מבצע הפיגוע נגד משפחת דוואבשה משחזר: "התבאסתי קצת שהתינוק מת"

שבעה עשרה בדצמבר לפני שנה וחודש. במשך שבועיים וחצי יושב עמירם בן אוליאל, הנאשם המרכזי ברצח בני משפחת דוואבשה בכפר דומא, בחדרי החקירות של השב"כ ושומר על זכות השתיקה.

בשעה 23:53 מוכנס בן אוליאל פעם נוספת לחדר החקירות, אין לו מושג שבשעות האחרונות כללי המשחק השתנו, חוקריו כבר מצויידים באישור לשימוש במה שמכונה "אמצעים מיוחדים", כלומר להפעיל נגדו כוח פיזי כדי לאלץ אותו לדבר. לאחר כמה שעות של שימוש בכוח שכלל בין היתר סטירות, כיפוף ידיים והטיית הגב לאחור, מודה בן אוליאל בהצתת בית משפחת דוואבשה, בכפר דומא, ומתחיל לשחזר באוזני חוקרי השב"כ את ביצוע הפיגוע.

לכתבות נוספות בחדשות:

חקירת נתניהו: "עצם העמדת העסקה עם מוזס יכולה להוות השלמה לשוחד"
למרות איום המנהרות - בצה"ל החליטו שאין צורך בכיתת הכוננות בשדרות
לקראת אפשרות של הסתבכות נתניהו: בליכוד "מתחממים על הקווים"

תחילה את ההכנות, התכנון יחד עם קטין נוסף, איסוף הציוד שכלל ספריי שחור, כפפות, שני בקבוקי זכוכית של מיץ ענבים, ג'ריקן בנזין, מצית, ובד. ואז גם את ההליכה לכפר, את ריסוס הכתובות ואת רגע ההצתה, שגרמה למותם של שלושת בני משפחת דוואבשה.

"בתחילה לא מצאתי חלון פתוח עד שהגעתי למקום שראיתי משמאלי חלון פתוח, דחפתי אותו בידי ואז ראיתי חדר חשוך, ספה עם שני מושבים, לא ראיתי אנשים. הבנתי שיכול להיות שיש אנשים בתוך הבית. הבית התחיל לבעור, רצתי תוך כדי שאני לוקח את הבקבוק השני ויידיתי אותו לתוך בית נוסף. שם בבית השני היו סורגים, החדר היה חשוך, ניסיתי לפתוח חלון והוא לא נפתח, בדקתי חלונות נוספים עד שמצאתי חלון פתוח, שם ראיתי רשת, הזזתי אותה, היו סורגים על החלון, הדלקתי את הבקת"ב, זרקתי אותו מבעד לחלון למרחק מטר, לא שמעתי צעקות, הכל היה שקט, שמעתי את הבקבוק מתפוצץ ואז ברחתי לכביש שממנו הגעתי", הוא משחזר.

בן אוליאל מספר לחוקר שביקש לנקום על הפיגוע שבו נרצח מלאכי רוזנפלד חודש לפני כן. "לא רציתי להרוג אלא רק להעביר מסר של נקמה. התכנית הבסיסית היתה לפגוע במקום שיכאב לפלסטינים הכי הרבה ולכן בין היתר תכננו לשרוף בית של עשירים, בית מטופח עם גגות רעפים ולא סתם מכונית או בית נטוש", הוא מציין בהודאתו.

לאחר שסיים את ההצתה, נמלט בן אוליאל מהכפר, הוא עוצר בדרך ושורף את הכפפות, מגיע עד לביתו ליד המאחז עדי עד מחליף בגדים והולך לישון. "במהלך היום עודכנתי שהיה אירוע בדומא במהלכו מת תינוק. הבנתי שזה הפיגוע שעשיתי והתבאסתי קצת שהתינוק מת, כי לא תכננתי שימותו אנשים, אבל לא ייחסתי לכך חשיבות מיוחדת והמשכתי הלאה".

במהלך החקירה כולה מסרבים החוקרים להאמין לבן אוליאל כי ביצע לבדו את ההצתה. הם חושדים שבניגוד לגרסתו, הקטין הנוסף שנעצר בפרשה, והואשם רק בתכנון הפיגוע, השתתף גם הוא בהצתה.

לאחר שמסיים בן אוליאל את ההודאות בחדר החקירות הוא מתבקש לשרטט את ציר ההליכה לכפר. הוא מוסר לחוקריו פרטי חקירה מוכמנים כמו צבע הגדר שמקיפה את הבית, גובה החלון, מיקום הרשתות והסורגים. החוקרים מתרשמים שעדותו אמינה ונוסעים יחד עם קציני היחידה לפשיעה לאומנית של מחוז שי לשחזר את ההצתה בכפר דומא.

נגד הקטין לא נמצאו מספיק ראיות להגשת כתב אישום, והוא נאשם רק בתכנון ההצתה בדומא, אולם גורמי החקירה מעריכים כי את הפיגוע ביצעו שניהם יחד. משפטם של השניים מתנהל בימים אלו, סנגורו של בן אוליאל מבקש מבית המשפט לפסול את ההודאות בטענה שנגבו בעינויים.

בתוך כל מנתונים רשמיים של השב"כ עולה כי ישנה ירידה משמעותית בפשיעה לאומנית. אם ב-2015 היו 423 אירועים, ב-2015 ב-2016 ישנם פחות מחצי - 158 אירועים, זאת בין היתר בשל עלייה משמעותית בכמות המעצרים המנהליים שמבצע השב"כ.