עוף מים קטן ממשפחת הטבלניים, חי במקווי מים גדולים מוקפים בצמחייה וניזון מדגים וחרקים אותם הוא מוצא תוך כדי צלילה במים.
הבוגרים בקיץ נאים מאוד. יש להם ראש, צוואר וחזה שחורים, צידי הגוף חלודיים וציציות אוזניים צהובות.
בחורף המראה צנוע יותר - לבן עם "כובע" שחור מוגדר היטב, וכתם כהה שגולש עד ללחי הלבנה.
הצעיר דומה לבוגר בחורף עם מעט גוון צהבהב בגרון ובאחורי הלחי. לטבלנים בינוניים בוגרים יש עיניים אדומות, ואילו אצל הצעירים הן כהות.
מעופף בטפיחות כנף מהירות - אז נגלה לעין פס לבן על אברות האמה ואברות היד הפנימיות. במעופם המהיר של הטבלנים מתקבל הרושם שאם קצב הטפיחות ירד, ולו במעט, הם לבטח יתרסקו...
אין ספק שהטבלנים מצטיינים בשחייה ובצלילה, ומוכשרים "פחות" בתעופה ובהליכה.
כשמדובר בלבוש חורף, הטבלן הבינוני דומה מאוד לטבלן לבן לחיים. אבל אצל הטבלן לבן הלחיים הכתם הכהה אינו מגיע ללחי ושיא הכיפה נמצא באחורי הראש. עניין נוסף שכדאי לזכור הוא שהטבלן לבן הלחיים נדיר ביותר בארץ, עם תצפיות ספורות בלבד.
מוכרים שלושה תתי מינים של טבלן בינוני:
P.n. californicus - נפוץ בצפון אמריקה.
P.n.gurneyi - מצוי בדרום יבשת אפריקה.
P.n. nigricollis - מצוי באירואסיה ובישראל.
מידות
אורך גוף: 28-34 ס"מ. מוטת כנף: 56-60 ס"מ. משקל: 260-400 גרם.
שם בערבית - עאטאס אסוד א רקבה
פירוש השם המדעי - Podiceps = "רגלים באחוריים", Nigricollis = שחור צוואר
תפוצה ומגמות אוכלוסין
לטבלן הבינוני תפוצה רחבה מאוד. למעשה, הוא נמצא בכל היבשות חוץ מאוסטרליה ואנטארקטיקה.
במערב אירופה ובאמריקה הצפונית קיימות אוכלוסיות יציבות. במרכז ומזרח אירואסיה קיימות מעט אוכלוסיות יציבות ורוב האוכלוסיה נודדת לקראת החורף.
בין השנים 1970 - 1990 חלה ירידה משמעותית בגודל האוכלוסיה, בעיקר כתוצאה משינויים בבתי גידול טבעיים.
למרבה השמחה הטבלן הבינוני התגלה כמין שיודע להתמודד עם שינויים, ואפילו לנצל אותם לטובתו.
היום האוכלוסיה יציבה למדי אבל "תנודות" יתכנו בהחלט, כתוצאה משינויים בלתי פוסקים במקומות החיות.
לדוגמה: יבוש מקווי מים ומאגרים, "הפרעה" בשטחי הקינון ועוד.
בישראל
חולף וחורף מצוי למדי, נצפה בעיקר במאגרים בצפון ומרכז הארץ. בעבר אף קינן בצפון הארץ .
סכנות ואיומים
סטטוס שימור בינ"ל - לא בסיכון (LC)
סטטוס שימור אזורי - לא רלוונטי, אינו מקנן בישראל.
מידע כללי
הטבלן הבינוני מקנן במושבות צפופות ושני בני הזוג משתתפים בבניית הקן. הקן הוא "פלא אדריכלי", שמשתלב היטב עם הסביבה הקרובה.
הקן נבנה בצפיפות כזו, אשר מונעת חדירת מים, אבל עדיין קל משקל - מספיק בשביל להישאר יציב על המים ובין הקנים. הטבלן מעגן אותו לצמחים שמסביב, על מנת שלא יתנתק ויסחף מהגדה. שני בני הזוג דוגרים על הביצים.