 |
|
|
 |
אודות הגזע |
מועדון הגזע |
עמודים פרטים |
תערוכות וארועים
ברנר זננהונד
ההיסטוריה של הברנר זננהונד
מוצא הגזע:
לפני שנוסדה ברן היה קיים גזע הברנר זננהונד במקום שכיום מוכר כשוויץ, ובימים עברו נקרא Helvetica.
כאשר חצו גדודי הקיסר הרומאי את האלפים המושלגים ליוו אותם גם אבות-אבותיהם של כלבי הברנר זננהונד שאנו מכירים כיום.
אב הטיפוס של הגזע מקורו במסטיף או באותם כלבים שהיו שומרי העדרים המקוריים. הכלבים שליוו את לגיונות הקיסר, היו בהכרח בעלי עוצמה, חזקים, מגינים ושומרים.
הגזע כפי שמיוצג כיום, מראה קשר ישיר לטיפוס הכלבים המולוסרים הגדולים מהתקופה הרומאית.
אופי הכלבים איפשר העסקתם ככלבי החוואים והאורגים. אופיים הנוח איפשר להם להישתלב בחברה שלווה ולמלא תפקידים מגוונים.
הברנר זננהונד הפך להיות הכלב הפופולרי ביותר בשוויץ ההררית כמו גם במישורים, אך המיוחד במחוז ברן וסביבתו. הברנר זננהונד נחשב ככלב המקסים ביותר בין כל כלבי העבודה השוויצריים, אך הוא נכלל בקבוצה של ארבעה גזעים. כל ארבעת הגזעים מאופיינים בצבעים המרהיבים של שחור חום ולבן.
כאשר הלבן נמצא תמיד על אצבעות הרגליים, על קצה הזנב, על החזה ועל הפנים. הצבע החום אדום מעל העיניים נקרא "סימני נשיקה".
הברנר זננהונד הינו הכלב המקומי השוויצרי, ומרכז גידולו של הגזע בתחילת המאה הנוכחית הוא ליד בורגדורף וברן. רק לאחרונה התפשט גידולו לכל אזורי שוויץ ואף להולנד, גרמניה, סקנדינביה, אמריקה, קנדה
ובריטניה.
הגזע צובר פופולריות במקומות רבים נוספים בעולם.
אמנם הדעה הרווחת היא כי מוצאו של הכלב מהכלבים שליוו את הרומאים שחצו את האלפים אך היו שטענו שמקורו עתיק מאוד. גם בתקופה הניאוליטית (1800 - 3600 לפנה"ס) היו באלפים השוויצריים תושבים שהשאירו אחריהם עדויות לכך שהיו להם כלבים כבני לוויה, אך
מהשרידים שנותרו קשה לקבוע בוודאות לאיזה סוג כלבים השתייכו כלבים אלה, או למה שימשו. אנו יכולים רק לשער שהם שימשו ככלבי רועים או להגנה ולציד.
במאה השישית נכתב תיאור של כלבי החוואים בשוויץ. הם
מתוארים כטיפוס כלב גדול וחזק שאומן להישאר ליד הבתים, באורוות ובשטח השדות, כשומר הבקר והעדר שמרתיע זרים ומתריע על סכנות. חלק מהכלבים שמרו על הבקר והעדר, אחרים על הבתים והרכוש. הם אומנו להגן מפני שודדים, גנבים ורוצחים. היה עליהם להיות כלבים גדולים וחזקים, ולהיות מסוגלים להלחם גם נגד חיילים בשריון. אגדות עתיקות מספרות שהחוואים השוויצריים לקחו את כלביהם איתם כשהלכו לקרב.
העדות הכתובה הברורה הראשונה על הברנר זננהונד כפי שהוא מוכר היום הינה משנת 1853.
מתואר כלב שכונה "זננהונד" ששימש לשמירה בחוות. הכלב היה צמוד לעדרים ושמר על אחדות העדר וקיבוצו, הגן על ביקתת הרועה, וליווה את נשיאת החלב לעמק או לעיר. המילה " Sennen " שפירושה רועה באה בצמידות למילה ברנר המתארת את כלבי החוואים, שהם הברנר זננהונד כפי שאנו מכירים כיום.
ללא ספק הברנר זננהונד הינו היפה והאטרקטיבי ביותר מבין כלבי החווה הקיימים. אין עוד כלב נוהג או כלב חווה כה מושלם והרמוני, מוצק ובעל כושר תנועה ועבודה, המסוגל למלא תפקידים כה מגוונים ושונים במשק.
בתחילה נקרא הכלב בשם Durrbachler על שם המחוז בו פותח לראשונה, אך בשנת 1892 הובאו הכלבים הראשונים למחוז בורגדורף ושם החל הגידול הדומה למה שאנו מכירים כיום.
בשנת 1899 כבר הוזכר לראשונה פרסום רשמי של הגזע. בשנת 1904 הוצגו לראשונה כלבי ברנר זננהונד בתערוכה, זה היה הצעד הראשון להכרת הגזע
בשוויץ.
בשנת 1910 עמדו 107 כלבים בתערוכה ששפט פרופסור אלברט היום.
למרות שרוב הכלבים שהוצגו היו ללא כל תעודות יוחסין, שלושה רבעים מכלל הכלבים קיבלו חותם כי הם כשירים לזיווג גזעי.
הופעה כללית:
כלב חסון ובעל תנועה של כלב עבודה, שגודלו מעל לממוצע. הכלב הוא בעל פרופורציות ושילוב של יופי ונעימות, יחד עם כוח, עוצמה, ומבנה גוף חזק ויפה.
יש לו עיניים שקדיות כהות, צוואר חזק ויפה, גוף מוצק, בעל גב ישר וחזה עמוק ומפותח. חלוקת הצבעים שלו מרהיבה: גוף שחור שיער מבריק וחלק, חזה לבן, קצה זנב לבן ובאיזור הפנים חלוקה סימטרית של לבן בין העיניים ובצידי האף, ומעל העיניים כתמי מהגוני.
הופעתו מעידה שזהו כלב עבודה המסוגל לתפקד באיזורים הרריים, לשאת משאות על-ידי משיכת עגלות ולנהוג בקר. הכלב מסוגל לשמש ככלב הצלה במפולת שלג, ואף הגיעו עימו להישגים יפים באימון לעבודות אילו. כמו כן הוא משמש לאיתור נפגעים ברעידות אדמה.
אופי
לא סתם כונה הברנר זננהונד "גזע אצילים שוויצרי".
אופיו אציל ומתון, נוח לבריות, נהדר עם ילדים, קל לאימון ולאילוף ויעשה הכל כדי לרצות את בעליו.
פקודות שלמד לא ישכח במהרה והוא ישמח לעבוד ולהשתתף בפעילות מכל סוג.
הגזע בארץ:
לראשונה הובאו כלבי ברנר זננהונד לארץ לפני 18 שנה. זוג כלבים משוויץ החל את גידול הגזע בארץ. במקרה נוספו אליהם עוד כלבים שהגיעו אף הם משוויץ וביססו את הפופולריות של הגזע בארץ.
מאז ועד היום, בנוסף להמלטות שהיו בארץ, נוספו עוד כלבי ייבוא, שרובם הגיעו משוויץ, אך גם מהולנד, פינלנד, הונגריה ועוד.
אופיו הנוח ויופיו המדהים משכו תשומת לב ורבים מתעניינים כיום ברכישת כלב מגזע זה.
החוג הישראלי לכלבי הרים שוויצריים, שהברנר שייך לשורותיו, מייעץ למעוניינים לייבא כלב מחו"ל ועוזר ביצירת קשר עם מגדלים בעולם, וכן מיידע על המלטות מהגזע בארץ.
|
|
|
|
ארינט בע"מ ©