ראשי»חדשות חת"ם»רקטה חדשה בצה"ל תצמצם את אחוז נפלי התחמושת
רקטה חדשה בצה"ל תצמצם את אחוז נפלי התחמושת
רקטה הומאנית: צה"ל מצטייד ברקטה חדשה שתותיר פחות מאחוז אחד של נפלי תחמושת בשטח, בהתאם לחוק אמריקאי המגביל שימוש בתחמושת מצרר
מאת מיכל סבר, "במחנה"
11/01/2017 - 17:38
צילום: דו"צ
תהליך ההצטיידות ברקטה, "רעם איתן", התחיל בחודש דצמבר 2016 בסמוך למועד ניסוי הדגם הסופי שלה, וצפוי להסתיים עד סוף שנת 2017, כאשר צה"ל ישלים רכישת מאות יחידות שלה.
בתחמושת מצרר, יחידת חימוש אחת אוגדת בתוכה מספר רב של פצצות קטנות המכונות פצצונות, וכאשר היא מגיעה למרחב המטרה שלה, הן מתפזרות ובכך פוגעות בכמה מטרות במקביל. עם זאת, לעיתים פצצונות שנותרות בשטח לא מתפוצצות ומהוות סכנה לאזרחים שעוברים בו לאחר תום הלחימה.
הרקטה החדשה תותיר 0.01 אחוז של פצצונות בשטח, בהשוואה לרקטה שנמצאת כיום בצה"ל, רמ"ם (רקטה מתקנת מסלול), אצלה הנתון עומד על כ-5 אחוז. ב-2010 החל תהליך פיתוחה של הרקטה, בעלות כוללת של כ-200 אלף שקלים, שהובל על ידי החברות "תעש גבעון", "תעש מעבדה מרכזית", "אלביט", "אלישרא" ו"לוקהיד מרטין". חלוקת האמצעי תיקבע במהלך השנה על ידי אגף המבצעים ופיקוד הצפון.
שימוש בתחמושת מצרר עורר ביקורת לאורך השנים בקרב הקהילה העולמית. כך היה למשל בעקבות השימוש של צה״ל במצרר בזמן מלחמת לבנון השנייה, אז נורו על ידי חיל התותחנים אלפי פגזים ורקטות מצרר.
כשנתיים לאחר מכן, הארגון הבינלאומי "הקואליציה למאבק בפצצות מצרר", כונן את אמנת פצצות המצרר, האוסרת על פיתוח, ייצור, מסחר ושימוש בהן. מזכ"ל האום, באן קי-מון, הודיע על כניסתה לתוקף החל מאוגוסט 2010 וכיום חתומות עליה למעלה מ-100 מדינות. בין המדינות שטרם חתמו על האמנה או הודיעו כי לא יחתמו עליה, נמצאות ארצות הברית, רוסיה וישראל.
"ישראל לא חתומה על אף אמנה או מחויבת רשמית לחוק שמגביל אותה בשימוש במצרר", הסביר ראש מדור רקטי ואיכון במפקדת קצין תותחנים ראשי, רס״ן רן קוטק. "השיקולים לצמצם את אחוז הנפל נובעים משיקולים הומאניים ומרצון ליישר קו עם הקהילה הבינלאומית", מבהיר רס״ן קוטק.
"גורם נוסף שהשפיע על הרצון לפתח רקטה זו היה תיקון לחוק אמריקאי, שבעקבותיו גרטו האמריקאים אלפי רקטות 'מנתץ' שסיפקו לנו בעבר לשימוש בשעת חירום בעת לחימה, ובהן נעשה שימוש בזמן מלחמת לבנון השנייה", הסביר.
חוק זה נכנס לתוקף בשנת 2009, ואסר מאותה עת על הענקת סיוע צבאי, הנפקת רישיון ייצוא בטחוני, העברה או מכירה של חימוש או טכנולוגיית מצרר, בעלי נפל של מעל אחוז אחד. באותה שנה, סגן הרמטכ"ל הורה על פיתוח טכנולוגיה שתעמוד בקריטריונים של החוק החדש ואכן מאז 2010 עבדו על פיתוחה.
יותר מנגנוני השמדה
במלחמת לבנון היו בשימוש צה״ל רקטות ״מנתץ״ שסופקו על ידי האמריקאים, בעלות כ-20 אחוז של נפלי תחמושת. באותה מלחמה ירו לראשונה גם ברקטה מתוצרת תעש מערכות (לשעבר התעשייה הצבאית) – רמ"ם – רקטה מתקנת מסלול, בעלת אמצעים המסוגלים לתקן את מסלולה במהלך טיסה ומשפרים את דיוקה. רקטה זו בעלת כחמישה אחוזי נפל.
רקטת ״רעם איתן״ היא פיתוח המבוסס על השלד של רקטת הרמ״ם. בזכות כך, תישמר יכולת הניהוג של הרקטה. תת החימוש של הרקטה החדשה (התא בו מוחזקות הפצצונות), יוחלף בתא חדש וגדול יותר, אך יכיל כמחצית ממספר הפצצונות של רקטת הרמ"ם, שכן אלה יהיו גדולות יותר.
הפצצונות ברקטה החדשה יהיו בעלות חמישה מנגנוני השמדה עצמיים, וכך הן בעלות אחוז נפל של כ-0.01 אחוז בלבד. לעומת זאת, ברקטות ה"מנתץ" והרמ"ם היו הפצצונות בעלות שני מנגנוני השמדה בלבד: הראשון פעל לפי המרחק המחושבשל הפצצונות מהקרקע, והשני פעל ברגע שפגע בקרקע.
ברקטה הנוכחית ישנם חמישה מנגנונים, הפועלים בשלוש דרכים: שתיים זהות לשיטות של הפצצונות ברמ"ם, והשלישית פועלת על ידי ״זחלני זמן" – שעונים הסופרים לאחור המתפוצצים כעבור זמן מוגדר. כך, במקרה שאחד ממנגנוני ההשמדה לא פעל, יופעל אחד אחר.
״יתרון מרכזי שנשמר ברקטה החדשה הוא היכולת לכסות שטח גדול יחסית כנגד אויב פזור. בזכות כך ובזכות הדיוק שלה, ניתן להתמודד מול מטרות גדולות כמו נטרול איום על חטיבה שלמה״, תיאר רס"ן קוטק.
"אין חימוש שמספק מענה מיטבי ונרחב כמו רקטת המצרר", הצטרף לדבריו ראש מדור רקטות בענף חיל תותחנים במחלקת אמצעי לחימה של זרוע היבשה, רס״ן יואב גלסטר. "לכן היה רצון לייצר תחמושת מצררית שלא תפגע באזרחים ותאפשר יותר חופש פעולה", הוסיף.
עם זאת, עדיין יעשה שימוש ברקטות הרמ"ם. "במקומות לא מיושבים או במקומות בהם הכוחות לא צפויים לתמרן, ככל הנראה ייעשה שימוש ברמ"ם. לעומת זאת, בשטחים מיושבים או בכאלו שיש סיכוי שהכוחות יתמרנו בהם – ייעשה שימוש ב'רעם איתן'", הרחיב רס"ן קוטק.
״השימוש בנשק מצררי נעשה לרוב מול כוחות סדורים כמו צבאות של מדינות, כך שלא נראה שימוש בנשק מסוג זה בלחימה בעזה״, מדגיש הרמ״ד. ״כמו כן, פחות סביר להשתמש בו בלחימה בשטח אורבאני צפוף, והייעוד המרכזי שלו הוא לכיסוי שטחים פתוחים גדולים ומול מטרות גדולות״.
המטרות המרכזיות של רקטות מצרר הינן סוללות ארטילריה, שטחי כינוס ומפקדות. כמו כן, נעזרים בהן בשטח בו פזורות מספר חוליות אויב קטנות, או כאשר מיקומן המדויק לא ידוע. בנוסף, נעזרים בהן למטרות סיוע לכוח כמו ירי על מוצבים.
התאמה לחוק האמריקאי
במקביל לתהליך ההצטיידות של צה״ל, מתנהל תהליך אשרור מול הממשל האמריקני. זאת במטרה לוודא כי הרקטה שפותחה אכן עומדת בתנאי החוק שחוקק בארה״ב. בשנה שעברה התכנסה ועדה שהוקמה בהחלטת ראש מטה זרוע היבשה אשר בחנה במקביל את הצורך וההכרח בשימוש בתחמושת מצרר. לפני כחצי שנה שחררה הועדה את מסקנותיה.
"אנו רואים חשיבות בשימור היכולת של צהל להתמודד עם מטרות גדולות ומורכבות במתאר של מלחמה כוללת, ולאור זאת ממליצים לסיים את הפיתוח לחימוש מצררי מאושר העומד בחוק האמריקאי ולאפשר הצטיידות עתידית בו, אך לא להרחיב את ההצטיידות בחימוש מצררי מעבר לתוכניות הקיימות", נכתב במסקנות הוועדה.
רקטה הומאנית: צה"ל מצטייד ברקטה חדשה שתותיר פחות מאחוז אחד של נפלי תחמושת בשטח, בהתאם לחוק אמריקאי המגביל שימוש בתחמושת מצרר
תהליך ההצטיידות ברקטה, "רעם איתן", התחיל בחודש דצמבר 2016 בסמוך למועד ניסוי הדגם הסופי שלה, וצפוי להסתיים עד סוף שנת 2017, כאשר צה"ל ישלים רכישת מאות יחידות שלה.
בתחמושת מצרר, יחידת חימוש אחת אוגדת בתוכה מספר רב של פצצות קטנות המכונות פצצונות, וכאשר היא מגיעה למרחב המטרה שלה, הן מתפזרות ובכך פוגעות בכמה מטרות במקביל. עם זאת, לעיתים פצצונות שנותרות בשטח לא מתפוצצות ומהוות סכנה לאזרחים שעוברים בו לאחר תום הלחימה.
הרקטה החדשה תותיר 0.01 אחוז של פצצונות בשטח, בהשוואה לרקטה שנמצאת כיום בצה"ל, רמ"ם (רקטה מתקנת מסלול), אצלה הנתון עומד על כ-5 אחוז. ב-2010 החל תהליך פיתוחה של הרקטה, בעלות כוללת של כ-200 אלף שקלים, שהובל על ידי החברות "תעש גבעון", "תעש מעבדה מרכזית", "אלביט", "אלישרא" ו"לוקהיד מרטין". חלוקת האמצעי תיקבע במהלך השנה על ידי אגף המבצעים ופיקוד הצפון.
שימוש בתחמושת מצרר עורר ביקורת לאורך השנים בקרב הקהילה העולמית. כך היה למשל בעקבות השימוש של צה״ל במצרר בזמן מלחמת לבנון השנייה, אז נורו על ידי חיל התותחנים אלפי פגזים ורקטות מצרר.
כשנתיים לאחר מכן, הארגון הבינלאומי "הקואליציה למאבק בפצצות מצרר", כונן את אמנת פצצות המצרר, האוסרת על פיתוח, ייצור, מסחר ושימוש בהן. מזכ"ל האום, באן קי-מון, הודיע על כניסתה לתוקף החל מאוגוסט 2010 וכיום חתומות עליה למעלה מ-100 מדינות. בין המדינות שטרם חתמו על האמנה או הודיעו כי לא יחתמו עליה, נמצאות ארצות הברית, רוסיה וישראל.
"ישראל לא חתומה על אף אמנה או מחויבת רשמית לחוק שמגביל אותה בשימוש במצרר", הסביר ראש מדור רקטי ואיכון במפקדת קצין תותחנים ראשי, רס״ן רן קוטק. "השיקולים לצמצם את אחוז הנפל נובעים משיקולים הומאניים ומרצון ליישר קו עם הקהילה הבינלאומית", מבהיר רס״ן קוטק.
"גורם נוסף שהשפיע על הרצון לפתח רקטה זו היה תיקון לחוק אמריקאי, שבעקבותיו גרטו האמריקאים אלפי רקטות 'מנתץ' שסיפקו לנו בעבר לשימוש בשעת חירום בעת לחימה, ובהן נעשה שימוש בזמן מלחמת לבנון השנייה", הסביר.
חוק זה נכנס לתוקף בשנת 2009, ואסר מאותה עת על הענקת סיוע צבאי, הנפקת רישיון ייצוא בטחוני, העברה או מכירה של חימוש או טכנולוגיית מצרר, בעלי נפל של מעל אחוז אחד. באותה שנה, סגן הרמטכ"ל הורה על פיתוח טכנולוגיה שתעמוד בקריטריונים של החוק החדש ואכן מאז 2010 עבדו על פיתוחה.
יותר מנגנוני השמדה
במלחמת לבנון היו בשימוש צה״ל רקטות ״מנתץ״ שסופקו על ידי האמריקאים, בעלות כ-20 אחוז של נפלי תחמושת. באותה מלחמה ירו לראשונה גם ברקטה מתוצרת תעש מערכות (לשעבר התעשייה הצבאית) – רמ"ם – רקטה מתקנת מסלול, בעלת אמצעים המסוגלים לתקן את מסלולה במהלך טיסה ומשפרים את דיוקה. רקטה זו בעלת כחמישה אחוזי נפל.
רקטת ״רעם איתן״ היא פיתוח המבוסס על השלד של רקטת הרמ״ם. בזכות כך, תישמר יכולת הניהוג של הרקטה. תת החימוש של הרקטה החדשה (התא בו מוחזקות הפצצונות), יוחלף בתא חדש וגדול יותר, אך יכיל כמחצית ממספר הפצצונות של רקטת הרמ"ם, שכן אלה יהיו גדולות יותר.
הפצצונות ברקטה החדשה יהיו בעלות חמישה מנגנוני השמדה עצמיים, וכך הן בעלות אחוז נפל של כ-0.01 אחוז בלבד. לעומת זאת, ברקטות ה"מנתץ" והרמ"ם היו הפצצונות בעלות שני מנגנוני השמדה בלבד: הראשון פעל לפי המרחק המחושב של הפצצונות מהקרקע, והשני פעל ברגע שפגע בקרקע.
ברקטה הנוכחית ישנם חמישה מנגנונים, הפועלים בשלוש דרכים: שתיים זהות לשיטות של הפצצונות ברמ"ם, והשלישית פועלת על ידי ״זחלני זמן" – שעונים הסופרים לאחור המתפוצצים כעבור זמן מוגדר. כך, במקרה שאחד ממנגנוני ההשמדה לא פעל, יופעל אחד אחר.
״יתרון מרכזי שנשמר ברקטה החדשה הוא היכולת לכסות שטח גדול יחסית כנגד אויב פזור. בזכות כך ובזכות הדיוק שלה, ניתן להתמודד מול מטרות גדולות כמו נטרול איום על חטיבה שלמה״, תיאר רס"ן קוטק.
"אין חימוש שמספק מענה מיטבי ונרחב כמו רקטת המצרר", הצטרף לדבריו ראש מדור רקטות בענף חיל תותחנים במחלקת אמצעי לחימה של זרוע היבשה, רס״ן יואב גלסטר. "לכן היה רצון לייצר תחמושת מצררית שלא תפגע באזרחים ותאפשר יותר חופש פעולה", הוסיף.
עם זאת, עדיין יעשה שימוש ברקטות הרמ"ם. "במקומות לא מיושבים או במקומות בהם הכוחות לא צפויים לתמרן, ככל הנראה ייעשה שימוש ברמ"ם. לעומת זאת, בשטחים מיושבים או בכאלו שיש סיכוי שהכוחות יתמרנו בהם – ייעשה שימוש ב'רעם איתן'", הרחיב רס"ן קוטק.
״השימוש בנשק מצררי נעשה לרוב מול כוחות סדורים כמו צבאות של מדינות, כך שלא נראה שימוש בנשק מסוג זה בלחימה בעזה״, מדגיש הרמ״ד. ״כמו כן, פחות סביר להשתמש בו בלחימה בשטח אורבאני צפוף, והייעוד המרכזי שלו הוא לכיסוי שטחים פתוחים גדולים ומול מטרות גדולות״.
המטרות המרכזיות של רקטות מצרר הינן סוללות ארטילריה, שטחי כינוס ומפקדות. כמו כן, נעזרים בהן בשטח בו פזורות מספר חוליות אויב קטנות, או כאשר מיקומן המדויק לא ידוע. בנוסף, נעזרים בהן למטרות סיוע לכוח כמו ירי על מוצבים.
התאמה לחוק האמריקאי
במקביל לתהליך ההצטיידות של צה״ל, מתנהל תהליך אשרור מול הממשל האמריקני. זאת במטרה לוודא כי הרקטה שפותחה אכן עומדת בתנאי החוק שחוקק בארה״ב. בשנה שעברה התכנסה ועדה שהוקמה בהחלטת ראש מטה זרוע היבשה אשר בחנה במקביל את הצורך וההכרח בשימוש בתחמושת מצרר. לפני כחצי שנה שחררה הועדה את מסקנותיה.
"אנו רואים חשיבות בשימור היכולת של צהל להתמודד עם מטרות גדולות ומורכבות במתאר של מלחמה כוללת, ולאור זאת ממליצים לסיים את הפיתוח לחימוש מצררי מאושר העומד בחוק האמריקאי ולאפשר הצטיידות עתידית בו, אך לא להרחיב את ההצטיידות בחימוש מצררי מעבר לתוכניות הקיימות", נכתב במסקנות הוועדה.
כתבה זו פורסמה לראשונה בעיתון "במחנה".