Slideshow Image 1 Slideshow Image 2 Slideshow Image 3 Slideshow Image 4
Slideshow Image 1 Slideshow Image 2 Slideshow Image 3 Slideshow Image 4
Slideshow Image 1 Slideshow Image 2 Slideshow Image 3 Slideshow Image 4
רביעי, 20 מאי 2015

 

מחקר במגמה

האכדית של מכתבי אל עמארנה

תל אל-עמארנה, אחֶתאתוֹן הקדומה, נבנתה במחצית המאה הארבע-עשרה לפנה"ס בידי פרעה אמנחותפ הרביעי, הוא אחנאתון, ונזנחה שנים אחדות אחרי מותו. באתר זה שעל גדת הנילוס נתגלו באקראי, בחורף של שנת 1887, לוחות חמר כתובים בכתב היתדות האכדי. חפירות שנערכו באתר בסוף המאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים הוסיפו לממצא עוד לוחות מעטים יחסית. כיום יש בידינו כ-380 לוחות, המצויים במוזאונים בעיקר באירופה ובמצרים. כ-350 מתוכם הם מכתבים שנשלחו אל אחנאתון, וקודם לכן אל אביו, אמנחותפ השלישי. חלקם מכתבים מאת מלכים אחרים בני התקופה, ביניהם מלכי בבל ואשור (באזור עיראק של ימינו), מיתַני (בסוריה), חַתי (בטורקיה) ואַלַשיה (בקפריסין). רובם מכתבים מאת מושלי כנען, שמלכו על ערים באזורי ארץ ישראל וסביבתה, מלבנון ודרום סוריה בצפון ועד צפון הנגב בדרום. עוד נשתמרו כמה העתקי מכתבים מאת פרעה אל מלכים ומושלי ערים.

בתקופת עמארנה שלטה מצרים באזורנו. נציבים מטעם פרעה, מקומיים או מצריים, פיקחו על הנעשה ברחבי ארץ כנען ממקום מושבם בערים מרכזיות. נוסף על קשריהם עם הנציבים הייתה למלכי כנען גישה ישירה אל השלטון במצרים גופא. מכתבי אל-עמארנה הם התיעוד שיש בידינו לקשרים אלה. לבד ממכתבים נשתמרו לוחות ששימשו ללימוד כתב היתדות והלשון האכדית בבית הספר לסופרים שבמצרים.

הן המכתבים אשר נשלחו מכנען ואמורו למצרים ובחזרה (EA 60 והלאה) והן הטקסטים הלימודיים הועברו לפורמט אלקטרוני בידי סגל המגמה וסטודנטים בה.