כשרונות גדולים
הדפס כל המאמרים

רינה שחם - אש בעצמות הריקוד הישראלי

רינה שחם (RIna Shaham) היא גיבורת המחול העצמאי בישראל. בעוד רקדניות הצמרת התענגו על מעדני המחול ושמנתu רינה הקימה אימפריה של ריקוד איכותי בארץ ישראל. מאת ירון מרגולין

English

רינה שחם (רוזלינד גלוגורסקי RIna Shaham) התפתחה מרקדנית מודרנית, באחת מלהקות המחול החשובות בעולם, למיסדת המחול העצמאי בארץ.

בעוד רקדניות הצמרת התענגו על מעדני המחול ועל השמנת, רינה פעלה במרץ, לבדה, בכוחות עצמה, בהתמדה, אבל לא משאבים כספיים, ללא מקום לחזרות, ללא במות. רינה שחם והכשרון, היא ואהבת המחול. מאחוריה, גם כן בהתמדה עמדה מעודדת אותה, חבורת גדולי המחול האמריקאי. השפעתם על נפשה הייתה גדולה וחשובה, אבל המשאבים לא הגיעו אליה. המקומיים, חלקם מוכשרים, חלקם מוכשרים בזיהוי את שהיה בה ולא בם, עמדו מולה כחומה כדי לקחת ולא כדי לתת. בחומה זו נכחו הרקדנות המפונקת של הממסד. די לצפות בסרטה של רינה גלוק (באוסף ארכיון הריקוד הישראלי, שבספרייה למחול בבית-אריאלה) כדי להבין שגם אחרי מותה, היה מי שלחם בה ובכל האמצעים ושוב הממסד של הריקוד בארץ סייע להם ולא לה. האש שברינה גברה והתעודדה. רינה שחם הקימה אימפריה של ריקוד איכותי בארץ ישראל וייסדה את המחול החוץ ממסדי. אישה גדולה וחלוצה אמיתית.

רינה נולדה בניו יורק ואל המחול היא הגיע בגיל 16, בקליפורניה, אצל הילדה האפי Happe. בנימין צמח (שעמד בראש להקה חשובה לריקוד בקליפורניה ועלה מאוחר יותר לישראל, (צמח התגורר בירושלים) גילה את כשרונה והזמינה, בראשית שנות ה - 50 לרקוד בלהקתו.

בנימין צמח - הלהקה של צמח כללה רקדנים בשלים ורינה שזה עתה החלה לרקוד חששה 'אני אדאג לך' אמר צמח, שדלה ממנה את כשרונה שלב אחר שלב.

שחם נזכרת: 'הוא הוציא ממני דברים, שאפילו לא ידעתי שהם קימים בי, עד היום אני שואלת את עצמי איך הוא מצא אותם?'.

רינה החלה להופיע כרקדנית מקצועית בגיל צעיר מאוד ועל כך היא אומרת שכשמופיעים מתקדמים מהר גם מבחינה אינטלקטואלית וגם מבחינה נפשית. אחר-כך היא למדה אצל מרס קאנינגהם (ניו-יורק) והמשיכה ללמוד אצל לואי הורסט המורה למוזיקה ולכוריאוגרפיה של מרתה גראהם וגם אצל מרתה גראהם עצמה היא למדה. תוך זמן קצר הכל הכירו בכשרונה ורינה הוזמנה ללהקתה של גראהם

רינה שחם עבדה עם ג'רום רובינס עליו היא אומרת: 'יוצר דגול, המעצב רעיונות מתוך עולמו הפנימי בכנות'. תוך זמן קצר הכל הכירו גם בכשרונה ורינה הוזמנה ללהקתה של גראהם 'החלנו לעבוד על 'אביב בהרי האפלצ'ים'' היא ניזכרת.
לרינה הועד תפקיד מרכזי ביצירה, אך היא התאהבה בשליח השומר הצעיר דוד שחם, נישאה לו ועזבה את הלהקה לטובת ארץ ישראל. 'האהבה היא מרכז החיים, אין דבר שיכול לה' היא אומרת גם לאחר שנים. ב - 1951 עלתה שחם לארץ והבכורה של 'אביב בהרי האפלצים' נעשתה בילעדיה. היא עזבה את ניו-יורק בה נולדה ופעלה כאומנית ועברה לקיבוץ בית-אלפא. המעבר מהעיר הגדולה אל עמק בית שאן של שנות החמישים הוליד בה גישה עצמאית ואינדיבידואלית שלא אפיינה את תחילת הקרירה שלה כרקדנית בלהקה שעמדה בראש הפירמידה של המימסד האמריקאי.

'אש בהרים' מאת טאלי ביאטי (Talley Beatty) - כוריאוגרף בעל שם עולמי היה המחול הראשון שלה בציון. היא רקדה ב'אש בהרים' בהצלחה רבה, תפקיד מרכזי במחול דרמטי על חיי המתיישבים היהודים בארץ ישראל, ריקוד מגובש, חזק שהתאים לאופיה והביא את כישוריה במלואם אל במת המחול בארץ. 

גרטרוד קראוס - זו הייתה הפקת הדגל של להקת המחול שהקימה גרטרוד קראוס 'תיאטרון הבאלט הישראלי' (שפעל בשנים 1952-1953) ונושאיה התנ"כיים. רינה שחם הייתה רקדנית גדולה שבלטה ביכולות הטכניות שלה מעל לרקדני הלהקה והדהימה את הצופים. עוצמת המופע הייתה גדולה גם הודות לקבוצת גברים רוקדת שנראתה לראשונה בישראל וביניהם אריה כלב,
יונתן כרמון ושימעון לוי. לראשונה התאחדה בארץ על הבימה אסכולת המחול
האמריקאי (שחם) והאירופאי - האקספרסיוניזם המרכז אירופי (קראוס).

: 'דיברו הרבה במהלך החזרות' ניזכרת שחם שהורגלה לתנאי יצירה שונים.

טאלי ניהל שיעורי מחול לפני החזרות, לקולות תופים והנחיות ברורות לביצוע - דבר שהיה חדש לרקדני הארץ - וקומם אותם, אבל שחם חשה בבית ופרחה. רקדני הלהקה הרגישו תחושת זרות נוכח המקצוענות האמריקאית שהגיעה והיו כמנותקים, אבל ההצלחה האירה פניה. רינה שראתה ביצירה המחולית מעשה ציוני וגם אם לא היו לה תנאים שהורגלה בהם בניו-יורק, רקדה בכל נימי נפשה וכבשה את ליבות הישראליים. שמה של רינה יצא לתהילה והיא הוזמנה להשתתפף בהפקה של התיאטרון הלאומי הבימה 'מעשה בחייל' בתפקיד הנסיכה. האש שאחזה בעצמותיה בערה בעוז ורינה העמידה רסיטל למחול רב השראה (1954).
התוכנית כללה את אחד המחולות הגדולים שנוצרו בארץ 'המים המאררים' 'מחול מושלם, המפגין את הטכניקה המודרנית בכוח דרמטי עז' כתב מבקר המחול של עיתון דבר (54).

'על מבקר מחול להביע את דעתו' אומרת שחם, אסור לו להיות אדם ממורמר שמעביר את מרירות חייו כלפי יוצרי המחול'.

דוגמא: 'אני לא רוצה לדבר על אנשים, רק על העקרון'. כשאננה סוקולוב (כוריאוגרפית בעלת שם עולמי) הקימה בישראל את התיאטרון הלירי מצאה שחם שוב אוזן קשבת. סוקולוב שעבדה עם גדולי המחול בעולם הכירה מייד בכשרונה:

'לרינה שחם כישרון אמיתי למחול' אמרה סוקולוב שבחרה בה כרקדנית הראשית (ההפקה אז הייתה מעשה בחייל - מחזה מוסיקאלי שקיבל אינטרפרטציה סאטירית).

בין אננה ורינה שחם התפתחה מערכת יחסים עמוקה שנבנתה על אמון הדדי, יצירה משותפת והערצה שנמשכה לאורך שנים. כשהקימה גראהם את להקתה בישראל, היא להקת בת שבע, לא הבינה סוקולוב שכיכבה בלהקתה הראשונה של גראהם וגם לא אנשי המחול הישראלי מדוע הגדולה שברקדניות הארץ, רינה שחם, לא הוזמנה לככב בלהקה החדשה.

'ישנם אנשים שהתפרסמו בעולם האמנות, ועוד יתברר שהם בעלי נפש של פקידים' מיררה סוקולוב בפני כתבנו בנושא לפני שנים. כיום מתממשת נבואתה. להקתה של גראהם התנדפה באויר הזמן.


רינה שחם, הכוכבת הגדולה הוזזה בכוח הצידה והחלה להאבק על מקומה מול הרקדניות שקיבלו סיוע אדיר מהמימסד. תנאי המאבק בהחלט לא היו שווים אך סופו הובטח מבראשית. לה הכישרון וגם אם להן היו במות גדולות, כוח ותקציב הרי שבאמנות כוחו של הכישרון קובע ורינה ניצחה. שחם אמנם הורגלה בעקבות המצב החדש להופיע בתנאים קשים ובכל זאת הופעותיה משכו אוהדי מחול ובכל פעם שעלתה על גם זו של צוותא בתל-אביב נמכרו כל הכרטיסים ואפילו צמרת המחול הייתה הבימה שם.

המבינים רצו לחזות שוב בגדולתה של הרקדנית הראשונה של ישראל. לחוש באמת הכוריאוגרפית הבילתי מעורערת. המחול שלה היה עוצמתי. יכולת הטכנית שלה הייתה מדהימה והיא ידעה לשלב במינון נכון עוצמת ביטוי אישי עם דיוק טכני. היא רקדה לפי מהירויות שהוכתבו מהמוזיקה וההשראה מילאה את האולם.

מאבקה של רינה שחם על מקומה בצמרת לא שחק את נדיבות ליבה, היא נותרה אנושית וסייעה רבות לאמנים צעירים, חלקם צלחו והקימו להקות משלהם אחרים התברגו מאוחר יותר בצמרת המחול המימסדי - ותפסו את מקומה. רבים מהם שכחו את נדיבותה.

רינה העמידה לרשותם ציוד להופעות, תלבושות, ריצפת לינולאום ותמיכה נפשית. גם כשרות אשל יצאה ברסיטל שביסר את בואו של המחול העכשווי בשנות ה 70, שחם עמדה מאחורי הקלעים וסייע לה.

ב 1963 גילתה ישראל את כוחה של רינה כמורה גדולה למחול. היא הקימה להקת מחול משלה שכללה את רקדניה - תלמידיה: אורי אורן, עופרה בן צבי, לאה לוין (לימים רקדנית בלהקת בת-שבע ואישתו של דונאלד מקק'ייל ממיסדי המחול האמריקאי), נאוה רובינשטיין ואהוד בן דוד (לימים כוכב העל של להקת בת-שבע וגדול רקדני התקופה). חזונה הרחיק לכת וב 1975 היא הקימה ביחד עם רינה גלוק את להקת בת- שבע 2 להקת רקדנים מצליחה היא אנסמבל בת-שבע כיום. הלהקה פעלה בבית להקת בת-שבע לימים והייתה להקה נסיונית שאיפשרה לרקדני בת שבע להתנסות ביצירות חדשניות ולרקדנים צעירים להשתלב בלהקת בת שבע הבוגרת (ואני בניהם).

במקביל היא המשיכה לנהל את להקתה, שפעלה במשך שנים ארוכות באולפנה של מייה ארבטובה ברח בן גוריון שבתל-אביב. בין רקדני הלהקה נימנו גם רוני סגל מתלמידיה הגדולים של ירדנה כהן, תירצה שפנאוף לימים ממיסדי המחלקה למחול בסמינר הקיבוצים,
טל הרן (שמשתתפת בסרטה של רינה גלוק - ומנבלת שם את פיה נגד שחם) ודליה רז.

'על רקדן להאזין בכל יום לפחות ליצירה מוזיקאלית אחת גדולה' אמרה שחם לתלמידיה 'הוא צריך ללמוד להסתכל ולברר שהוא באמת רואה את מה שמתרחש סביבו'.

מחולות רבי עוצמה נולדו ממנה. מבנה התנועה בהם היה תמיד מדוייק ומקורי. ניכרת בעבודתה עמקות, פילוסופית חיים, רגישות למוסיקה, כנות ואהבה לאדם הרוקד, מרכיבים שעושים יצירת מחול לאומנות גדולה.

בשנים האחרונות עמדה רינה שחם בראש מגמת המחול בבית ספר ויצו שבחיפה (רח' חנה סנש 12) תלמידי המחול זכו להופיע מדי שנה ביצירות מחול גדולות ולהתמודד עם תוכנו של עולם הריקוד עצמו.

רינה שחם מגדולי הרקדניות והכוריאוגרפים שלנו הטיפה לאמירת האמת על הבמה, למיקצועיות והתנגדה לפשרנות. מעולם רינה שחם לא שמרה לעצמה את סודות האומנות כנהוג אצל אחרים, בעלי נפשות של פקידים - כדיברי סוקולוב את העקרונות, את הסודות הגדולים של הריקוד נתנה רינה שחם וחשפה אותם בנדיבות רבה בפני תלמידיה אז וגם כיום.

ירון מרגולין פורסם 2004

English