03.03.2016
כ"ג באדר תשע"ו
ישראל היום
ארכיון מהדורה מודפסת וידאו אזורי הפצה החזון אודות העיתון פרסום צור קשר
03.03.2016
> לניוזלטר בתאריך
שתף ב-facebook | שלח לחבר
והוא בכלל לא ידע שהוא כזה

גלעד קמחי, רק בן 27, הוא אחד השמות הכי חמים היום בתחום בימוי תיאטרון • בשנה וחצי האחרונות הוא אחראי לקבוצת הצעירים של בית ליסין וגם לליהוקה של נינט למחזמר "אביב מתעורר" בבימויו • בראיון הוא מסביר איך בכלל הגיע להיות במאי ("חלמתי להיות שחקן"), למה הלך לריאליטי הכושל "גריז" ("שמעתי שחברים מהכיתה הולכים") ומה פתאום החליט להפקיד בידי נינט תפקיד ראשי בהצגת תיאטרון ("זה לבעוט בכל המוסכמות")

יובל אברמוביץ' (צילומים: משה שי)

"כל הקאסט תומך בה". קמחי עם נינט טייב בחזרות ל"אביב מתעורר"

לפני כשנה וחצי הגיע רגע האמת של הבמאי והכוריאוגרף הצעיר, גלעד קמחי, בן 27) הוא עמד להעלות את ההפקה המוסיקלית "פרישמן פינת ברודווי" בבימויו בתיאטרון בית ליסין, והיא אמורה היתה לסמן את כניסתו לליגה של הגדולים. אלא שבמקביל החל להידרדר מצבה הרפואי של אמו, שוש, שחלתה בסרטן המעי הגס. שבוע לפני סיום החזרות, היא לקתה ברעלת, איבדה את הכרתה ואושפזה בבית החולים. שישה ימים לפני ערב הבכורה החגיגי היא נפטרה. קמחי מצא את עצמו נקרע בין הרצון לכבד את זכרה של אמו לבין המחויבות לתיאטרון - שם, כידוע, ההצגה חייבת להימשך.

"נקרעתי בין הצער על אובדן אמא לבין ההתרגשות של עליית ההצגה. הכל התערבב לי וזה היה הזוי לחלוטין. ביום האחרון של השבעה, שבו עלינו לקבר, עלתה גם ההצגה. ברגעים האחרונים של אמא שלי ביקשתי ממנה רשות להמשיך לביים את ההצגה. ככה מצאתי את עצמי לאורך השבעה הולך לחזרות עם כיפה שחורה, חולצה קרועה וזיפים. אני מניח שהיו מי שבאו לבקר והרימו גבות - אבל לי זה עשה טוב לנשמה. אמא שלי בטוח היתה רוצה שכך ייראו הדברים. רק חבל לי שהיא לא הספיקה לראות את ההצגה. כל כך התכוננו לרגע זה, תיכננו איך היא תגיע לאולם וכמה מורפיום יתנו לה כדי שהיא לא תסבול מכאבים. לצערי, כל התוכניות הללו לא יצאו אל הפועל".

המחויבות הטוטלית של קמחי לתיאטרון, בתוספת הכישרון המרענן שהפגין בהצגה שזכתה למחמאות מקיר לקיר, הפכו אותו לדם החדש והחם ביותר בתיאטרון הישראלי. כאות הערכה העניקה לו ציפי פינס, מנהלת בית ליסין, את המפתחות להקמת קבוצת שחקנים צעירה - צעירי בית ליסין. הקבוצה הספיקה להעלות בשנה וחצי האחרונות חמש הפקות שונות, בהן "חלום ליל קיץ" של שקספיר שגרפה את שבחי המבקרים.

אבל נראה שההפקה הכי נוצצת של גלעד קמחי היא המחזמר "אביב מתעורר" שעלה אתמול על הבמה בבית ליסין. מדובר במחזמר עתיר תקציב ומשתתפים, המבוסס על מחזה גרמני פרובוקטיבי מסוף המאה ה?19. המחזה עוסק במיניות של בני נוער וכולל סצנות אוננות, סקס, ומגע בין גברים. אם תרצו, "שיער" בגרסת המאה הקודמת.

כשרכשה פינס את הזכויות למחזמר שהצליח בניו?יורק וגרף שלל פרסים, התדפקו על דלתותיה במאים רבים. היא העדיפה להפקיד את ההצגה בידיו של קמחי. קמחי, מצדו, גייס לתפקיד הראשי את נינט טייב - מה שגרר הרבה חשיפה תקשורתית להפקה, אבל גם לא מעט גבות הורמו על כך שטייב, נטולת ניסיון המשחק הבימתי, חודרת למעוז.

מפיץ שלווה

את קמחי אני פוגש בימים האחרונים של החזרות ל"אביב מתעורר". ההמולה סביבו גדולה. איש הסאונד מסתובב על הבמה תוך כדי חזרות על מנת לבדוק טעויות, ששת הנגנים עורכים שינויים של הרגע האחרון, פינס מסתובבת באולם ומשגיחה מקרוב על הבייבי הנוכחי שלה. נציגי התקשורת מגיחים להצצה חפוזה, השחקנים נראים טרוטי עיניים, אבל קמחי שקט ושליו. "עוד חמישה ימים זה עולה ואין לי ספק שהכל יעמוד כמו שצריך", הוא מפיץ לעברי מעט שלווה נפשית, מצרך מבוקש מאחורי הקלעים של עולם התיאטרון המטורלל ומלא האגואים.

נינט עורכת חזרה נוספת על "אמא" - שיר הפתיחה המצמרר של המחזמר - וקמחי מלווה אותה על הבמה ולוחש לה באוזן הוראות בימוי. היא, כמוהו, יודעת שהמבקרים והקהל מצפים לראות אותה בפעולה.

"הבחירה בנינט לא נעשתה ממקום של 'יאללה, בוא נביא כוכבת לתיאטרון' אלא מתוך חיפוש אמיתי אחרי ה'ונדלה' (שם דמותה של נינט בהצגה - י.א) המתאימה ביותר", הוא פוצח בכתב הגנה על הבחירה הליהוקית שלו, "זה אפילו לא הגיע מכיוונה של ציפי פינס - שבכלל לא האמינה שנינט תהיה בעניין".

אז איך נולד הרעיון לשלב אותה בהפקה?

"ערב אחד, אחרי תקופה ארוכה של אודישנים של שחקניות מוכשרות שלא התאימו לתפקיד, ישבתי מול הטלוויזיה ופתאום ראיתי קליפ לא מוכר של נינט מתוך הסרט 'קירות'. מיד אמרתי לחברים שלי 'נינט צריכה לעשות את ונדלה. העיניים האלה עם ההבעה הזאת זה בדיוק מה שאני מחפש'. חלק אמרו לי שזאת יציאה וחלק הרימו גבה משום שאין לה ניסיון בימתי כשחקנית. אבל אני הרגשתי שיש בה משהו שיכול להתאים לתפקיד.

"התקשרתי לציפי ואמרתי לה 'אני הולך להגיד לך שם, אבל אל תיבהלי'. התגובה שלה היתה שאני לא נורמלי ושבכל מקרה נינט בטח לא תבוא לעשות את זה. התעקשתי שצריך לנסות. יצרנו קשר עם המנהלת שלה, טמירה ירדני, העברנו לה טקסט ודיסק - וארבעה ימים אחר כך ישבתי בפגישה מול נינט. היא אמרה לי שהיא מאוד אוהבת את המחזה ומתחברת אליו ושיש בו משפטים דומים למשפטים שהיא כתבה בשירים שלה לאחרונה. היא אמרה לי שונדלה נורא מזכירה לה אותה בגיל הנעורים, ושגם היא היתה תמימה ועם זאת מאוד סקרנית ומרדנית.

"מצד שני, היא חששה מזה שהיא מעולם לא הופיעה כשחקנית על במה והתעקשה שאבדוק אותה קודם לכן. נפגשתי איתה פעמיים, שוחחנו על תיאטרון, היא ראתה ביו?טיוב קטעים מתוך ההפקה שעלתה בברודוויי, קראנו יחד סצנות והפגשתי בינה לבין עידו ברטל ("נשות הטייסים") שמגלם את התפקיד הגברי הראשי. אחרי יומיים החששות שלה ושלי התפיידו והיא אמרה לי שהיא בפנים".

מה שגרר לא מעט הרמות גבה.

"אני יכול להבין שהעובדה שאין לה קילומטראז' רציני במשחק מטרידה כמה אנשי מקצוע, אבל מבחינתי כבר ב'השיר שלנו' ראיתי כמה שיש בה אמת. ידעתי שהיא הבחירה הנכונה, ואני יכול להגיד לך שהתוצאות בחזרות מדברות בעד עצמן. אנשים בוכים מרוב התרגשות מהביצועים שלה. אפילו אנשים שיקרים לי אמרו לי מתוך דאגה 'מה אתה לוקח את הטייטל של ערוץ 2 ומכניס אותה לתיאטרון?' אבל אני ידעתי מה אני רוצה לעשות.

"אני נשבע לך שהליהוק שלה לא נעשה מתוך מניע כלכלי או יחסי ציבור. עם כל הכבוד לנינט, אני לא חושב שהיא שם שיביא קהל לתיאטרון. מקסימום 200 מעריצים אדוקים. מבחינתי האמירה של לקחת את נינט היא לבעוט בכל המוסכמות, ועל זה בדיוק מדבר המחזה. אני, כמו הצעירים במחזה, לא רוצה שיכתיבו לי אם מותר לי או אסור לי לקחת את 'הסמל' שנקרא נינט".

ומה עם הביקורת שנשמעה על כך שקבוצת הצעירים הוקמה כדי לפתוח דלת לשחקנים מתחילים, ובמקום זה הבאתם כוכבת שצמחה בתוכנית ריאליטי?

"מבחינתי הגיעה לקבוצה מישהי זכה וטהורה ולא מעניין אותי שהיא היתה ב'כוכב נולד' לפני שבע שנים. אני בחנתי את הכישרון שלה ולא את ההילה שלה. אני יכול לספר לך שבמאי תיאטרון נחשב לחש באוזני אחת השחקניות בקבוצה 'למה את נותנת להביא כוכבת לקבוצה ושאת תעשי לה קולות רקע?'. אתה יודע מה היתה התגובה שלה? 'היא תהיה מדהימה'. כל הקאסט תומך בה ובהחלטה שלי. לזכותה שלנינט אני יכול לומר שהיא הביאה הרבה אנרגיה חיובית להפקה. העובדה שהיא נכנסה לתוך הקבוצה ניטרלה את האגואים של כולם. אם הכוכבת מספר 1 במדינה מגיעה לחזרות ללא שמץ של מניירה ומביאה לכולם קילוגרמים של פירות יבשים שיהיה מה לאכול תוך כדי, מחכה בצד לתור שלה, עושה קולות לאחרים ואין לה שום דרישה - כולם הגיעו למצב שאמרו 'אם לה אין דרישות, מי אני שאדרוש?'. עשיתי אודישנים במשך חודשיים וראיתי 40 שחקניות עד שהגעתי אליה".

נינט, מצידה, מחזירה מחמאות אינסופיות לאבא ואמא הנוכחיים שלה. "היו לי לא מעט חששות איך אני עושה את התפקיד הזה, וגלעד נתן לי כל כך הרבה ביטחון", היא אומרת. עם הזמן למדתי להכיר אותו גם באופן אישי והוא פשוט בחור מעניין, ועוד לא אמרתי מילה על הפרפקציוניזם שלו. רק אתמול בלילה עשינו חזרה אחרונה על היציאה מאחד הנאמברים. למרות שמדובר ביציאה בחושך אל מאחורי הקלעים, כשאף אחד בקהל לא רואה כלום, הוא ביים אותו ועשה לנו צעדי ריקוד. זה פרפקציוניזם שגורם לך להרגיש בידיים בטוחות".

גם ציפי פינס נוטפת מחמאות על התגלית שלה: "חוץ מחדוות חיים יש בגלעד רצינות תהומית. למה נתתי לו את המפתחות לניהול קבוצה? אין לי ממש הסבר הגיוני. אני פועלת הרבה פעמים מתוך אינטואיציה והיתה לי תחושה שהוא יידע לתת למטוס הזה להמריא וגם לנחות.

"תיאטרון זה קצת כמו דת - אפשר לראות למרחקים את האנשים בעלי המחויבות הגדולה למקצוע. זה מצריך משמעת פנימית נדירה. גלעד הוכיח את המחויבות שלו בשבוע השבעה של אמא שלו כשהגיע לסיים את ההצגה עם כאב עצום ודמעות בעיניים. אני עמדתי מהצד, הסתכלתי עליו ואמרתי לעצמי שבחור עם כאלה תעצומות נפש יגיע רחוק".

"חי את החלום"

אם פניו של קמחי מוכרים לכם מאיפשהו, סביר להניח שנמניתם עם צופי הריאליטי הכושל "גריז" שניסה לאתר את הדני זוקו להפקה הבימתית שהיתה אמורה להעלות על הבמה ונגנזה בטרם עת.

קמחי, בוגר בית הספר למשחק "בית צבי", היה אחד ממשתפי התחרות והגיע למקום השלישי לפני שנשלח הביתה על ידי חבר השופטים והצופים. למרות הרייטינג הכושל והבאזז השלילי, הוא בוחר להסתכל על החוויה בחיוב.

"נורא לא רציתי ללכת לתוכנית כי לא חשבתי שזה בשבילי", הוא אומר. "הטייפקאסט של המאצ'ו זה ממש לא אני. אבל התקשרו אלי מההפקה בלי הפסקה והציעו לי שאבוא לאודישן. הסברתי להם שכבר ביימתי את ההצגה הזו במסגרת הלימודים בבית צבי ושלא ליהקתי את עצמי לתפקיד של דני בגלל חוסר התאמה, אבל ברגע ששמעתי שחברים שלי לכיתה הולכים, אמרתי 'נו, בסדר, אם הם הולכים אז נלך בשביל החוויה'.

"הייתי הנבחן האחרון לתוכנית, ולמרות ש'גריז' חרוט ככישלון טלוויזיוני - אני יכול להגיד לך שעבורי זאת היתה חוויה מאוד כיפית. מישהו אחר עשה לי כוריאוגרפיה ואני הייתי קצת ראש קטן. ציפי פינס שאהבה את הבימוי של הקטעים שלי בהצגה, הציעה לי לביים - והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה".

חלמת להיות שחקן ובסופו של דבר אתה מביים שחקנים אחרים. זה לא מתסכל?

"אתה נוגע בנקודה רגישה. אני לא יכול להגיד לך שאני לא מתעסק בעניין הזה לפעמים. מצד שני, אני לא ממש יכול להתלונן שאני מתוסכל מהעבודה שלי כבמאי וככוריאוגרף. חוץ מזה, אני מחליף בהצגה 'חלום ליל קיץ' שביימתי את אחד השחקנים ובחלק מההצגות של 'אביב מתעורר' אני מחליף את אלון לוי ("תמיד אותו חלום").

"קרה לי משהו מצחיק לפני כמה ימים. מצאתי קלטת וידיאו ישנה עם הקלטה של תוכנית הכרויות שהתארחתי בה כשהייתי בן 13. שאלו אותי מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול ואין לי מושג למה אבל עניתי 'אני רוצה להיות במאי תיאטרון מצליח' למרות שתמיד רציתי להיות שחקן. כנראה רציתי להישמע קצת יותר איכותי משאר הילדים שרוצים להיות שחקנים. בסופו של דבר החיים גילגלו אותי לזה בלי טיפת מאמץ. בהתחלה נלחמתי בעצמי ורציתי שיכירו אותי כשחקן, היום אני כבר לא נלחם בזה ופשוט חי את החלום".

ומה הלאה?

"לאחרונה ציפי דיברה איתי על בימוי של הצגה חדשה של גורן אגמון שמיועדת לשחקני הבית של התיאטרון, ובמקביל אני אמור לביים את 'רומיאו ויוליה' עם הצעירים. גם קיבלתי מלגת לימודים מבית ליסין ללימודי בימוי בחו"ל ויכול להיות שאממש את זה לכמה חודשים".

yuvalab@israelhayom.co.il

חזרה לדף ראשי | לניוזלטר מתאריך: