תיירות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: חלקי ביותר, רדוד, שטחי, מקטעים מודבקים ללא חוט שדרה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
תיירים בירושלים, 2007
תיירת מביטה בתצפית על רומא מגבעת ג'אניקולו

תיירות היא טיול, נסיעה, שהייה וביקור של אנשים מחוץ לסביבתם הרגילה, לתקופה קצרה (בדרך כלל עד שנה). מטרת התיירות יכולה להיות נופש, בידור, עסקים, או אף למטרות ספציפיות יותר, כגון תיירות למקומות מרפא, או למקומות קדושים (צליינות). ענף התיירות מהווה מקור פרנסה לאנשים רבים, ובמקומות שונים, כגון סיני, אף מהווה את מקור הפרנסה העיקרי של תושבי האזור.

תיירות שנעשית בשטחי-בר בקרבת בעלי חיים עלולה לגרום לנזק לאיכות הסביבה או לפאונה ולפלורה המקומית. כדי למנוע פגיעה זו, נוצרה התיירות האקולוגית, שמנסה לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה בתרבות ובסביבה בה מבקרים התיירים.

התיירים הראשונים בתנ"ך היו שנים עשר המרגלים ששלח משה לתור את הארץ. יהושע בן נון וכלב בן יפונה חוזרים עם אשכול ענבים מכאן סמל משרד התיירות.

תיירות פנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיירות פנים הינה תיירות של תושבי מדינה מסוימת, בתוך גבולות המדינה. לפיתוח תיירות פנים יתרונות רבים:

  • ניצול מלונות ובתי הארחה, בתקופות של שפל בתיירות נכנסת.
  • מתן תעסוקה נוספת לגורמי תיירות אשר מתקשים לספק את הדרישות של תיירות חוץ.
  • הפחתה בהוצאת מטבע חוץ, הכרוכה ביציאת תיירים לחוץ לארץ.
  • תיירות פנים חוסכת את הצורך בהוצאות הנדרשות מנסיעות לחו"ל: אשרה, מיסי נמל, דמי טיסה ועוד.

תיירות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תיירות בישראל

במהלך השנים האחרונות הצטיינה תיירות הפנים בגידול משמעותי במספר הלינות והביקורים באתרים. החופשה הפכה ממוצר של מותרות, לאחד המוצרים ההכרחיים. בשנים האחרונות, כמעט 70% מהאוכלוסייה בישראל יוצאת לחופשה אחת בשנה, בארץ או בחו"ל, ויש כאלה היוצאים אף ליותר מחופשה אחת בשנה, ונוהגים לנפוש גם בארץ וגם בחו"ל. ממוצע החופשות עומד על 2.2 חופשות לאדם.

בשנת 2005-2006 תיירות הפנים התפתחה בקצב מהיר עקב בניית וסלילת מקומות תיירות ובילוי בארץ. התיירות החלה לרדת ב-2008 אך שוב חלה בה עלייה בשנת 2009.

הלינות של הישראלים באמצעי האכסון השונים, עלו מ-10 מיליון בשנת 1997 לכ-15 מיליון בשנת 2006.

מרבית הלינות-85%, היו בבתי המלון השונים (12.5 מיליון לינות) ו-8% מן הלינות היו באירוח הכפרי (מעל מיליון לינות). עוד מיליון לינות היו באכסניות הנוער ובבתי ספר שדה.

בחודש נובמבר 2006 היו 928,000 לינות של ישראלים בבתי מלון. בחודשים ינואר –נובמבר 2006 היו 11.5 מיליון לינות של ישראלים במלונות תיירות המהוים עליה של 1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

מנתוני הלמ"ס עולה כי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2006 נרשמה עלייה של 12% בחישוב שנתי במספר הלינות של ישראלים. בחודשים יוני-אוגוסט נרשמה עלייה של 3% בחישוב שנתי. תפוסת החדרים בחודשים ינואר- נובמבר 2006 לעומת התקופה המקבילה אשתקד היו בדרום (68%) –בת"א (66%).

נרשמה עלייה בתפוסות החדרים בכל המחוזות, פרט למחוזות חיפה והצפון בהם הייתה ירידה של 5%-7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

תועלת התיירות לעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים רבים מראים כי התיירות היא דבר מועיל ביותר לשגשוגה הכלכלי של עיר. התיירות מספקת מקורות תעסוקה בעיר (מלונות, מסעדות, מקומות בילוי). כמו כן היא תורמת להכנסת בתי העסק הקיימים בה. ערים תיירותיות ברחבי העולם כגון: ברצלונה, ניו יורק , פריז וכו' ידועות כערים שהתעשרו בשל התיירות הפוריה בהן.

תיירות מנקודת המבט של סוכנות נסיעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפולה של סוכנות נסיעות בתיירות חוץ נבדל מהותית מטיפולה בתיירות פנים. טיפול בתיירות חוץ מחייב קשר עם ספקים ברחבי העולם במגוון תחומים: תעופה, השכרת רכב, מלונאות, מזון, הדרכה והסעה. קשר זה מתבצע באמצעות סוכנויות נסיעות מקומיות בארצות היעד, המבצעות עסקאות קמעונאיות. תיקי הלקוחות מועברים לסיטונאים בארץ המוצא. סיטונאים שונים מתמחים במכירת יעדים שונים בעולם וברשותם מחירי חוזה שנתי המאפשרים תימחור חבילת התיירות הנמכרת בפרק זמן קצר. מחירה של חבילת סיור מתוך חוברת יעדים כוללת כבר את התימחור הקמעונאי.

אחד הסוכנויות הראשונות בעולם Thomas Cook & Son הוקמה במחצית המאה ה-19 באנגליה. עם פיתוח אינטרנט ומסחר אלקטרוני התפתחו אתרים שמתמחים במכירת חדרי מלון, השכרת רכב, כרטיסי טיסה ומוצרים אחרים הקשורים עם תיירות. אחד החברות המובילות בתחום היא חברת priceline שבבעלותה אתרים כמו booking.com, kayak.com ו-agoda.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]