האנטילים ההולנדיים
| האנטילים ההולנדיים Nederlandse Antillen (הולנדית) Antia Hulandes (פפיאמנטו) |
|||||
|
|||||
.svg) |
|||||
| שפה רשמית | פפיאמנטו, אנגלית, הולנדית | ||||
| עיר בירה | וילמסטאד קואורדינטות: 12°7′0″N 68°56′0″W / 12.11667°N 68.93333°W |
||||
| שטח - דירוג עולמי |
800 קמ"ר[1] (ללא דירוג) |
||||
| אוכלוסייה (הערכה ליולי 2010) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות |
228,693 נפש[1] (ללא דירוג) 285.87 נפש לקמ"ר (ללא דירוג) |
||||
| תמ"ג (הערכה לשנת 2004) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש |
2,800 מיליון $ (ללא דירוג) 12,243 $ (ללא דירוג) |
||||
| מטבע | פלורין האנטילים ההולנדיים | ||||
| סיומת אינטרנט | .an | ||||
| קידומת בינלאומית | +599 | ||||
.svg)
.svg)
האנטילים ההולנדיים (בהולנדית: Nederlandse Antillen (מידע · עזרה)) הם שישה איים שהיוו חלק מהאנטילים הקטנים של האיים האנטילים אשר שוכנים בים הקריבי. היו מחוז אוטונומי של ממלכת ארצות השפלה. בעבר האיים נקראו האיים ההולנדיים של הודו המערבית או איי הודו המערביים ההולנדיים.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האוטונומיה של האנטילים ההולנדיים הוקמה בשנת 1954. ב-1 בינואר 1986 פרשה ארובה מיתר איי האנטילים ההולנדיים והפכה למרכיב אוטונומי נפרד בממלכת ארצות השפלה ובכך סללה את הדרך לסדרה של משאלי העם באיים שנותרו באיחוד בנוגע לעתידם במסגרת ממלכת ארצות השפלה אשר בסופם הוחלט כי ב-8 באוקטובר 2010 חדלו האנטילים ההולנדיים להתקיים כישות מדינית אחת.
האיים קוראסאו וסנט מארטן קיבלו כל אחד מעמד עצמאי במסגרת ממלכת ארצות השפלה בדומה לארובה. האיים בונייר, סאבא וסנט אוסטתיוס הפכו לרשויות מוניציפליות מיוחדות השייכות להולנד והמכונות הולנד הקריבית. בשנים הקרובות מעמדם של האיים ישאר "מדינות וטריטוריות מעבר לים" לעניין חברותם באיחוד האירופי וזאת מכח חברותה של הולנד באיחוד. לאחר מכן עשוי האיחוד האירופי לשנות את מעמדם המשפטי במסגרת האיחוד.[2]
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנטילים ההולנדיים הם שתי קבוצות איים: איי ליורד (רוקסו ובוניר) השוכנים 100 ק"מ מצפון לחוף ונצואלה, ואיי וינדוורד (סבה, סנט יוסטשיוס ודרום סן מרטן) השוכנים 800 ק"מ צפונה-מזרחה משם, בקצה הצפוני של האנטילים הקטנים. כלל שטחם 800 קמ"ר. האקלים טרופי ימי, טמפרטורות אחידות למדי כל השנה. וילמסטט: פברואר 27.7 מעלות צלזיוס, אוגוסט 29 מעלות צלזיוס, 500 מ"מ גשם בשנה.
האיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנטילים ההולנדיים אינם מופרדים כלל למחוזות או מחוזות אוטונומיים כאלה או אחרים, למרות שלכל אי ישנו ממשל עצמאי משלו.
האיים מחולקים לשתי קבוצות:
- הקבוצה הצפונית (אנגלית: Windward Islands, הולנדית: Bovenwindse Eilanden) — חלק מ-איי ליווארד (מזרחית לפוארטו ריקו ואיי הבתולה) אך בשפת המקום הם "ווינדוורד"
- החלק הדרומי של האי סנט מארטן (החלק הצפוני הוא תחת שלטון צרפת)
- סאבא
- סנט אוסטתיוס
- הקבוצה הדרומית (אנגלית: Leeward Islands, הולנדית: Benedenwindse Eilanden) — חלק מ-Leeward Antilles בקרבת חופה של ונצואלה
- ארובה
- בונייר (כולל את האי הקטן קליין בונייר (בונייר הקטנה))
- קוראסאו (כולל את האי הקטן קליין קוראסאו (קוראסאו הקטנה))
| אי | עיר מרכזית | שם בשפת המקור | אוכלוסייה נכון לשנת 2004 |
שטח |
| בונייר | קרלנדיק | Eilandgebied Bonaire | 14,006 | 294 |
| קוראסאו | וילמסטאד | Eilandgebied Curaçao | 140,796 | 444 |
| סאבא | הבוטום | Eilandgebied Saba | 1,424 | 13 |
| סנט אוסטטיוס | אורניסטאד | Eilandgebied Sint Eustatius | 3100 | 21 |
| סנט מארטן | פיליפסבורג | Eilandgebied St. Maarten | 35,000 | 21 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1.0 1.1 לא כולל את ארובה
- ^ Channel 6 News, Dutch Caribbean islands Curacao and Sint Maarten become independent countries
|
[הסתרה]
|
||
|---|---|---|
| חברות | אנטיגואה וברבודה • בהאמה[1] • בליז • ברבדוס • גרנדה • גיאנה • ג'מייקה • דומיניקה • האיטי • טרינידד וטובגו • מונטסראט • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • סורינאם |  |
| חברות נילוות | איי הבתולה הבריטיים • איי קיימן • אנגווילה • ברמודה • איי טורקס וקאיקוס | |
| מדינות משקיפות | ארובה • ונצואלה • הרפובליקה הדומיניקנית • מקסיקו • סנט מארטן • פוארטו ריקו • קולומביה • קוראסאו | |
| [1] חברה בקהילייה אך לא בשוק המשותף | ||
