ירכא |
כפר דרוזי בגליל המערבי, על כביש 70 אחיהוד-כברי בקרבת הכפר ג'וליס וכפר יאסיף.
מועצה מקומית, מונה כ- 11.000 נפש. תכנית המתאר על שטח של 2000 דונם ובנוסף לכך אזור תעשיה בן 2400 ד'. הפרנסה מתעשייה זעירה ומלאכה, שירותים ומסחר, יזמים עצמאיים ועבודה מחוץ לישוב. מעט מחקלאות.
מערכת החינוך נותנת שירותים לגיל הרך והגן, 3 בתי-ספר יסודיים, חטה"ב וחט"ע. המתנ"ס המקומי עוסק במגוון פעילויות לנוער ולכלל הטוכלוסיה.
לפי המסורת הדרוזית מיושב הכפר מהמאה ה- 11. בכפר חילווה (מבנה תפילה של הדרוזים), הראויה לכינוי "הביאדה השניה" כי היא העתק של "חילוות אלביאדה", החילווה הלבנה המצויה בחצביה שבלבנון. החילווה נבנתה בשנת 1927 ושופצה בשנת 1980.
הכפר מורכב מחמש שכונות. בהן אחת לחילים משוחררים מצה"ל, ההולכת ומתפתחת בקצב מהיר.
בירכא כמה וכמה קברים קדושים ואתרי עליה לרגל:
במרכז הכפר מצוי בנין בעל כיפה שתושבי המקום קוראים לו יוסף הצדיק. הדרוזים מספרים שבאים הנה מכל הסביבה. בלילות חמישי מדליקים נר של שמן זית ומביאים ילדים חולים כדי להתפלל לרפואתם.
מסורות יהודיות מייחסות את הקבר לחושי הארכי, רעו של דוד המלך ויועצו. עולי רגל יהודים נהגו לפקוד את המקום.
מקבץ מרשים של קברים קדושים מצוי גם בסביבה:
כיפת שיח' אבו אל סאראיא ג'נאים, מחשובי מפיצי הדת הדרוזית, קברי שני אחים צדיקים שנאמנותם איש לאחיו היתה למופת, קבר שיח' יוסף אלע'דבאן, איש דת גדול בן המאה ה-,18 ועץ חרוב ענף הצומח בצד קברו. אלה, ועוד, הנם מרכז לתפילות והתרת נדרים.
ויקטור גרן מספר בסוף המאה ה- 19 על ירכא:
"הכפר יושב בראש גבעה ברום של 850 מטר, יושבים בו 324 דרוזים. אגב סיורי בכפר נוכחתי כי בבניית בתים רבים השתמשו במספר גדול יחסית של אבני גזית נאות ועתיקות למראה. פה ושם הבחנתי בכמה נציבי עמודים מונוליתים שבורים שמקורם בבנין הרוס כליל אשר אף אתרו לא נודע. על קיומו של ישוב קדמון לא מבוטל באתר זה מעידים גם כ- 100 בורות מים חצובים בסלע שמחציתם יצאו מכלל שימוש".
כדאי לבקר: חרבת תפן, נחל בית העמק, מצוקי גיתה. |
מקורות |
תיק ירכא בארכיון המוזיאון
אביבי, שמעון / הדרוזים בישראל ומקומותיהם הקדושים, אריאל, 2000, ע' 78 |
חזרה לרשימה |