ספר אהבה
ספר אהבה הוא הספר השני מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם. הספר עוסק במצוות המבטאות את אהבת ה' ובפרטיהם המעשיים[1].
מבנה הספר ותוכנו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסוק הפותח את הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
כדרכו ביתר הספרים, בפתיחת הספר הרמב"ם מציב פסוק המכוון לתוכנו של הספר. בספר אהבה הפסוק הפותח הוא מה אהבתי תורתך, כל היום היא שיחתי[2] מספר תהלים. הפסוק מבטא את אהבת האדם לתורה ולבורא, ואת העיסוק התדיר בתורה שנובע מאהבה זו. האוהב מגלה את אהבתו על ידי עיסוקו התדירי. דומה הדבר לגדר המצווה של אהבת ה' שתיאר הרמב"ם בהלכות תשובה[3]:
וכיצד היא האהבה הראויה, הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתירה עזה מאוד, עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה בה תמיד, כאילו חולה חולי האהבה שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אשה והוא שוגה בה תמיד בין בשבתו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה, יתר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו, שוגים בה תמיד כמו שציונו בכל לבבך ובכל נפשך, והוא ששלמה אמר דרך משל כי חולת אהבה אני, וכל שיר השירים משל הוא לענין זה.
הנושאים הכלולים בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר מחולק לשישה נושאים ראשיים:
- הלכות קריאת שמע
- הלכות תפילה וברכת כהנים
- הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה
- הלכות ציצית
- הלכות ברכות
- הלכות מילה
כנספח לספר מופיע סדר התפילה, נוסח התפילה לדעת הרמב"ם
המצוות המבוארות בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר אהבה מבוארות אחת עשרה מצוות עשה:
- לקרות קריאת שמע פעמיים ביום.
- לעבוד את ה' בתפילה בכל יום.
- לברך כהנים את ישראל בכל יום.
- להיות תפילין על הראש.
- לקשרם על היד.
- לקבוע מזוזה בפתחי השערים.
- לכתוב כל איש ספר תורה לעצמו.
- לכתוב המלך ספר שני לעצמו.
- לעשות ציצית על כנפי הכסות.
- לברך את שם הקדוש ברוך הוא אחר אכילה.
- למול את הזכרים ביום השמיני.
פסקים ייחודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קריאת שמע - פשטות לשון הרמב"ם בתחילת הלכות קריאת שמע מורה על חובה מהתורה לקרוא את שלש הפרשיות[4]. בנושא זה דנו בספר שאגת אריה ועוד[5].
- ברכות קריאת שמע - לדעת הרמב"ם אם לא בירך אותן בזמן קריאת שמע יוכל לברך אותן כל היום[6].
- תפילת מנחה - זמן תפילת מנחה הוא מתשע שעות ומחצה ועד י"א שעות חסר רביע (בפלג המנחה הראשון). המתפלל מנחה לאחר פלג המנחה יצא, וכן מי שהתפלל משש שעות ומחצה ולמעלה[7].
- מספר חוטי התכלת - לדעת הרמב"ם יש להטיל בכל גדיל שבעה חוטי לבן וחוט תכלת אחד[8], וזאת בשונה משיטת הראב"ד לפיה יש ששה חוטי לבן ושני חוטי תכלת, ומשיטת תוספות לפיה יש ארבעה חוטי לבן וארבעה חוטי תכלת.
- מילה - עונש כרת יחול רק למי שנפטר מבלי למול[9].
חלקים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סדר התפילה - בסיום הספר כותב הרמב"ם את סדר התפילות, וזהו למעשה סידור תפילה שצורף לחיבור. לסידור זה השפעה ניכרת על נוסח התכלאל של יהודי תימן
- רשימת פרשיות התורה - בהלכות ספר תורה מונה הרמב"ם את כל פרשיות התורה ומציין איזו מהן פתוחה ואיזו סתומה. לרשימה זו הייתה השפעה רבה על איחוד המנהגים בנושא זה[10].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טקסט בוויקיטקסט: הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר אהבה עוסק במצוות המבטאות את האהבה, ואילו מצוות אהבת ה' עצמה, שהרמב"ם לומד אותה מהפסוק "ואהבת את ה'", כלולה כבר בהלכות יסודי התורה שבספר המדע.
- ^ ספר תהלים, פרק קי"ט, פסוק צ"ז.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק י', הלכה ג'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות קריאת שמע, פרק א', הלכה ב'.
- ^ ראו שאגת אריה סימן ב, במה שדן שם בדברי הפרי חדש.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות קריאת שמע, פרק א', הלכה י"ג.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ג', הלכה ב'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ציצית, פרק א', הלכה ו'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות מילה, פרק א', הלכה ב'. וזה בשונה משיטת הראב"ד שחייב כרת בעודו בחיים, ואם ימול ייפטר ממנו.
- ^ ראו יוסי פרץ, מסורות החלוקה של הפרשיות הפתוחות והסתומות בתורה בכתבי יד אשכנזיים מקראיים מימי הביניים, JSIJ 14, 2018, בפרט בעמוד 4.