מס עזבון לעניין חוק מס עיזבון, תש"ט-1949.

עם זאת, סעיף 21 לחוק קובע כי אין בהוראות לגבי ייחוד המקצוע כדי לפגוע בסמכות ייצוג של אישים אחרים, בנסיבות מסוימות, כגון ייצוג לפני בתי דין דתיים ולפני בתי דין צבאיים, ייצוג של נישום בידי רואה חשבון או יועץ מס בפני רשות המסים, סמכויות של סוכן פטנטים, ייצוג ארגון עובדים או מעבידים בבוררות לענייני עבודה או בקשר להסכם עבודה, ועוד.

רבים מעורכי הדין בישראל עובדים כעצמאים במשרדים שבבעלותם. אחרים עובדים כשכירים במשרדי עורכי דין, ויש העוסקים בייעוץ משפטי לחברות בהן הם מועסקים. קבוצה גדולה של עורכי דין מועסקת בפרקליטות המדינה ובפרקליטות הצבאית.

חיסיון עורך דין - לקוח

אחד הדברים הייחודיים למקצוע עריכת הדין, בדומה למספר קטן של מקצועות טיפוליים, הוא חסיון עורך דין - לקוח. על פי חוק, עורך דין חייב לשמור בסודיות כל מידע שהובא לידיעתו על ידי הלקוח. הדבר תופס גם לגבי עובדי משרדו והכפופים לו. מנגד, במדינות רבות, רשויות המדינה מכירות בחובתו זו של עורך הדין. כך למשל, כל מסמך או מידע המאוחסן אצל עורך הדין, מוגן מפני תפיסה או חיפוש כלשהו, מצד רשויות שלטון כגון המשטרה, או כל גורם אחר. החיסיון נועד לאפשר ללקוח כנות וגילוי לב מלא, מבלי לחשוש שדבר זה יכול לשמש כנגדו ביום מן הימים. ניתן לחשוף את המידע החסוי רק בעקבות הרשאה מפורשת של הלקוח לעשות כן.

יוצא מן הכלל הוא מקרה בו לקוח מגלה לעורך הדין על כוונתו לבצע עבירה בעתיד, שבו חייב עורך הדין לחשוף את המידע על מנת למנוע ביצוע העבירה, כמו כן החיסיון אינו חל במקרה של תביעת עורך הדין בגין שכר טרחה לו הוא זכאי בעניין שבו טיפל עבור לקוחו.

הגידול במספר עורכי הדין בישראל

עד תחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 נלמד מקצוע עריכת הדין בישראל אך ורק בפקולטות למשפטים של אוניברסיטאות. בעקבות הביקוש הרב ללימודי משפטים הגיעו דרישות הקבלה לפקולטות למשפטים לרמות גבוהות מאוד (בין הגבוהות מבין כל הפקולטות) ורק כ-15% מהמועמדים התקבלו ללימודים. בעקבות לחץ של אנשים שבקשו ללמוד עריכת דין שונה החוק והוא אפשר לימודי משפטים לצורכי הסמכה כעורך דין במכללה לא אקדמית‏ והוקמו שלוש מכללות לא אקדמיות ללימודי משפט. הקמת המכללות הביאה לגידול ניכר במספר עורכי הדין בישראל. בהמשך, החל תהליך של פתיחת מכללות אקדמיות ברחבי ישראל שהביא לפתיחת מכללות נוספות בהם התקיימו לימודי משפטים והמכללות הלא אקדמיות קיבלו הסמכה להעניק תארים אקדמיים.

בעקבות הגידול במספר עורכי הדין ובהתאם לכך למספר עורכי הדין שנמצאו ברמה מקצועית נמוכה מונתה בשנת 2000 ועדה בראשות השופטת הילה גרסטל שהמליצה להטמיע כמה שינויים מהותיים בהתמחות.

1. הארכת תקופת ההתמחות משנה לשנה וחצי.
2. חיוב המתמחים במהלך מחצית השנה הראשונה במעבר קורס מעשי שינוהל בידי הלשכה.
3. עריכת בחינה בתום ההתמחות במתכונת של "ניתוח מקרה" בנוסף לבחינה האמריקאית.
4. מינוי שופט בדימוס כמפקח על ההתמחות.

נכון לאוקטובר 2008 לא יושמו המלצותיה של ועדת גרסטל, בין השאר כתוצאה מהתנגדות עזה של הסטודנטים שאף הפגינו נגד המלצות אלה.

ועדה מיוחדת בראשותו של עורך הדין שי סגל מונתה לבחון את הבעיה לאור העובדה שיישום המלצות ועדת גרסטל אינו על הפרק, כלשונם. אחת ממטרותיה המוצהרות של הוועדה, שאושרה פה אחד על ידי הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, היא העלאת רף הציון העובר בבחינות לשכת עורכי הדין מ-65 ל-70, כלומר, נבחן שיקבל 65 בכל הבחינות יוסמך כעורך דין, אולם נבחן שיקבל פחות מכך, אפילו רק באחת מהבחינות, יזדקק לממוצע של 70 על מנת להיות מוסמך כעורך דין.

מספר עורכי הדין בישראל עמד על 30,000 בסוף 2004; 36,000 באפריל 2007; 47,000 בסוף 2010 ו-63,000 במחצית 2012‏.

ראו גם

• אל תעש עצמך כעורכי הדיינים
• פרו בונו
• משפטן
• לימודי משפטים בישראל
• לשכת עורכי הדין בישראל
• נוטריון
• עורך דין חברתי

לקריאה נוספת

• אלן דרשוביץ, מכתבים לעורך דין צעיר, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2006
• נטע זיו, מי ישמור על שומרי המשפט?, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015

קישורים חיצוניים

• עורך דין, באנציקלופדיה ynet
• גד ברזילי, השפה הדו ערכית של עורכי דין בישראל: פוליטיקה ליברלית, כלכלה ליברלית, שתיקה והתנגדות, המשפט טו (1): תש"ע 223-193
• לשכת עורכי הדין בישראל
• הדר קנה וענת רואה, "בום" במשרדי עורכי הדין, באתר ynet‏, 1.2.08 - דירוג משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל
• אפרים קישון, לוקחים עורך דין, מתוך הספר "שמיניות באוויר"
• יורם שורק, למה צריך עורכי דין?, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר נענע 10
• רן רימון, עורכי דין: באיזה תחום תרוויחו הכי הרבה?, באתר ynet‏, 27 בנובמבר 2011
• על עורכי דין באתר האקדמיה ללשון
• העורך דין או עורך הדין? באתר האקדמיה ללשון העברית, ספטמבר 2010
• כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
• ענת רואה, במשרדים הגדולים גובים פי 2 ומרוויחים פי 2, באתר כלכליסט, 4 בפברואר 2015