בשבוע שעבר ביקר בלבנון נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד, ובמסגרת הסיור במדינה אף התקרב באופן פרובוקטיבי לגבול עם ישראל. לכבוד הביקור ההיסטורי הגיח גם מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה מהבונקר שבו הוא מסתתר מאז מלחמת לבנון השנייה, ושניים ממנהיגיו הבולטים ביותר של ציר הרשע היו לשעה קלה חשופים ופגיעים.

זו כמובן לא הפעם הראשונה שנוצרת הזדמנות לחיסול ממוקד של מנהיג אויב. בזיכרון הישראלי הקולקטיבי נצרבה, לדוגמה, תמונתו של יאסר ערפאת בנמל ביירות כשהוא יוצא לגלות בתוניס בעת מלחמת לבנון הראשונה. הוא היה אז בכוונת הרובה של צה"ל, אך הוחלט שלא לפגוע בו. לעומתו שייח' יאסין, המנהיג הרוחני של חמאס, ועבאס מוסאווי, מזכ"ל חיזבאללה לפני נסראללה, לא נהנו מוויתור כזה.

האם יש תועלת בפגיעה במנהיג או בראש ארגון? מעבר לסוגיות המוסריות הכרוכות במעשה, האם חיסול הראש יביא בהכרח למותו או לשיתוקו של הארגון שבראשו הוא עומד, ובעיקר האם ישיג את השקט המקווה, או שבעקבותיו תבוא הסלמה? החודש לפני 15 שנה חוסל באי מלטה ד"ר פתחי אבראהים עבד אל?עזיז שקאקי, מייסד ומנהיג הג'יהאד האיסלאמי הפלשתיני. חיסול שקאקי הוא דוגמה למבצע שהנחית מכה קשה על ארגון טרור וגדע את מפעל החיים של מי שכונה "ד"ר לטרור".

פרופ' אייל זיסר מאוניברסיטת תל אביב טוען כי חיסול שקאקי פגע אנושות בארגון "הג'יהאד האיסלאמי הפלשתיני", שאותו הוא הקים ובראשו עמד, כי "מדובר בארגון אליטיסטי, מצומצם וסגור. בארגון קטן וריכוזי שכל פעילותו מתרכזת סביב המנהיג, כמו במקרה של הג'יהאד ושקאקי, החיסול של המנהיג משמעותי יותר. אף על פי שלג'יהאד האיסלאמי יש עדיין נוכחות פה, ההנהגה שלו, גם אז וגם היום, נמצאת בסוריה ועיקר הפעילות מתבצעת בדמשק. במקרה הזה היה לארגון מאוד קשה להתאושש.

"אני לא חושב שאפשר לקבוע אם חיסול מנהיג מועיל או לא באופן אבסולוטי. יש מקרים שזה עוזר ויש מקרים שלא. הטענה שאם מחסלים את המנהיג יגיע בהכרח מנהיג גרוע יותר היא פשוט לא נכונה. אבל גם חיסולים של מנהיגים הם לא הפתרון האולטימטיבי, כי ככה לא פותרים את הבעיה לטווח ארוך".

לפרופ' זיסר יש גם דעת נגד נחרצת בשאלת הוויכוח על התועלת שתצמח מחיסול אפשרי של אחמדינג'אד: "עם מנהיגים של מדינות אנחנו נוהגים אחרת כי לחיסול מנהיג של מדינה יש משמעות בינלאומית. יש לנו מאבק עם איראן שעושה דברים מלוכלכים, אבל המאבק הוא לא ישיר. גם בין אויבים יש כללי משחק. יכול להיות שיגיע הרגע, אבל נכון לעכשיו הוא רק מדבר. בדיבורים שלו יש גם נכס עבורנו כי הם מראים לכולם מי זו איראן".

זרעי הפורענות

סיפור חייו של ד"ר פתחי אבראהים עבד אל?עזיז שקאקי, אחד מהטרוריסטים האכזריים ביותר שידע הסכסוך הישראלי?פלשתיני, מלא בסתירות. הוא היה רופא ילדים בהכשרתו, אבל במקום להסתפק בגילוי אמפתיה לבכיו של ילד קטן, לבדוק בעדינות את בטנו התפוחה או את ריאותיו השורקות, הוא בחר להקים ארגון טרור רצחני ופונדמנטליסטי ששלח מחבלים מתאבדים להרוג אזרחים, חיילים וגם ילדים. הוא היה חילוני גמור שמעולם לא נהג לצטט פסוקי קוראן, אבל הארגון שבראשו עמד היה הראשון להפוך את הסכסוך הישראלי?פלשתיני למלחמת חורמה דתית, בשם האיסלאם.

האגדה האורבנית שנקשרה לחיסול מספרת כי רגע לפני שהמחסלים (שלפי פרסומים זרים שייכים ליחידת כידון של המוסד) ירו בו מאופנוע חולף בעיירת חוף קטנה ושלווה במלטה וסגרו את החשבון הארוך והמדמם עם הארכי?מחבל, הם פנו אליו בקריאה: "הי דוקטור". בין שהאנקדוטה נכונה ובין שלא, חיסולו האלגנטי של הד"ר שקאקי הוא סופה של הגרסה המקומית והריאליסטית במיוחד לרומן הקלאסי על ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד.

הכפר זרנוגה שממנו ברחה משפחתו של שקאקי בזמן מלחמת 1948 אינו קיים עוד. הוא עמד על גבעה בין רחובות לגדרה ובעקבות המלחמה נמלטה משפחת שקאקי למחנה פליטים ברפיח, עזה, שם נולד פתחי בשנת 1951.

שקאקי גדל בסביבה חילונית לחלוטין ובתחילת שנות ה?70 יצא שקאקי הצעיר, כמו רבים מבני דורו, את השטחים ונסע למצרים ללמוד רפואה. שקאקי הגיע עד אוניברסיטת זקאזיק, השוכנת כ?70 קילומטר מצפון מזרח לקהיר, ושם קיבלו חייו של הסטודנט הצעיר תפנית מכריעה.

כששקאקי הגיע לזקאזיק היתה הלאומיות הערבית שרויה באחת מנקודות השפל הגדולות ביותר שלה. התבוסה המשפילה במלחמת ששת הימים וקריסתו של החזון הפאן ערבי החילוני, תוך השפלתו של הנביא הגדול שלו, נשיא מצרים דאז גמאל עבד אל?נאצר, הולידה בקרב הפלשתינים את התובנה שאף גורם חיצוני לא יעזור להם ושעליהם לדאוג לעצמם.

את מקומה של הפאן ערביות השוקעת והקורסת תפסו אט אט רעיונות איסלאמיים קיצוניים ופונדמנטליסטיים, שקסמו מאוד לסטודנטים הפלשתינים המדוכאים שהיו צמאים לרעיונות חדשים ורדיקליים, גם אם היו חילונים גמורים כמו שקאקי.

מסדרונות האוניברסיטאות בארצות ערב היו כר נוח ופורה לרעיונות מהפכניים רבים שנולדו בשנות ה?70 וה?60. כך למשל הכיר עבד אל?רחמן ראוף אל?קודווה את צלאח ח'אלף במועצת הסטודנטים של אוניברסיטת קהיר, הרבה לפני ששניהם נודעו בשמות יאסר ערפאת ואבו?איאד, והשניים ייסדו את הארגון לשחרור פלשתין (אש"ף) בכוויית.

אוניברסיטת זקאזיק נודעה כמעוז של רעיונות איסלאמיים פונדמנטליסטיים, בעיקר מבית מדרשם של "האחים המוסלמים". התנועה הקיצונית, שנרדפה בידי נאצר, זכתה לעדנה מחודשת בתקופתו של הנשיא אנואר אל?סאדאת, שרצה לפייס אותה ולתת לה אפשרות להשתלב בחברה המצרית תחת שלטונו. מקץ עשור הוא שילם על כך בחייו.

בזקאזיק הכיר הסטודנט הצעיר שקאקי כמה חברים חדשים ובהם רמדאן שלח, אשר עתיד להיות מחליפו בראשות "הג'יהאד האיסלאמי הפלשתיני" לאחר חיסולו. חבורת הפלשתינים הלאומנים הצעירים נחשפו בין שיעורי האנטומיה לרעיונותיהם של "האחים המוסלמים" מבית מדרשו של חסן אל?באנא, שכתב כבר בשנות ה?20 של המאה הקודמת: "אומה שיודעת לייצר מוות ויודעת למות מות שאהידים, אלוהים גומל לה בעולם הבא".

בתוך שנות הלימודים הפך שקאקי, שהקפיד להתהלך בביגוד מערבי לחלוטין, לחסיד של האיסלאם הפונדמנטליסטי. עבורו ועבור שותפיו לדרך אפילו "האחים המוסלמים" לא היו מספיק קיצונים, והם החליטו להקים ארגון קיצוני יותר בדעותיו ובמעשיו.

ד"ר מאיר ליטבק מאוניברסיטת תל אביב מצביע על הצבתה של הבעיה הפלשתינית כבעיה של האומה
האיסלאמית כולה ולא רק כבעיה מקומית, כעל אחד החידושים המשמעותיים ביותר שהציגה תנועתו של שקאקי. העיקרון קבע כי "רק כיבוש פלשתין ושחרורה יביאו לתחייה איסלאמית" ולא להפך, כפי שגרסו עד אז "האחים המוסלמים".

ארגונו של שקאקי גם הקדים בשנים אחדות את ארגון חמאס והציג חלופה דתית למאבק במדינת ישראל. זו היתה קריאת תיגר על ארגון פתח ועל מנהיגותו של ערפאת, שהציג את החזון הפלשתיני כעניין לאומי ולא הסכים להגדיר את המאבק בישראל כמלחמת דת.

בין חומייני לסאדאת

שני אירועים שהתרחשו על קו התפר שבין שנות ה?70 לשנות ה?80 של המאה הקודמת היו לדעת שקאקי וחבריו הוכחה כי הקיצונים מסוגלים לנצח ולכבוש את העולם הערבי אם יתמידו באמונתם, והם היו החותמת הסופית להקמת הארגון הרצחני. האירוע הראשון הוא המהפכה הפונדמנטליסטית של חומייני באיראן בשנת 1979 והשני הוא רצח סאדאת ב?1981.

מהפכת האייתוללות באיראן זיעזעה את אמות הסיפים של העולם הערבי והמוסלמי. מדובר ברעידת אדמה של ממש, שרעשי המשנה שלה ממשיכים להרעיד את העולם כולו עד היום. במסגרת המהפכה עוצב והוצב רעיון "השליט החוקי" באיסלאם, הגורס כי איש ההלכה או כהן הדת הוא השליט החוקי של המדינה המוסלמית עד להופעתו של "האימאם הנסתר", הלא הוא ה"מהדי" (המשיח השיעי).

כמו כל העולם, עקבו שקאקי ומרעיו בהשתאות אחר המטיף הדתי שהדיח מכיסאו את מי שנחשב לאחד השליטים החזקים והיציבים בעולם, השאה רזא פהלווי, והפך מדינה מוסלמית שאינה ערבית למדינת הלכה איסלאמית. הרושם העצום שהותירה המהפכה האיראנית על שקאקי לא נמחה מעולם, ולאורך כל שנות פעילותו העריץ הפלשתיני הסוני החילוני את השליט האיראני השיעי. בתמורה להערצה זו קיבלו שקאקי וארגונו מימון, הדרכה וציוד מחומייני ואנשיו לאורך כל שנות פעילותו הרצחנית.

רצח סאדאת, שהתרחש באוקטובר 1981, היה משמעותי לא פחות עבור שקאקי וארגונו. הרצח תוכנן בידי אנשי "הג'יהאד האיסלאמי המצרי" בתגובה להתקרבות של מצרים למערב. הוא בוצע בידי עטא נאיל וח'אלד אל?אסלאמבולי, קצין תותחנים מצטיין שהצטרף לארגון אחרי מעצרו של אחיו מוחמד, בעוד השניים זועקים "הרגנו את פרעה". לאחר רצח סאדאת הפנה המשטר החדש מאמצים מחודשים נגד הארגונים האיסלאמיים והחבורה הפלשתינית של שקאקי וחבר מרעיו קיבלה כרטיס בכיוון אחד - לרצועת עזה.

שקאקי חזר לרצועת עזה בתחילת שנות ה?80 איש אחר מהצעיר החילוני שעזב את הרצועה בתחילת שנות ה?70. הוא היה אדם עם משימה: הקמת ארגון שיילחם במדינת ישראל בעזרת מאבק דתי ומזוין. שקאקי והחבורה הקטנה שחזרה איתו ממצרים החלו לקבץ סביבם תומכים, ולהטיף למאבק דתי מזוין בשלטון הישראלי ברצועת עזה ובגדה, ולפתיחה של מלחמת קודש אשר יעדה הוא שחרורה המוחלט של פלשתין - מהים ועד הירדן.

בשנים הראשונות עסקו אנשי החבורה בהטפה, בגיוס ובהנחת יסודות לפעילות הארגון ועדיין לא נקטו פעולות חמושות. למרות זאת, שקאקי כבר עלה על הכוונת של ארגוני הביטחון הישראליים. ב?1983 הוא נעצר לראשונה ונידון לשנה אחת בכלא. לאחר ששוחרר המשיך ד"ר שקאקי בדרך הטרור וקרא לצעירים המשולהבים לתקוף את ישראל.

בשנת 1986 נעצר שקאקי שנית ונידון למאסר של שלוש שנים, אבל ארגונו כבר היה די בשל כדי לפעול גם בהיעדרו. מאמצע שנת 1987 החלו אנשיו לבצע פיגועים חמושים נגד צה"ל ולטענת אנשי הארגון הם שהציתו את אש ההתקוממות והובילו לפתיחת האינתיפאדה הראשונה, כששבעה מאנשיהם חוסלו על ידי כוח צה"ל ימים ספורים לפני פרוץ המהומות.

ביירות?דמשק?טהרן

בשנת 1988, בעודו אסיר, גורש שקאקי ללבנון בד בבד עם התגברות כוחו והתחזקות ההתקוממות הפלשתינית. איתו גורש גם השייח' עבד אל?עזיז עודה והיתה זו הפעם האחרונה שבה ראה שקאקי את המקום שבו חלם להקים מדינה פלשתינית איסלאמית דוגמת איראן.

הגירוש פתח גם את השלב המשמעותי בפעילות הארגון שלו. שקאקי ניצל את הקירבה המדינית והחופש היחסי של לבנון לשם יצירת קשרים עם סוריה ואיראן, ואנשיו החלו להסתייע באנשיו של ארגון אחר ששם לו למטרה להילחם בישראל - ארגון חיזבאללה.

בשנת 1989 העתיק שקאקי את מקום מגוריו למחנה הפליטים ירמוך בדמשק ומשם ניהל את ענייני ארגונו וכיוון את פעילות אנשיו בשטחים.

באופן פרדוקסלי אך לא מפתיע, דווקא הניסיון להגיע להסכם שלום ולפתרון מדיני של הסכסוך הישראלי?פלשתיני והמעבר של אש"ף מזירת הטרור לשולחן המשא ומתן בתחילת שנות ה?90 פתחו לארגונים הקיצוניים ובהם ארגונו של שקאקי צוהר למימוש מצעם הרצחני.

"ערפאת הוא פוליטיקאי הרבה יותר מכפי הדרוש", קבע שקאקי בראיון שנתן בדמשק. "אש"ף יוכל לייצג את העם הפלשתיני רק כאשר כל הפלגים, האיסלאמיים והלאומיים, יקבלו בו ייצוג הולם".

הדרך שבה הלך ערפאת החרידה משלוותם את שקאקי ואת פטרוניו האיראנים והסורים. האפשרות כי יושג הסכם בין ישראל לפלשתינים, הסכם שבמסגרתו יכירו פלשתינים במדינת ישראל ובזכותה להתקיים, סתר את כל מכלול האמונות של שקאקי וארגונו. "הג'יהאד האיסלאמי בפלשתין" חבר לחמאס שצבר כוח ועוצמה בשטחים ובעיקר ברצועת עזה, ויחד הם עשו כל שביכולתם להרוס את תהליך השלום ולהרוג ישראלים באשר הם באמצעות שיטת לחימה הרסנית וצינית במיוחד - פיגועי התאבדות.

הפעולה הבולטת ביותר של הארגון התבצעה ב?22 בינואר 1995, כשמחבל מתאבד פוצץ עצמו בלב קבוצת חיילים בצומת בית ליד. מחבל נוסף הסתתר בקרבת מקום, המתין לכוחות ההצלה ופוצץ עצמו כאשר אלה הגיעו למקום. 21 חיילים ואזרח נהרגו בפיגוע הרצחני.

מאוחר יותר התגלה בקרבת מקום מטען שלישי, שאותו כנראה היה אמור לפוצץ מתאבד נוסף כאשר ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, הגיע לסקור את תוצאות הפיגוע.

ארבעה ימים לאחר הפיגוע בבית ליד העניק שקאקי ראיון למגזין "טיים" ממקום מושבו בדמשק. כתבת המגזין לארה מרלו לא יכולה היתה שלא לציין את הזחיחות ושפע הביטחון העצמי של המרואיין, אשר חייך לאורך כל השיחה איתה, והעניקה לכתבה את הכותרת "ראיון עם פנאט".

בראיון התרברב שקאקי ביכולות הארגון שלו וסיפר כי הפיגוע "תוכנן ובוצע בידי המוג'הידין בפלשתין. זה בלתי הגיוני לתת הוראות מבחוץ, אך מובן שיש לי קשרים בתנועה". לקראת סיום הראיון התרברב שקאקי כי הפיגוע "הביא לשביעות רצון בקרב אנשינו".

החשבון נפרע

פרסומים בתקשורת הזרה ציינו כי רבין נתן את ההוראה לחסל את שקאקי כבר ביום הפיגוע, עת חזר מהזירה הקשה. ב?26 באוקטובר 1995, תשעה חודשים בדיוק אחרי אותו פיגוע נורא ופחות משבועיים לפני רצח רבין, בוצעה ההוראה של ראש הממשלה דאז.

החיסול בוצע כששקאקי הגיע למלטה בזהות בדויה בדרכו ללוב. כשעלה על מדרגות המלון בסליאמה, עיר החוף השלווה, התקרבו אליו שני אופנוענים וירו בו מטווח אפס.

הוא צנח ארצה. גופו וגולגולתו ספגו עוד כמה כדורים, חמישה או שישה בסך הכל. החשבון הארוך עם הארכי?מחבל נפרע במלואו.

shishabat@israelhayom.co.il