קידום אתרים במנועי חיפוש
קידום אתרים במנועי חיפוש (קרוי לעיתים גם קידום אורגני או פרסום אורגני) הוא מגוון הפעולות המתבצעות במטרה לשפר את מיקומי דפיו של אתר אינטרנט בתוצאות החיפוש של מנועי החיפוש לביטויי החיפוש הנשאלים על ידי שוקי היעד של האתר, עד להשגת אותם מיקומים בצמרת תוצאות החיפוש שיניבו תוצאות מסחריות או אחרות שמצדיקות את ההשקעה בקידום האתר.
תוכן עניינים
דורשי ודרישות האופטימיזציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודת קידום האתר מתפצלת על פי דורשי האופטימיזציה:
- SEO (ראשי תיבות של Search Engine Optimization) היא אופטימיזציה לדרישות מנוע החיפוש שנבחר, שמרביתן טכניות וגלויות לחלוטין ועוסקות בתיקון שגיאות בוני האתר מבחינת מבנה האתר, ניקיון הקוד של דפיו ותקינות ההנחיות השונות של בונה האתר למנוע החיפוש; תיקון תקלות שמתרחשות במהלך פעילות האתר; התאמת האתר לשיפורים ושכלולים בטכנולוגיית האינטרנט וכו'. זה הוא מקצוע טכני מובהק, שמהותו אגירת כמה שיותר פרטים של ידע טכני והשימוש הנכון בו. מסיבה זו יש מי שמכנים את מי שמתמחים בו כ"טכנאי אתרים" העוסקים ב"טכנאות אתרים".
- אופטימיזציה לדרישות משתמשי מנוע החיפוש שנבחר. קל לומר שדרישות מנוע החיפוש זהות לדרישות המשתמשים בו - לקבל בצמרת תוצאות החיפוש את תוצאות החיפוש הכי רלוונטיות, מדורגות על פי הסדר היורד של הרלוונטיות שלהן, כאשר הרלוונטיות משקפת את מה שהתכוונו המשתמשים לקבל כאשר שאלו את ביטוי החיפוש הנתון.
- אופטימיזציה לדרישות בעל האתר. במשך שנים אופטימיזציה לדרישות בעל האתר הושגה בעלות המזערית על ידי "בניית קישורים" מלאכותית, משמע, בניגוד לדרישות מנוע החיפוש וגם בניגוד לדרישות משתמשי מנוע החיפוש. גוגל מחליפה את השיטה הזו בהדרגה, בכל פעם על קבוצת ביטויי חיפוש נוספת[1].
הסבר התופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנועי חיפוש מאפשרים לגולשים באינטרנט למצוא אתרים לפי מילות חיפוש. כל מנוע חיפוש מקבל שאילתה מסוימת ומחזיר תוצאות מסודרות לפי רלוונטיות. רוב המשתמשים במנועי חיפוש צופים רק בתוצאות המתקבלות בראש הדירוג. בדרך כלל בדף התוצאות הראשון או השני, ואינם טורחים לבדוק תוצאות המופיעות בדפים שמעבר לכך. דפוס התנהגות זה מסביר את רצונם של בעלי האתרים להופיע בצמרת הדירוג של מנועי החיפוש. באתרים רבים להגברת החשיפה יש השפעה כלכלית, בין אם האתר משמש למכירת מוצרים ובין אם מניב רווחים מפרסום. אפילו באתרים המבוססים על תרומות, גיוס התרומות מושפע בצורה משמעותית מסטטיסטיקות הגלישה באתר.
דף התוצאות שמנוע חיפוש מחזיר מכיל, בדרך כלל, שני סוגי קישורים:
- תוצאות שמחזיר המנוע כתגובה למילות החיפוש - תוצאות אורגניות.
- פרסומות המשולבות בראש התוצאות או בצידי העמוד, בפרט קישורים ממומנים הקשורים למילות החיפוש - קישורים ממומנים (פרסומות).
כאשר מדברים על קידום אתרים, מתכוונים לקידום בתוצאות החיפוש האורגניות המוצגות בעמוד תוצאות החיפוש ולא על הקישורים הממומנים.
התפתחות שיטות הקידום וההתמודדות מולן[עריכת קוד מקור | עריכה]
במנועי החיפוש הישנים, הוספת אתר הייתה נעשית ידנית על ידי מנהל אתר האינטרנט בדף רישום שבו הוא הוסיף את כתובת האתר. צוות אנושי או "זחלן" (Crawl) היה בודק מה רשום בתגי המטא של העמוד, וכך קובע את הרלוונטיות של העמוד לחיפוש שנעשה (On-Site Factor). כאשר מנהלי האתרים נחשפו לשיטה, הם דאגו לשתול בתגי המטא מידע רב ולא-רלוונטי, כך שגם חיפושי מילים שאינן רלוונטיות לעמוד יובילו אליו. עקב כך, שכללו מנועי החיפוש את אלגוריתם האינדוקס שלהם.
מנועי חיפוש חדשים יותר לא הסתמכו רק על תגי המטא של העמודים השונים, אלא גם על פרמטרים נוספים כמו כותרת הדף, שם התחום, שמות קובצי האתר והיררכיית העמודים באתר. בנוסף, התחשבו המנועים בתגי HTML נוספים - טקסט מודגש, כותרת בעמוד ומאפייני תמונה. כמו כן, מנועי החיפוש השתמשו בקבוצות מילים, כך שחיפוש המילה "סרט" יביא לאתר המכיל סרטים, תמונות וכדומה. למעשה, לא היה בשיטה החדשה שיפור מכוון של ממש, והשליטה נותרה עדיין בידי מנהל האתר.
Off-Site Factor[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיטה זו פותחה על ידי ממציאי גוגל, סרגיי ברין ולארי פייג'. השיטה מבוססת על כך שפופולריות של אתר מסוים נקבעת על ידי תפוצתו ברשת האינטרנט, המכונה "PageRank". לפי שיטה זו, בכל פעם שמנוע החיפוש איתר קישור לאתר מסוים, דירוג האתר עלה. עם זאת, מתחשב האלגוריתם בכמות הקישורים באתר. ככל שמספר הקישורים גבוה יותר כך אמינותם יורדת, והמשקל שלהם פוחת. יתרונה של שיטה זו הוא שלמנהל האתר אין השפעה ישירה על דירוג האתר.
כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שנודע לבעלי האתרים על האלגוריתם החדש, הם יצרו שיטות, מניפולציות ותוכנות להעלאת דירוגיהם, כמו הפצת קישורים לאתר באתרים אחרים, יצירת קשרים עם בעלי אתרים אחרים. משום כך, פנו המפתחים של מנועי החיפוש למצוא שיטות אמינות נוספות לדירוג אתרים. כיום קשה להגדיר בדיוק את האלגוריתם המשמש את בעלי מנועי החיפוש, מכיוון שהוא נשמר חסוי. עם זאת, ניתן לשער[דרוש מקור] על פי רישומים במשרד הפטנטים כי האלגוריתם מתבסס על המאפיינים הבאים:
- זמן טעינת האתר
- איכות התוכן בדף ותדירות עדכונו
- איכות וערך תוכן האתר בכללי (הדומיין)
- השיטות הישנות - On-Site Factor ו-Off-Site Factor
- נתוני שביעות רצון הנאספים מתוצאות החיפוש
- חיבור מאובטח HTTPS
- מאגרי ישויות פופולריים שמהם גוגל מושכת נתונים
- מיקומים גאוגרפים של המחפשים
- היסטוריית החיפוש של המשתמשים
- ידידותיות האתר למשתמשי מובייל
- שאילתות החיפוש שהגולש מקיש
- הטכנולוגיה שבה הגולשים מחפשים (חיפוש תמונות, חיפוש קולי וכו)
- מעל ל-200 סיגנלים נוספים שרובם סמויים ואותם אפשר רק לשער.
כמו כן, נראה כי האלגוריתם החדש אינו מושפע משיטות למניפולציה של מנוע החיפוש, כמו החדרת מידע שגוי לתגי המטא של האתר.
עם התפתחות מנועי החיפוש התפתחו גם שיטות הקידום של בעלי האתרים. כיום פונים אתרים רבים לאמצעים טכניים מורכבים יותר בנוסף לשיטות הישנות. חלק מהאתרים מציגים מילות חיפוש פופולריות באתר, לרוב אף באופן נסתר כך שהצופה באתר לא יכול להבחין בהן. כמו כן, אתרים מסוימים בוחרים להציג למנוע החיפוש עמודים אחרים מאלה שהוא מציג לגולשים, דבר המשפר את דירוג האתר.
למה מנועי חיפוש מעודדים קידום בדרכים שנחשבות ללגיטימיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המטרה של מנועי חיפוש בסופו של דבר היא להביא תוצאות חיפוש רלוונטיות ככל האפשר למחפשים כדי שאלה לא יזנחו את החיפוש בהם לטובת מנועי חיפוש אחרים. בנוסף לחשש ממעבר משתמשים למנועי חיפוש אחרים קיים גם חשש שמשתמשים יעברו להשתמש באפליקציות ייעודיות כשירצו מידע שימושי על דברים יומיומיים כמו זמני סרטים, זמני טיסות ועוד. אך בכל זאת ישנן מגבלות ליכולותיהם של מנועי חיפוש - הם אינם מסוגלים לראות את האתר כפי שמשתמש רואה אותו. דוגמאות לבעיות ופתרונן בתהליך קידום לגיטימי:
- טקסט שנגיש רק לאחר התחברות - יצירת תיאור מתאים לדפים שלא נגישים
- מולטימדיה שלא קריאה עבור תוכנה (סרטונים, תמונות) - תיאורים מתאימים והוספת captions
- השמטת מילים חשובות בכתיבה; אם לא תופיע בדף מילה מסוימת כמעט ואין סיכוי שדף זה ידורג גבוה במנועי חיפוש אפילו אם מתאים מבחינת הנושא - בדיקת המילים שאנשים מחפשים והתאמת התוכן אליהן, גיוון בסוג המילים שנמצאות בשימוש.
חברות קידום אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יותר ויותר עסקים ובעלי אתרים פרטיים מודעים כיום לנושא קידום האתרים ומשקיעים בנושא תשומת לב ומשאבים רבים. יש הלומדים את הנושא בעצמם ומשקיעים בכך מזמנם. כמו בתחומים אחרים גם כאן ניתן לפנות לחברה חיצונית המתמחה בכך. חברות אלה פועלות לפי מספר מודלים של תמורה; תשלום חד פעמי, תשלום חד פעמי ודמי תחזוקה (קידום אתרים הוא תהליך מתמשך הדורש מעקב), תשלום באחוזים מתקציב ה-PPC וקידום אתרים מותנה תוצאות שבו הלקוח משלם רק אם אמנם הושג שיפור בדירוג. לרוב - חברות קידום אתרים פועלות בשיטה של תיאום ציפיות עם הלקוח. כלומר: מבוצע סקר שוק התחלתי טרם תחילת העבודה ומוצעת ללקוח אסטרטגיית פעולה מומלצת, תוך תמחור המייצג את זמן והיקף העבודה הצפוי. לעיתים תמליץ החברה להתחרות בזירה הנחשבת תחרותית, ולעיתים עיקר המאמץ יושקע בהשגת שליטה בתחומי הזנב הארוך - כפונקציה של תקציב העבודה והמאמץ הדרוש. מכיוון שמדובר בתהליך ממושך (שאורך מספר חודשים לכל הפחות), התקשרויות בתחום קידום האתרים יבוצעו לרוב לפרקי זמן ממושכים.
מקדמי אתרים מסוימים עשויים להתמקד בעבודתם באתרים ואפליקציות הבנויים במערכת ניהול תוכן ספציפית.
דרכי עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קידום אתרים בין אם מבוצע עצמאית ובין אם באמצעות חברה מקצועית מורכב ממספר שלבים הכרחיים ובנוסף - ניסוי וטעייה. השלב הראשון וההכרחי הוא אופטימיזציה של האתר למנועי חיפוש, SEO, דהיינו, התאמת מבנה האתר לדרישות מנועי החיפוש ולמגבלותיהם. לצורך כך מציעים מנועי החיפוש הגדולים "ארגז כלים" ובו הנחיות והסברים המתעדכנים באופן שוטף. בנוסף יש להתאים את האתר לתוכנות גלישה שונות לעמידה בתקנים, ולדאוג שתוכנו יהא רלוונטי במידה האופטימלית למילות החיפוש, עבורן רוצה בעל האתר להופיע בעמוד התוצאות, SERP-Search engine results page. שלב נוסף נובע מהעיקרון לפיו פועל מנוע החיפוש גוגל, האומר שאתר אינטרנט נחשב רלוונטי ככל שיש אליו יותר קישורים מאתרים אחרים, באופן דומה למקובל במאמרים ובהפניה, Reference, אליהם. המטרה היא ליצור קישורים נכנסים, Inbound links, רבים ככל הניתן, ואיכותיים, כלומר המגיעים מאתרים שהם עצמם נחשבים על ידי גוגל כאתרים אמינים.
גוגל ומנועים אחרים נאבקים כל העת בתופעות של הצפת קישורים, ויצירת אתרים המיוחדים לכך, "חוות קישורים" (Links Farm). אחת השיטות ליצירת לינקים כאלה היא בתשלום. שיטה זאת פסולה, לטענתם של מנהלי גוגל, והיא פועלת נגדן נמרצות[2]. השלב האחרון, ואולי החשוב ביותר, הוא מחקר, לימוד ומעקב. מנועי החיפוש משנים מעת לעת את שיטות הדירוג שלהם, ואתר ששכן לבטח במקום הראשון עבור מילת חיפוש מסוימת עשוי לרדת בן לילה למקום נמוך לאחר עדכון אלגוריתם החיפוש. המחקר הזה נעשה במנועי החיפוש עצמם, המעדכנים את הציבור על חלק מהשינויים, וכן בדיונים בין מומחים בנושא החולקים את חוויותיהם ומסקנותיהם בפורומים שונים ובאתרים בנושא.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סיני גז, עושים עליכם חיפוש, באתר nrg, 2 באוקטובר 2008
- אסף גלעד, הפנדה שתקע אותי, באתר כלכליסט, 24 בנובמבר 2011
- רועי גולדנברג, תעשיית קידום האתרים בישראל צמחה ב-17.5% ל-470 מיליון שקל, באתר גלובס, 25 באפריל 2013
- נתי טוקר, לאן נעלמה פרשת אייל גולן? כך מלבינים כביסה מלוכלכת בגוגל, באתר TheMarker, 1 בינואר 2014
- פורבס | און יבין | לא רק אתרים: מהפכת הסלולר מגיעה לתחום קידום האתרים |21 ביולי 2015
- יואב ברנשטיין, קידום אתרים אורגני ב-2016 ו-2017, באתר "גיקטיים ישראל" 19 באוגוסט 2016
- ברק רום, העברת אתר ל-Https ואבטחת מידע בעולם האינטרנט, באתר מקור ראשון, 24 ביוני 2018
