פרופ' יצחק זמיר
אי אפשר להסכים לתוכניות הנשלפות בשנה האחרונה מלשכת שר המשפטים, משום שהן מאיימות לערער את העצמאות של ביהמ"ש ולהכפיף אותו להשפעה פוליטית. נוסף לכך, לא פעם אי אפשר אפילו להבין את הטעם לתוכניות אלה.
רק לפני שבוע ימים, לדוגמא, הופיע יועצו הראשי של שר המשפטים בוועדה החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, כדי לקדם הצעת חוק שיצאה משר המשפטים. לפי ההצעה, כששר המשפטים מקים בית משפט חדש, הוא יהיה מוסמך גם להחליט אילו סוגי תיקים יועברו אליו מבתי משפט אחרים. יתרה מזאת, מנהל בית המשפט, שהוא עובד ציבור הכפוף למרות השר, יהיה מוסמך להחליט אילו תיקים ספציפיים יעברו אליו מבית משפט כלשהו.
לפי החוק כיום, סמכות זאת נתונה לנשיא בית המשפט העליון. מה ההצדקה להעביר סמכות זאת לשר המשפטים או לעובד משרדו? גם בהנחה ששר המשפטים העכשווי לא יעשה שימוש לרעה בסמכות זאת, האם מובטח לנו כי שר המשפטים בעוד חמש שנים לא יחליט להעביר תיק פלילי נגד אישיות פוליטית מבית משפט אחד לבית משפט אחר שנראה לו נוח יותר?
לא פלא שחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט התקוממו נגד ההצעה. הם הציעו, על דרך הפשרה, שהסמכות להעביר תיקים תעשה בהסכמה על ידי שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון. יועץ שר המשפטים לא היה מוכן לכך. מדוע? הטעם שנתן היה ש"את נשיא בית המשפט העליון אי אפשר להדיח בבחירות חדשות". גם אם לא מתבשלת עכשיו תוכנית לאפשר הדחה של נשיא בית המשפט העליון, הטעם שניתן מופרך לחלוטין, משום שהוא יכול לשמש מכשיר לשלילת סמכויות נוספות מנשיא העליון.
גישה זאת, שמבקשת לנטרל את נשיא העליון מסמכויותיו בתוך מערכת בתי המשפט ולחזק את השפעתו של גורם פוליטי, מאפיינת תוכניות רבות של שר המשפטים. דוגמא נוספת היא הצעתו לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. כיום יש לממסד הפוליטי נציגות נכבדה בוועדה, אל הוא עדיין במיעוט: ארבעה מתוך תשעה חברים. שר המשפטים מציע להרחיב את הוועדה כך שיהיו בה 11 חברים, מתוכם שישה מהממסד הפוליטי או מינויים שלו. ואפשר להוסיף דוגמאות רבות.
רק לפני חודשים אחדים פרסמו נשיאי העליון לשעבר, מאיר שמגר ואהרון ברק, הודעה מוסכמת על שר המשפטים. בהודעה זאת הביע השר הכרה במעמד נשיאת העליון כעומדת בראש המערכת השיפוטית ונכונות לפעול בשיתוף עימה לקידום מערכת בתי המשפט. בפועל התוכניות שהשר יזם לאחר פרסום ההודעה המוסכמת, מבטאות זלזול במעמד הנשיאה, שוללות ממנה סמכויות המוקנות לה כראש המערכת השיפוטית ומונעות כל שיתוף פעולה עימה. אין זה רק זלזול בה, אלא גם בנשיאים לשעבר שמגר וברק, שכל מה ששר המשפטים התחייב כלפיהם שווה כקליפת השום.
הכותב שימש בעבר כיועץ המשפטי לממשלה וכשופט בית המשפט העליון
פורסם ב"ישראל היום", גיליון 140, 18.2.08