סופרים ומשוררים  |
 |
|
 |
|
 |
קנאת סופרים: הסופרת הצעירה שושנה שבבו כותבת למורה הסופר יהודה בורלא |
| מאת שושנה שבבו ליהודה בורלא |
| זכרון יעקב, 1932 |
|
|
| מר בורלא הנכבד! |
כנראה, רגשי נוחם החלו להציק לך אחר פרסום מאמרך ב"המזהיר" והריצות לי מכתב התנצלות, כדי לתקן את אשר עוית, ברם צר לי מאד להודיעך, שמכתבך גרם לי צער ושאט נפש. כאן הגעת לשיא הפסגה של השקר והזיוף!
אתה, מר בורלא, בא לעודדני ולאמצני שאוסיף לכתוב, כדי שתוכל לציין את כשרוני ויכולתי בספרות!?
אתה, שהוקעת בבוז את ההוצאה, שנאותה להדפיס את ספרי, אתה, שראית בספרי אות קלון לסופרים ולספרות העברית, נמלכת אחר שייסרוך כליותיך והואלת ברוב חסדך לנחמני ולעודדני?!
רחמי נכמרו עליך, מר בורלא העלוב, שגלית צרות עין כה רבה ביחס לתלמידתך בעבר, שאמנם חזית לה עתידות - כדבריך -אולם לבך לא נתנך לציין בפומבי, אגב הצלפה אכזרית ללא טעם וללא הגיון, שרשאית אני לנסות את כוחי בכתיבה למרות גזר דינך הקשה על יצירתי "מריה". אודיעך בגלוי! ידעתי את זדון לבך! אמרת לנדותני משדה הספרות וחשבת, שאחרי פניני הבקורת ה"כנים", כאשר סתמת גולל על כתיבתי ומהרת להגיש לי "תנחומין" בצורת מכתב מלא זיוף, אולם אבטיחך, שהוצאת את חצי אשפתך לריק!
מאמרך וכן מכתבך, לא שברו את רוחי ועוד אוסיף לכתוב כמה וכמה יצירות גדולות וקטנות ביתר עוז וביתר שאת, והעתיד ישפוט בינינו.
האמין לי, מר בורלא, כי קשה עלי הכתיבה הזאת. הן מורי ומחנכי אתה - ואיך לא אשא פניך? ברם, לבי ידאב לרגל ירידתך המוסרית, שהתנפלותך הגסה עלי הינה עדות חותכת לה. כן ידידי! מוטב שתפשפש במעשיך קצת.
היה שלום!
בכבוד ובברכה
שושנה שבבו
|
|
| המקור: באדיבות מכון גנזים ואגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, תל-אביב |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
|