סרי לנקה
הרפובליקה הדמוקרטית הסוציאליסטית של סרי לנקה ශ්රී ලංකා ප්රජාතාන්ත්රික සමාජවාදී ජනරජය இலங்கை ஜனநாயக சோசலிசக் குடியரசு |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המנון לאומי | סרי לנקה מת'ה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יבשת | אסיה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שפה רשמית | סינהלית, טמילית, אנגלית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עיר בירה | סרי ג'ייוורדנפורה-קוטה 6°54′N 79°54′E / 6.900°N 79.900°E |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
העיר הגדולה ביותר | קולומבו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משטר | רפובליקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המדינה - נשיא - ראש ממשלה |
נשיא מייטריפלה סיריסנה רניל ויקרמסינג'ה |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הקמה - |
מהממלכה המאוחדת 4 בפברואר 1948 |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שטח[1] - דירוג עולמי - אחוז שטח המים |
65,610 קמ"ר 122 בעולם 1.3% |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אוכלוסייה[2] (הערכה ליולי 2015) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות |
22,053,488 נפש 56 בעולם 336.13 נפש לקמ"ר 37 בעולם |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תמ"ג[3] (הערכה לשנת 2015) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש |
232,500 מיליון $ 61 בעולם 10,543 $ 133 בעולם |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד הפיתוח האנושי[4] (2014) - דירוג עולמי |
0.757 73 בעולם |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטבע | רופי סרי לנקי (LKR) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אזור זמן | UTC +6 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סיומת אינטרנט | .lk | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קידומת בינלאומית | 94 |
הרפובליקה הדמוקרטית הסוציאליסטית של סרי לנקה (נודעה כציילון או סיילון לפני שנת 1972, באנגלית: Democratic Socialist Republic of Sri Lanka) היא מדינת אי טרופית ליד החוף הדרום-מזרחי של תת-היבשת ההודית.
האי נודע בימים עברו כלנקה, לנקהדוויפה (שמשמעה "אדמה זוהרת" בסנסקריט), טפרובנה וסרנדיב (נגזרת מהשם בסנסקריט סינהלה-דוויפה) וסלן. האי קיבל את השם ציילון (Ceylon) בתקופה הקולוניאלית. שמה הנוכחי, סרי לנקה, מורכב מצמד מילים בסנסקריט: "שרי" שפירושו קדוש, ו"לנקה" שפרושו אי. סרי לנקה הוא האי ה-25 בגודלו בעולם.[5]
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הסכסוך הסינהאלזי-טאמילי
הנוסע הוונציאני מארקו פולו מזכיר את סרי לנקה ביומן מסעותיו כ"אי האבנים היקרות". שכנו בה מכרות אודם ואזמרגד, אבני החן האיכותיות בעולם. קובלאי חאן שלח את מארקו פולו לקנות מאת המלך שרידים מקודשים של בודהה. שם חזה מארקו באבן אודם ענקית כתפוח גדול. ב-1506 ביקר בסרי לנקה, הפורטוגזי לורנסו דה אלמיידה.
במהלך התקופה הקולוניאלית נשלטה סרי לנקה על ידי שלוש מעצמות. בתחילה הייתה זו האימפריה הפורטוגזית, אחר כך הולנד ולבסוף בריטניה. בריטניה החלה בגידול מטעי קפה, תה וקינמון בסרי לנקה, ולצורך כך הביאה לסרי לנקה, מאות אלפי טאמילים מהודו, שעבדו במטעים. הבריטים התייחסו היטב לטמילים ובנו בשבילם מוסדות חינוך , מה שחיזק את מעמד הטאמילים בסרי לנקה, לעומת הסינהליסטים, התושבים הבודהיסטים של הארץ .
בשנת 1948 זכתה סרי לנקה לעצמאות מהממלכה המאוחדת והפכה לדמוקרטיה סוציאליסטית. הממשלה הראשונה החליטה כי על מנת ליצור שוויון בין הקבוצות השונות במדינה, יש להפוך את השפה הסינהאלזית לשפה הרשמית במדינה. הדבר יצר מתח רב בין הסינהאלזים לטאמילים ובסופו של דבר הביא לרצח ראש הממשלה בנדרנייקה בשנת 1959.
בשנת 1972 היה המצב במדינה טעון ביותר בעקבות חוק שהגביל את מספר הטאמילים הרשאיים ללמוד באוניברסיטאות וקבע כי הבודהיזם, דתם של הסינהאלזים, הוא הדת הרשמית במדינה. מרבית הטאמילים הם הינדואיסטים. עם קבלת החוק פרצו מהומות אלימות של סטודנטים טאמילים שדרשו הקמת מדינה עצמאית לטאמילים בצפון האי ובמזרחו, והצבא נאלץ להתערב.
שנת 1976 הייתה נקודת מפנה בתולדות הסכסוך. בשנה זו הוקם הארגון הטאמילי המשמעותי ביותר במאבק - טיגריסי השחרור של טאמיל אילם - הטיגריסים לא בחלו בשום אמצעי במלחמת השחרור שלהם, ועל אף ניסיונו של נשיאה החדש של סרי לנקה, שנבחר ב-1977, ג'וניוס ריצ'רד ג'ייוורדנה, להפסיק את המהומות על ידי הכרה באוטונומיה טאמילית בצפון ובמזרח המדינה, המשיכו לבצע פיגועים כנגד אזרחים. לאורך כל שנות ה-80 המשיכו שני הצדדים בטרור, ובפשעים של הפרת זכויות אדם.
בשנות ה-80, לאחר לחצים מצד גורמים טאמילים בשלטון ההודי, ולאחר שכ-100,000 טאמילים הוגלו להודו, פלשה הודו לסרי לנקה בניסיון להפסיק את הלחימה. בשנת 1989, פרץ מרד סינהאלזי בראשות מפלגה בשם "JVP", וממשלת סרי לנקה בראשותו של ראנאסינג פרמאדאסה החלה בחיסול שיטתי של פעילי המפלגה. בשנת 1990, לאחר הסכם הפסקת אש עם הטאמילים, עזבו ההודים את סרי לנקה. אולם הפסקת האש לא החזיקה מעמד. בשנת 1991 נרצח מי שהיה ראש ממשלת הודו בזמן התערבותה בסרי לנקה רג'יב גנדי על ידי מתאבד טאמילי כנקמה על ההתערבות ההודית הכושלת בסרי לנקה.
בשנת 1993 נרצח נשיא סרי לנקה ראנאסינג פרמאדאסה ובשנת 1999 נפגעה נשיאת סרי לנקה צ'אנדריקה קומאראטונגה, בפיגוע התאבדות.
ב-24 בדצמבר 2001 השיג ראש הממשלה החדש ראניל ויקראמאסינגה הסכם הפסקת אש, בשנת 2002 החלו להישמע קולות הקוראים להסכם שלום ובהמשך אותה שנה כבר נחתמו מספר סעיפים בהסכם. בשנת 2003 התחדשה האלימות לאחר פיגוע התאבדות בבירה בקולומבו. ובינואר 2008 בוטלה הפסקת האש באופן רשמי על ידי ממשלת סרי לנקה.
בסוף שנת 2008 ובתחילת 2009 התעצמה הלחימה בין הממשלה לטיגריסים הטאמילים, והממשלה הצליחה לכבוש את המעוזים האחרונים שלהם. ב-2 בינואר כבשה את בירת המורדים קילינוצ'צ'י ודחקה את המורדים למובלעת קטנה בג'ונגלים בצפון מזרח האי. ב-16 במאי הכריז נשיא סרי לנקה על ניצחון הצבא על המורדים, ויום אחר כך, הכיר גם הארגון בהפסדו אחרי שנמצאה גופתו של מייסד הארגון, ולופילאי פרבאקראן. ב-17 במאי 2009 הכריז ארגון הטיגריסים על הנחת נשקו, משום שאין בכוחו להגן על תומכיו וקרא לממשלה לפתוח בשיחות שלום.
פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי חוקת סרי לנקה המדינה היא רפובליקה דמוקרטית סוציאליסטית. שיטת הממשל היא השיטה הפרלמנטרית. החל מהתיקון לחוקה שהועבר בשנת 2015, שנועד להעצים את כוחו של הפרלמנט, משמש נשיא סרי לנקה כראש המדינה בעיקר בתפקיד סמלי. בסמכות הנשיא לפזר את הפרלמנט, למנות ראש ממשלה ושרים הצריכים לזכות באמון הפרלמנט. הבחירות לנשיאות נערכות כל שש שנים. בית המחוקקים היחיד הוא הפרלמנט שנבחר על ידי כל אזרחי המדינה ויכול להדיח את הנשיא ברוב של שני שליש.
הפוליטיקה בסרי לנקה עמדה במשך רוב שנותיה של המדינה בצל הסכסוך הפנימי העקוב מדם בין הרוב הסינהלי למיעוט הטמילי. האתגר העיקרי העומד בפניה הוא איך לפתור סכסוכים ומחלוקות פנימיות בדרכי שלום.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלכלת סרי לנקה מתבססת בעיקרה על חקלאות. הגידולים העיקריים הם תה, גומי, קוקוס ואורז. יבול האורז המקומי איננו מספיק לצורכי האוכלוסייה ולכן המדינה נאלצת גם לייבאו.
בתעשייה מועסקים כ-21 אחוזים מכוח העבודה והיא תורמת כ-15 אחוזים מהתוצר הלאומי הגולמי. ענפי התעשייה העיקריים הם מוצרי קרמיקה, מוצרי נפט, שמני מאכל, דשנים ומלט. רוב המפעלים הגדולים נמצאים בבעלות הממשלה. בסרי לנקה אוצרות טבע שונים, בהם גרפיט, טיטניום ופוספטים. הלחימה ופיגועי הטרור באי הרתיעו משקיעים ממנו.
תחנות כוח הידרואלקטריות מספקות כמעט את כל תצרוכת החשמל של המדינה.
לסרי לנקה פוטנציאל תיירותי רב. המדינה משופעת בחופים יפים ואתרים ארכאולוגיים, אבל הסכסוך המתמשך עם הטמילים פגע בפיתוח התיירות. מאז תחילת המאה ה-21 המגמה משתנה.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האי סרי לנקה שוכן באוקיינוס ההודי דרום מערבית למפרץ בנגל ודרום מזרחית לים הערבי. בין האי לתת היבשת ההודית מפריד מפרץ מנאר ומצר פלק.
פני הקרקע של האי עולים מגובה פני הים בהדרגה אל ההרים הנמצאים במרכז חלקו הדרומי של האי. הפסגה הגבוהה ביותר באי היא פסגת ההר "פידורוטלגלה" שמתנשא לגובה של 2524 מטר, נהרות האי הם קצרים וכולם נובעים באזור ההררי שבמרכז וזורמים אל הים שמסביב בצורת מניפה. רצועה של איים רדודים פזורה במיצר מנר המפריד בין האי לבין תת-היבשת ההודית, איים אלה קרואים "גשר אדם" ועליהם נבנה גשר רכבת המחבר את האי עם הודו.
אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האקלים בסרי לנקה הוא אקלים משווני. ההבדלים בין הטמפרטורות בעונות השנה השונות אינם גבוהים. כמות המשקעים השנתית נעה בין 1,000 מילימטרים בקירוב בצפון ובמזרח המדינה ל-3,750 מילימטרים בדרום-מערב המדינה. רוב הגשמים יורדים במרץ-מאי וספטמבר-דצמבר.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2005 חיו בסרי לנקה יותר מ-20 מיליון תושבים, ואחוז גידול האוכלוסין היה כ-0.89% בשנה.
הקבוצה האתנית הגדולה בסרי לנקה היא סינהלים, המהווים כ-73.8 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית. הסינהלים הם צאצאיהם של מתיישבים שהגיעו אל האי מצפון הודו בערך בשנת 500 לפני הספירה.
הקבוצה האתנית השנייה בגודלה היא קבוצת הטאמילים הסרי-לנקים, שמספרם כ-13.9 אחוזים מכלל האוכלוסייה, והם צאצאיהם של מאות אלפי טאמילים שהובאו לאי על ידי הבריטים במאה ה-19 ממדינת טאמיל נאדו שבדרום הודו כדי לעבוד במטעי סרי לנקה.
קבוצות אתניות נוספות בסרי לנקה הן מוּרים סרי לנקים (7.2% מהאוכלוסייה), טמילים הודים (4.6%), וכן מלאים ואחרים.
הדת הנפוצה ביותר בסרי לנקה היא הדת הבודהיסטית, אליה משתייכים כ-73.7 אחוזים מהאוכלוסייה. רוב רובם סינהלים. הבודהיסטים במדינה מאמינים כי הבודהיזם שלהם הוא הקרוב ביותר לבודהיזם הקדום. דתות אחרות בסרי לנקה הן הינדואיזם (10.9% מהאוכלוסייה), אסלאם (7.6%) ונצרות (6.2%).
השפה הרשמית בסרי לנקה היא סינהלזית, אותה דוברים 74% מהאוכלוסייה. השפה הטמילית מדוברת בקרב 16% מהאוכלוסייה. עד 1956 הייתה האנגלית השפה הרשמית בסרי לנקה, והיא מדוברת על ידי 10% מהאוכלוסייה.
תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרובינציות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מחוזות סרי לנקה
בסרי לנקה ישנן 9 מחוזות:
- המחוז המרכזי
- המחוז המזרחי
- המחוז הצפוני
- המחוז הצפון מרכזי
- המחוז הצפון מערבי
- מחוז סברגמווה
- המחוז הדרומי
- המחוז המערבי
- המחוז אובה
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: סְרִי לַנְקָה
|
ציטוטים בוויקיציטוט: סרי לנקה (ספר)
|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סרי לנקה
|
מדריך טיולים בוויקימסע: סרי לנקה
|
- GOSL האתר הרשמי של ממשלת סרי לנקה
- Parliament האתר הרשמי של הפרלמנט
- סרי לנקה- קללת האי המבורך, במסע אחר
- נציגויות סרי לנקה מעבר לים
- משלחות דיפלומטיות בסרי לנקה
- תולדות הסכסוך בסרי לנקה
- סרי-לנקה: הסכסוך המדמם עוד לא קרוב לסופו מתוך האתר של תנועת מאבק סוציאליסטי
- חוקת סרי לנקה
- רומש גונסקרה, סרי לנקה: הקץ לנשק, באתר הארץ, 22 במאי 2009
- אטלס ידיעות אחרונות מ-2002
- הטייגרים הטמילים מאתר צור שיזף
- שלמה כרמל, בין קניונים למקדשים: טיול בסרי לנקה, באתר nrg, 24 במאי 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-18 ביולי 2016
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-11 באוקטובר 2015
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-25 באפריל 2016
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2014 בדו"ח 2015 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ Largest Islands of the World, באתר WorldIslandInfo.com
|
[הצגה]
|
||||||
---|---|---|---|---|---|---|
מדינות חברות |
|
|||||
חברות לשעבר | אירלנד • ניופאונדלנד • זימבבואה | |||||
נושאי משרה | אליזבת השנייה, ראש חבר העמים (דגל) • מושל כללי | |||||
אירועים וסמלים | משחקי חבר העמים • דגל חבר העמים • יום חבר העמים | |||||
מסמכי יסוד | הצהרת בלפור (1926) • חוק וסטמינסטר • הצהרת לונדון • הצהרת סינגפור • הצהרת לוסקה • הצהרת לאנגקאווי • הצהרת הארארה • הצהרת אדינבורו |
[הצגה]
|
||
---|---|---|
צפון אפריקה | אגוז (1506-1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458-1550) • ארזילה (1471-1550, 1577-1589) • אזמור (1513-1541) • סאוטה (1415-1640) • מזאגאן (1485-1550, 1506-1769) • אסואירה (1506-1525) • ספים (1488-1541) • אגאדיר (1505-1769) • טנג'יר (1471-1662) • ואדאן (1487-אמצע המאה ה-16) | |
אפריקה שמדרום לסהרה: | אקרה (1557-1578) • אנגולה (1575-1975) • אנובון (1474-1778) • ארגן (1455-1633) • קבינדה (1883-1975) • כף ורדה (1642-1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482-1637) • ביוקו (1478-1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482-1642) • גינאה ביסאו (1879-1974) • מלינדה (1500-1630) • מומבסה (1593-1698, 1728-1729) • מוזמביק (1501-1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505-1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680-1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753-1975 • סוקוטרה (1506-1511) • זנזיבר (1503-1698) • זיגינשור (1645-1888) | |
מערב אסיה: | בחריין (1521-1602) • הורמוז (1515-1622) • מסקט (1515-1650) • בנדר עבאס (1506-1615) | |
תת היבשת ההודית: | ציילון הפורטוגזית (1518-1658) • לקשאדוויפ (1498-1545) • האיים המלדיביים (1518-1521, 1558-1573) • וסאי-ויראר (1535-1739); מומבאי (1534-1661); קז'יקוד (1512-1525); קנאנור (1502-1663); צ'אול (1521-1740); צ'יטגונג (1528-1666); קוצ'י (1500-1663); קנור (1536-1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779-1954); דמאן (1559-1962); דיו (1535-1962); גואה וגואה העתיקה (1510-1962); הוגלי (1579-1632); נגפטינאם (1507-1657); פוליקאט (1518-1619); פאליפורם (1502-1661); סלסט (1534-1737); מצ'יליפטנאם (1598-1610); מנגלור (1568-1659); סוראט (1540-1612); טהואוטהוקודי (1548-1658); סן תומא דה מליאפור (1523-1662; 1687-1749) | |
מזרח אסיה: | איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה-16 עד המאה ה-19) • מקאו (1557-1999) • מקאסאר (1512-1665) • מלאקה (1511-1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576-1605, טרנאטה 1522-1575, טידורה 1578-1650) • נגסאקי (1571-1639) • טימור הפורטוגזית (1642-2002) | |
צפון אמריקה: | ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501-1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?) | |
מרכז ודרום אמריקה: | ברזיל (1500-1822) • ברבדוס (1536-1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808-1822) • גיאנה הצרפתית (1809-1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680-1777) | |
מדיירה והאיים האזוריים | שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים. |