ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוא הארכיון ההיסטורי המרכזי של צה"ל ושל משרד הביטחון, ומשמש גם כמגנזה לצה"ל ולמערכת הביטחון. הארכיון הוא מאגר מידע ייחודי ומרכזי בנושא הפעילות הביטחונית-צבאית של מדינת ישראל, ומהווה את אחד המרכיבים החשובים בשמירת הזיכרון הקולקטיבי והמורשת הביטחונית של החברה בישראל.

מלחמת ששת הימים

עדותו של הרמטכ"ל רב אלוף יצחק רבין

ציטוטים נבחרים מעדותו של הרמטכ"ל יצחק רבין

ניתנה ביום 7 ספט' 1969 במלון " שרתון " בתל אביב

"החשיבות, לא הייתה בהערכת המגמות, כי אלו היו ידיעות ראשונות על המילה תנועה.

החשיבות הייתה – לנסות ולאמוד – מה מסתתר מאחורי, דבר שני, שגם אם יווצר מצב שלא חזינו בו, שלא נשאר בידיים ריקות וללא תשובה במקום, בדמות כוחות מספיקים לענות על עוצמת הכוחות שהיתה ידועה לנו, שנמצאת בתהליך ריכוז." (עמוד 4)

"באותו יום, אם אינני טועה, היה ברור, שריכוז הכוחות פלוס פינוי כח החירום, יוצר מצב חדש במזרח התיכון." (עמוד 7)

"בניית הכוחות שלנו נעשתה בהתאם לבניית הכוחות בצד השני" (עמוד 7)

סא''ל אילון : " ממתי להתחיל את הרקע למלחמה? "

 רבין : " הרקע, לפי דעתי, מתחיל מ – 1964 מועידת הפיסגה. כי זה היה המהלך הראשון ששינה את הסטטוס – קוו שהיה מסוף 1956 תחילת 1957". (עמוד 8)

שאלה: " לי הייתה הרגשה שונה ממה שהתרשמתי, שמפקדים רבים בצבא הרגישו באותה תקופה, בגלל פינוי כח החירום, הריכוז המצרי והאקלים היותר חם שנוצר כתוצאה מהשנתיים – שלוש האחרונות שקדמו לתאריך הזה. לי היתה הרגשה שמספר נכבד של אנשים בצבא, רואים במצב, עוד מין מצב של מתיחות שתרד. ורציתי שהצבא ומפקדיו יכנסו לכל ההערכות." (עמוד 10)

לנטש: " אני אמרתי כך: "  צה''ל, מאז ומתמיד, היו לו תכניות מתפתחות ולכן בא גם הפסוק האחרון בתוכנית '' עצמון '' : - וכוננות ל '' קרדום''. ז''א, אתה עושה כמו בירושלים, אתה לוקח נתח ראשון ו-אח''כ בכוננות לשני. (עמוד 13)

לנטש : " האם לא קשור הדבר בכך ( וזו תחושה ) שגם לא היה ביטחון מלא בהישג האוירי. וכל הפעילות היבשתית כולה היא מותנה בהצלחה האוירית. אז אתה אומר – האויר יצליח, נראה, ו- אח''כ נכניס לזה גם את כוחות היבשה." (עמוד 13)

לנטש: " ואז, באותו יום ישבתי בחדר האוכל וקראתי במעריב, שהערב יישא הרמטכ"ל נאום ברדיו. ואז אמרתי לרפי כי אולי במאמר יהיו אסוציאציות בשביל הנאום והבאתי לו את זה עוד פעם". (עמוד 21)

יצחק רבין: " בשלב שני, זה השתנה כאשר היה הסכם חוסיין-נאצר. אז היה ברור, גם מתוך ההנחות הבסיסיות, שבגזרה הסורית יותר קל להגן. ומבחינה ישראלית, היעדים בגזרה הסורית, הם פחות חיוניים לקיומה של ישראל מהיעדים בגזרה הירדנית." (עמוד 22)

לנטש: "אבל, לדעתי, אם המצב היה מתמשך, ואנחנו לא היינו תוקפים, הם היו תוקפים."   (עמוד 23)

יצחק רבין: "אם היינו סוחבים את זה עוד שבועיים, היינו נשברים." (עמוד 25)

יצחק רבין: "לכן, אני אומר, 2 הגורמים האלה: כושר העמידה הערבי, הממושך יותר, מול כושר העמידה המוגבל בזמן. ותהליך ההשתלבות וקניית הרגשת הביטחון וכתוצאה מכך- ההעזה הערבית, היו בהכרח, לפי דעתי, מביאים למהלכים ערביים נוספים".  (עמוד 26)

יצחק רבין: "נאצר בעצם, אמר בסדרה של נאומים-חסלנו את תוקפנות 1956. אנו עומדים בשלב של חיסול תוקפנות  1948  . אז צריך להיות מטומטם, כדי לא להסיק מזה מסקנות". (עמוד 26)

לנטש: " לדעתי, אתה לא יכול להסביר את ההערכות המצרית, כפי שהיא הייתה, בלי זה, שמאחוריה עומדת האפשרות גם לתקוף בדרום". (עמוד 27)

פגישה שנייה – 9 בספטמבר 1969

" אז אמרתי בפעם שעברה ללנטש, כי אני רואה את נקודת התפנית ביחסי ישראל – ערב, כפי שעוצבו ב... מבצע '' קדש '', למעשה, בועידת הפסגה הראשןנה ב – 15 ינו' 1964. כי אז, בעצם, היתה הערכות ערבית ראשונית מאז תחילת 1957 או סוף 1956 – התארגנות לקראת פעולות נגד ישראל." (עמוד 1)

" ואם נבחן מה קרה, מה המגמות שהתרוצצו במחנה הערבי, הרי ברור כמובן, שאין לדבר על מלחמה ערבית, כלל ערבית, נגד ישראל, בלי שמצרים מתלא בה, גם את הכינור הראשון וגם את תפקיד המנצח על התזמורת.

אנחנו רואים מגמה מצרית להמנע ממלחמה, מתחילת 64 ועד איזה שהוא תאריך בקרבת ה – 15 במאי 67. אינני צריך לחזור פה על כל אמרותיו של נאצר שאת עיתוי המלחמה לא הביא סוריה בגלל איזה טרקטור או משהו דומה לזה." (עמוד 2)

" חתימת הסכם ההגנה הסורי – מצרי והתחממות האוירה, הגבירו את סיכויי הדרדרות במזרח התיכון." (עמוד 3)

" מצב שבו, כל מדינות ערב נערכות, יחסית באין מפריע, לאורך הגבולות במיוחד, בנוסף להערכות הצבא הסורי, הערכות הצבא הירדני, תזוזת כוחות עיראקיים לירדן. נערך ונכנס הצבא המצרי, כולו ורובו לתוך סיני ויוצר מצב צבאי מן הקשים ביותר לישראל.

אני לפחות, לא מוכן לומר, שערב מלחמת '' ששת הימים '' , ידעתי באופן מלא את מה שאני יודע בעקבות תוצאות מלחמת '' ששת הימים ''. על ערכו הלוחם של הצבא המצרי, בעיקר בהגנה. נתתי לו יותר משקל מכני שהוכח במציאות. " (עמוד 4)

" שבעצם התנסינו בו בפעם הראשונה בהסטוריה של מדינת ישראל ובמלחמה '' ששת הימים '' , זה הקרב הכולל על השגת העדיפות האווירית. כולנו, ללא הבדל היה לנו ספק, שהוא ... בכלל לכל תמונת המלחמה. " (עמוד 4)

" נדמה לי, אם תשאל אותי, בבחינת השערה – מה היה קורה? לפי הערכתי זה לא היה מסתיים כך. זה היה מוכרח להתפצוץ, כי גם אורך הנשימה של הערבים היה הרבה יותר גדול, גם כאילו, בהשארת הסטטוס קוו. " (עמוד 8)

" לא היה לנו ברור מה השלב הבא, כי אם לא פעולה ישראלית, אני לא הייתי אומר, בוודאות שלא תהיה פעילות ערבית נגדנו, בכל אופן, באותו זמן הסתבר לי שהכוונה כי שתארתי קודם, הלכה והתפתחה. ההישא יצר תאבון, והתאבון יצר העזה. " (עמוד 17)

סא''ל שריג : " אתה (רבין), בכל זאת, במשך כל הזמן, בלמת את דדו מבחינת : '' אל תעירו ואל תעוררו את האדמה אם שתחפץ '' . כל הזמן אמרת לדדו : '' אל תתקרב לגבול, אל תרכז כוחות, אל תחמם גזרה'' . (עמוד 20)

סא''ל שריג : " אולי לא ניסחתי את עצמי נכון. איך זה שהמחשבה היתה בלי העיר העתיקה. ז''א, השלב הראשון היה – הגדה המערבית והתחברות להר הצופים ודרום ירושלים. עכשיו, איך ניתן להסביר שלא היתה מגמה מסודרת לכיבוש העיר העתיקה.

רב אלוף רבין : אולי נאמר אחרת –היה איסור מפורש לגבי כיבוש העיר העתיקה. השיקולים הם מדיינים, לא בתחום שלי. ..... ז''א לא אני החלטתי. " (עמוד 28)

סא''ל שריג : '' נקבע בשעתו, לאסוף שבויים מדרגת סמל ומעלה. וכתוצאה מזה, אנחנו אפילו סייענו לאלפים רבים של חיילים מצריים לעבור." (עמוד 40)

  • {{slideCollection.image1.MODExhImgDesc}}
  • {{slideCollection.image2.MODExhImgDesc}}
  • {{slideCollection.image3.MODExhImgDesc}}
  • {{slideCollection.image4.MODExhImgDesc}}

סרטונים

ללובי התערוכות