Rabbi Yitzhak the son of Rav Yehuda said:1
''A person should always seek mercy so that he shouldn't fall sick''
''If he falls sick they say to him bring some merit2 to exempt yourself.3''
Mar Ockba said: ''Where is it written that 'if anyone falls from it'4
from this we can bring proof,
meaning that after he falls we need to find from him
and from his deeds evidence to his credit.''
There is more from the Gemara:5
''If he has a headache it will seem to him that he has on a neck-chain''
''His (health) deteriorated and he had to stay in bed
it will seem to him like being brought upto the gallows''
(the place where one is judged for capital offences)
''To judge,
for all who go upto the gallows to be judged,
if he has powerful advocates will be saved
but if not won't be saved.''
And what are the advocates of a man ?
Repentance and good deeds.
Even if nine hundred and ninety nine present his faults
and one presents his good deeds,
he will be saved.
as it is said:6
''If there be an angel over him, an interpreter, one among a thousand,
to declare to man what is right.
Then he is gracious to him, and says 'deliver him from going down to the pit etc' ''1) Shabbat 32A
2) Good deeds.
3) To obtain relief from his illness.
4) Deut. 22:8 - lit; ''if the one who is going to fall, falls from it''. That is, this person was sentenced by Heaven to fall off a roof because of his sins. The Rabbis believed that all bodily harm, including illness, comes on one because of our sinful behaviour.
5) Shabbat 32A.
6) Job 33:23-24.
אמר רב יצחק בריה דרב יהודה
לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה
שאם חלה אומרים לו הבא זכות והפטר
אמר מר עוקבא מאי קראה כי יפול הנופל ממנו
ממנו להביא ראיה
פירוש מאחר שהוא נופל צריך למצוא ממנו
וממעשיו ראיה לזכות
עוד איתא בגמרא
חש בראשו יהי דומה בעיניו כמי שנתנוהו בקולר
עלה למטה ונפל למשכב
יהי דומה בעיניו כמו שהעלוהו לגרדום
מקום שדנים דיני נפשות
לידון
שכל העולה לגרדום לידון
אם יש לו פרקליטין גדולים ניצול
ואם לאו אינו ניצול
ואלו הן פרקליטין של אדם
תשובה ומעשים טובים
ואפילו תשע מאות ותשעים ותשעה מלמדים עליו חובה
ואחד מלמד עליו זכות
ניצול
שנאמר
אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף
להגיד לאדם ישרו
ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת וגו' Rabbi Pinchas, the son of Chama, preached:
''Anyone who has a sick person in his house
should go to a (Torah) sage and ask him to plead for mercy on his behalf,
as it is said:1
'The wrath of a king is as messengers of death, but a wise man will pacify it.' ''
It is customary to give charity to the poor on his (the sick person's) behalf,
for ''Repentance, Prayer and Charity avert the evil decree.''
It is also customary to bless the sick in the synagogue,
and if he is dangerously ill, one blesses him even on Shabbat or a festival.2
Sometimes one changes the name of the sick person
because also a change of name can break the evil decree.1) Proverbs 16:14.
2) Normally prayers for the sick are only said during the weekly Torah reading on Mondays and Thursdays.
דרש רבי פנחס בר חמא
כל מי שיש לו חולה בתוך ביתו
ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים
שנאמר
חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה
ונוהגים לתת צדקה לעניים בעדו
כי תשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה
גם נוהגין לברך את החולים בבית הכנסת
ואם הוא מסוכן מברכין אותו אפילו בשבת ויום טוב
ולפעמים משנים את שם החולה
כי גם שינוי השם קורע גזר דינו The Torah has granted permission to a doctor to heal,
as it is said:1 ''And he shall be thoroughly healed.''
Therefore the sick person should not rely on a miracle,
rather he is obliged to act the normal way and call a doctor to heal him.
Already several righteous people were cured by doctors,
and one who avoids calling a doctor,
does two evils.
Firstly, that it is forbidden to rely on a miracle when one is in danger,
and this may cause his sins to be remembered while he is ill,
and (secondly) he shows presumption and pride by relying on his righteousness
that he will be cured by a miracle.
One should call for the most expert doctor,
but nevertheless, his heart should (turn to) heaven
and request mercy from the Faithful Healer, Blessed be His name,
and only in Him should his heart trust.1) Exodus 21:19.
התורה נתנה רשות לרופא שירפא
שנאמר ורפא ירפא
ולכן אין לו להחולה לסמוך על הנס
אלא חייב להתנהג בדרך העולם לקרות לרופא שירפאהו
וכבר כמה חסידי עולם נתרפאו על ידי רופאים
ומי שמונע את עצמו לקרות לרופא
שתים רעות הנהו עושה
האחת דאסור לסמוך על הנס במקום שיש סכנה
ודבר זה גורם שיזכרו עונותיו בשעת חליו
ועוד דהוי יוהרא וגיאות שסומך על צדקתו
שיתרפא בדרך הנס
ויש לו לקרוא להרופא היותר מומחה
ובכל זאת לבו יהא לשמים
ויבקש רחמים מאת הרופא הנאמן יתברך שמו
ואך בו יבטח לבו It is a mitzvah for the competent doctor to heal.
This is in the rule of saving a life,
and if he avoids doing this, then this is like shedding blood,
even if the sick person has another doctor,
because not from everybody will he be healed,
and maybe he was (chosen) by Heaven to cure him.
However, one should not practice medicine unless one is competent
and there is no (doctor) more skilled there,
otherwise he is (guilty) of bloodshed. ומצוה היא על הרופא הבקי לרפאות
ובכלל פיקוח נפש הוא
ואם מונע את עצמו הרי זה שופך דמים
ואפילו יש להחולה רופא אחר
כי לא מן כל אדם זוכה להתרפאות
ואולי הוא מן השמים שיתרפא על ידו
אבל לא יתעסק ברפואות אלא אם כן הוי בקי
ואין שם גדול ממנו
שאם לא כן הרי זה שופך דמים A sick person who is not in danger, if he can be cured by a permitted substance,1
even though he needs to wait a little until it is obtained,
is not allowed (to use) a forbidden substance.2
If he especially needs a forbidden substance,
if he needs to eat it the normal way it is eaten,
he is forbidden to eat it even if it's only prohibited by Rabbinic decree,
because he isn't in danger.
However, (eating it) without pleasure,
for example by mixing it with something bitter,
and also to make from it a plaster or the like,
is allowed even with a substance that is forbidden to enjoy from the Torah,
except for mixed seeds in a vineyard3 and meat with milk
which are forbidden even in a way which doesn't give pleasure
as long as there isn't danger.
(for the laws of the blessings on what one eats or drinks as medicine
see further in Ch. 50:8 and Ch. 61:4
For the laws of a young child who needs to eat Chametz on Pesach
see further at the end of Ch. 117).41) Which is kosher.
2) Which is non-kosher.
3) ''Kelayim'' see Ch. 174:3.
4) Ch. 117:12.
חולה שאין בו סכנה אם יוכל להתרפאות בדבר היתר
אף על פי שצריכין לשהות קצת עד שישיגוהו
אין מתירין לו שום דבר איסור
ואם צריך דוקא לדבר אסור
אם צריך לאכלו כמו שהדרך הוא לאכול דבר זה
אסור לו לאכלו אפילו הוא רק איסור דרבנן
כיון שאין בו סכנה
אבל שלא כדרך הנאתו
כגון שמערב בו דבר מר
וכן לעשות ממנו רטיה וכדומה
מותר אפילו הוא דבר האסור בהנאה מדאורייתא
חוץ מכלאי הכרם ובשר בחלב
שאסורין אפילו שלא כדרך הנאתן
במקום שאין סכנה
דין הברכה על מה שאוכל ושותה לרפואה
עיין לעיל סימן נ' סעיף ח' וסימן ס''א סעיף ד'
ודין תינוק שצריך לאכול חמץ בפסח
עיין לעיל סוף סימן קי''ז Some (authorities) say that all substances which are forbidden by Rabbinic decree
are permitted for medical use,
even for a sick person who is not in danger,
and even in a way that gives enjoyment,
as long as he doesn't eat or drink the forbidden substance. יש אומרים דכל איסורי הנאה מדרבנן
מותר להתרפאות בהן
אפילו חולה שאין בו סכנה
ואפילו כדרך הנאתן
ובלבד שלא יאכל ולא ישתה את האיסור One who is dangerously ill may be treated with any forbidden substance,
because nothing stands in the way of saving life except idolatry,
incest and murder,
about which one must give up one's life rather than transgress,
so one mustn't (commit any of these three things) in order to be cured. חולה שיש בו סכנה מתרפא בכל האיסורין
שאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש חוץ מעבודה זרה
גילוי עריות ושפיכת דמים
שהן ביהרג ואל יעבור
ואין מתרפאין בהן A doctor is allowed to take blood1 and feel the pulse
and the rest of the places on a woman even a married woman,
and even her hymen2 in the way doctors do it,3
since he is not doing it in a sensual or affectionate way,
but carrying out his profession.
In the case of his (own) wife when she is having a period, he should be stricter,4
as long as she is not in danger and there is another doctor who is equally qualified.
(see further Ch. 153:14
and there it is explained whether a menstruating woman
can have physical contact with her husband when he is ill,
or whether he can with her,
and see further Ch. 143:15
whether a son can take blood from his father and similar actions).1) This is blood-letting which was believed in their time to be a treatment for many ailments.
2) lit; ''the torn place''.
3) Such as gynecologists and urologists.
4) A husband is not allowed to have physical contact with his wife while she is having a period. See Ch. 153:5.
מותר לרופא להקיז דם ולמשמש הדפק
ושאר מקומות שבאשה אפילו באשת איש
ואפילו במקום תורפה כדרך הרופאים
כיון שאינו עושה דרך תאוה וחבה
אלא שבמלאכתו הוא עוסק
ואך באשתו נדה יש להחמיר
כשאין סכנה בדבר ויש שם רופא אחר בקי כמוהו
ועיין לעיל סימן קנ''ג סעיף י''ד
ושם מבואר אם אשה נדה
יכולה לשמש את בעלה כשהוא חולה
או הוא אותה
ועיין לעיל סימן קמ''ג סעיף ט''ו
אם הבן מותר להקיז דם לאביו וכיוצא בו Concerning one who has a bowel disease the man should not touch the woman,
lest his urges overcome him, since he is healthy,
but the woman can touch a man because he is ill. בחולי מעים אין האיש משמש את האשה
פן יתגבר יצרו כיון שהוא בריא
אבל האשה משמשת את האיש כיון שהוא חולה One who has medicines and his neighbour is ill and needs them,
is forbidden to raise their price above the (normal) accepted level. מי שיש לו סמנים וחבירו חולה וצריך להם
אסור לו להעלות בדמיהם יותר מן הראוי