ט"ו בחשוון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בשנת ה'תשע"ה אין ל' בחשוון
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ט"ו בחשוון הוא היום החמישה עשר בחודש השני בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השמיני למניין החודשים מניסן. ט"ו בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון, שלישי ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת לא אגו.
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו חשוון היא תמיד פרשת וירא.
תוכן עניינים
חגים ומועדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חג האסיף בממלכת ישראל - בשונה מממלכת יהודה שם חל החג חודש קודם בחודש השביעי (תשרי), בממלכת ישראל נחוג החג בחודש השמיני (חשוון). אחד ההסברים המוצעים לכך הוא העובדה כי בממלכת ישראל, הצפונית לממלכת יהודה, האקלים קר יותר ולתבואה לוקח זמן רב יותר כדי להבשיל. על פי המקרא מי שהחל את הנוהג הזה בממלכת ישראל היה מלכה הראשון ירבעם בן נבט - "וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה" (מלכים א' יב, לב).
אירועים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ה'תרע"ח - הכוחות הבריטיים כובשים את באר שבע מידי הצבא העות'מאני במסגרת מלחמת העולם הראשונה
- ה'תשס"א - סדרת התקפות ירי של מחבלים על כלי רכב סמוך לצומת המשטרה הבריטית ליד עפרה, בדרך לנווה צוף. שרה לישה, מורה באולפנא במעלה לבונה נרצחה, וכן שני חיילים בהסעה צבאית: עמית זאנה ואלעד ולרשטיין, בין הפצועים מנכ"ל האולפנא.
נולדו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ה'תשט"ו - בנימין אלון, רב, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל
- ה'תשי"ח - אסתרינה טרטמן, חברת כנסת מישראל ביתנו
- ה'תשל"א - אריאל אטיאס, מראשי מפלגת ש"ס וחבר כנסת ושר מטעמה
- ה'תשל"ד - ליאור נרקיס, זמר ישראלי
נפטרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'תתקכ"ו - על פי המסורת, מתתיהו בן יוחנן כהן גדול
- ה'תשי"ד - הרב אברהם ישעיהו קרליץ, הידוע בכינויו על שם ספרו, החזון איש