בימים אלה, שבהם נדמה ששוק הספרים נמצא ממש על סף קריסה ואפילו החוק המיוחל יאושר מאוחר מכדי להצילו, יוזמות מו"ליות חדשות מעוררות תמיד השתאות וגם הרבה תקווה, בזכות כוח היצירה שלא נעצר והאפשרות שנמשיך לראות טקסטים טובים ומוקפדים. אחת מאלה שהביאה לנו לא מעט טקסטים כאלה בשנים האחרונות, הן כמתרגמת הן כעורכת, היא גילי בר-הלל סמו, שכמעט אין צורך להציג.

בימים אלו הודיעה גילי על הקמת הוצאה עצמאית חדשה משלה, "עוץ", לספרי ילדים קלאסיים. את האהבה שלה לספרי ארץ עוץ היא מתרגמת עתה (שמתם לב למשחק המילים? שמתם לב?) לשחקן נוסף ומרענן בתחום, שיוציא לאור תרגומים חדשים לספריו של ליימן פרנק באום וטקסטים נוספים על פי החלטתה.

הספר הראשון בהוצאה, "ארץ עוץ המופלאה" – ספר ההמשך מ-1904 – עתיד לראות אור כבר לקראת שבוע הספר העברי שיחול בחודש הבא. עוד על איך כל זה יקרה – גילי בר-הלל סמו כאן כדי לספר על המתרחש מאחורי הקלעים:

למה החלטת להקים את "עוץ" כהוצאה עצמאית נפרדת ולא כסדרה, למשל, תחת קורת גג מו"לית קיימת?
"רציתי שליטה מלאה: לקבוע איזו צורה תהיה לספרים, מתי יראו אור, איך ישווקו. הוצאות הספרים הגדולות נתונות לשלל לחצים, אילוצים ושיקולים זרים. הדרך היחידה להשיג שליטה מלאה היא להיות בעלת הבית".

ויקיפדיה מספרת עלייך שמגיל תשע את אוספת ספרים של ליימן פרנק באום. מה גרם לך להתאהב בארץ עוץ – ולשמר את הקסם הזה גם בגיל מבוגר יותר?
"התשובה היא גם בספרים עצמם, שבידרו וריתקו אותי בילדותי, וגם בנסיבות שבהן גיליתי אותם. היה רגע של פלא בתגלית שיש סדרה שלמה של המשכים לעוץ, כמו בפתיחת הדלת לארץ הקסמים: נפתח בפני עולם מלא אפשרויות מפתות. עותקי קריאה של הספרים לא היו זמינים בילדותי, והניסיון לאסוף את הספרים השונים בסדרה הפך למסע חיפושים שדרש התמדה והתמסרות.
"מדי פעם הרעישו אותי גילויים חדשים: יש ספר עיון על תולדות סדרת עוץ, יש מועדון חובבים שאוספים את הספרים – אני לא לבד. הקסם בקריאת הספרים התערבב עם ההנאה בהתעסקות סביבם. הספרים הללו הפכו לחלק בלתי נפרד מילדותי".

בשנים האחרונות ערכת את "גרף צעיר" וחזית מקרוב בקשיים של שוק הספרים, ובמיוחד של הוצאות נישה קטנות. את לא חוששת מגורלם של מיזמי מו"לות חדשים? מה צריך לעשות כדי לשרוד בתחום?
"המצב הנוכחי בשוק הספרים בארץ הוא בלתי נסבל, אבל אני מתנחמת במחשבה שימיו ספורים. שוק כל כך לא יציב מוכרח לקרוס. הרי אי אפשר להמשיך להוזיל ספרים עוד ועוד: כבר עכשיו נמכרים ספרים חדשים במחירי הפסד למו"ל. הרשתות הן שמכתיבות את המחירים, ובכך שהן מורידות מחירים לרמות הפסד, הן חונקות אט-אט את הצד היצרני בתעשייה. הדבר דומה לאותו איכר שניסה לאלף את החמור שלו לעבוד בלי אוכל: מיום ליום העמיס עליו יותר עבודה, והאכיל אותו פחות. כבר כמעט היה החמור מאולף, אבל למרבה הצער נפל ומת.
"כבר עכשיו הוצאות הספרים מצטמצמות וחותכות בבשר החי: מוותרות על ספרי מקור, מוותרות על כל ספר שלא צפוי להיות רב-מכר, סוגרות מחסנים, מפטרות כוח אדם. וכולם מחפשים אלטרנטיבות למכירה דרך הרשתות. משהו פה ישתנה, פשוט כי אי אפשר להמשיך ככה.
"אם אשרוד בתחום הזה בשנים הקרובות, זה יהיה דווקא בזכות זה שאני מתחילה בקטן. עכברים יכולים ללקט פירורים גם כשאין די תבואה לבקר".

"הקוסם מארץ עוץ", מהדורה מוערת של גילי בר-הלל סמו, אריה ניר 2006

"ארץ עוץ המופלאה" תורגם בעבר לעברית. מה היתרון בתרגום חדש? באילו סוגיות תרגומיות בספר הזה את מתכוונת לטפל באופן מיוחד?
"היתרון בתרגום חדש – מעבר לכך שכל תרגום מוסיף נקודת מבט ומעשיר את המכלול, כמו ביצועים שונים ליצירה קלאסית – הוא בעיקר בכך שתהיה זאת מהדורה מלאה (כולל איורים בצבע), נגישה, מושקעת, ובלי נדר הראשונה בסדרה שתהיה בה אחדות סגנונית ועיצובית. הוספתי לספר אחרית דבר קצרה עם מעט רקע היסטורי ופרשנות, וכך בכוונתי לעשות גם בספרים עתידיים בהוצאה: הקלאסיקה בחזית, בגרסתה המלאה והאסתטית ביותר, ובהמשך איזו תוספת למען ההשכלה וההקשר".

מה יהיה הייחוד של ספרי "עוץ"? כולם מהדורות מוערות?
"בתפישה שלי, וזה מתקשר גם לשאלה על שוק הספרים, אנחנו נראה שככול שהספרים האלקטרוניים תופסים תאוצה, יחול פיצול במושגים שלנו של מהו 'ספר', בין התוכן המופשט לבין הפיזיות שלו. לכן בכוונתי להוציא כל ספר בשתי מהדורות: מהדורה אלקטרונית לצריכה מיידית, ומהדורת דפוס שיהיה לה ערך אספני. מי שרוצה רק לקרוא, ירכוש את המהדורה האלקטרונית הזולה. מי שרוצה לתת מתנה, להתענג על האיורים, לשמור את הספר בשביל ילדיו ונכדיו – ישקיע יותר בספר מודפס שהוא גם חפץ בעל ערך עיצובי וסנטימנטלי.
"לתפישתי, אין היום שום טעם להדפיס מהדורות זולות. מי שרוצה זול לא צריך דפוס, מי שרוצה דפוס לא צריך זול. התפישה הזאת תשתקף גם בספרים שיראו אור אצלי: קלאסיקות יזכו לטיפול כחפצי אמנות, ספרים פופולריים יזכו למהדורות אלקטרוניות זולות ונגישות מיד".

האם את מתכוונת לתרגם בעצמך את כל הספרים? האם בחרת אנשי מקצוע מסוימים שילוו את העבודה בהוצאה (מאיירים, עורכים)?
"אני פותחת בשני ספרים שתרגמתי בעצמי, בין היתר כי זאת סוג של מתנה שאני נותנת לעצמי. מדובר בספרים שתרגמתי להנאתי עוד לפני שנים, ובא לי לראות אותם בדפוס. אבל גם בפרויקטים הכי אנוכיים וסוליפסיסטים, אני נסמכת על עזרתם של אנשי מקצוע: אנשים שאת דעתם הביקורתית אני מעריכה, ושתורמים ידע ויכולות חיוניות.
"הספר שעומד לצאת עבר עריכה, ניקוד, הגהה ועיצוב של בעלי מקצוע שאני מכבדת ומוקירה. אתחיל להעסיק מתרגמים אחרים אם וכאשר אגיע לנפח עבודה מסחרי".

אילו טקסטים נוספים את מתכננת להוציא לאור, והאם יש גם להם זיקה לארץ עוץ?
"הספר הבא שאני כבר עובדת עליו הוא 'שוק הגובלינים' מאת כריסטינה רוזטי, פואמה אפלה מהמאה ה-19, ספק אירוטית, על שתי אחיות ומפגשן עם העל-טבעי. זה לא עוץ, וזה אפילו לא ספר שמתאים לילדים, אלא לאוהבי שירה, לאוהבי העידן הויקטוריאני ולמי שסקרן להתחקות אחרי שורשי ז'אנר הפנטזיה.
"אידיאלית הייתי רוצה להוציא פעם ספר מאת פרנק באום, ופעם ספר אחר שמשיק לתחומי העניין שלי, בין אם זה ספר פנטזיה, קלאסיקת ילדים נשכחת, או משהו אחר מיוחד וקסום. בהתאם למדיניות שהובילה את הבחירות שלי בהוצאות ספרים אחרות, אני מתכוונת לפרסם רק ספרים שיקרים ללבי".

• עמוד הפייסבוק של "עוץ"
• עמוד הפייסבוק של הרפובליקה הספרותית