‫‪Lod‬‬ ‫اللد‬ ‫"‪"Diospolis - City of God‬‬ ‫"ديوسبوليس ‪ -‬مدينة اإلله"‬ ‫‪Journal of the History, Archaeology and Heritage of Lod‬‬ ‫مجلة آثار‪ ،‬تاريخ وتراث مدينة اللد‬ ‫לוד‬ ‫"דיוספוליס ‪ -‬עיר האלוהים"‬ ‫כתב‪-‬עת להיסטוריה‪ ,‬לארכיאולוגיה ולמורשת של לוד‬ ‫‪Vol. 8‬‬ ‫כרך ח' | املجلد الثامن |‬ ‫כריכה קדמית‪ :‬ברקע ‪ -‬פסיפס לוד (צילום‪ :‬רשות העתיקות)‪ ,‬במרכז ‪ .1954 -‬העיר העתיקה של לוד זמן קצר‬ ‫לפני הריסתה‪ .‬מקור‪.Wagemakers, B. (ed.) 2014. Archaeology in the ‘Land of Tells and Ruins’: 16 :‬‬ ‫חברי ועדת המערכת‪ :‬פרופ' אבי ששון‪ ,‬אדריכל גיורא סולר‪ ,‬ד"ר אסף זלצר‪ ,‬ד"ר יותם טפר‪ ,‬ד"ר עידו קוך‪,‬‬ ‫ד"ר אלון שביט ‪ -‬עורך‬ ‫מרכזת המערכת‪ :‬רינה בנקירר בוטניק‬ ‫עריכת לשון‪ :‬רבקה שביט‬ ‫תרגום לערבית‪ :‬רועי מרום‬ ‫תרגום ועריכת אנגלית‪ :‬אבי הופמן‬ ‫עיצוב גרפי ועימוד‪ :‬נורית רוזנפלד‬ ‫הדפסה וכריכה‪ :‬דףאור‪-‬יקיר פרינט בע"מ‬ ‫לוד "דיוספוליס – עיר האלוהים"‪ :‬כתב‪-‬עת להיסטוריה‪ ,‬לארכיאולוגיה ולמורשת של לוד‬ ‫כתב‪-‬עת אקדמי שפיט‪ ,‬היוצא לאור באופן קבוע אחת לשנה‬ ‫(דפוס) ‪ISSN: 2710-0383‬‬ ‫הודפס בהוצאת "תגליות" ‪ -‬מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר)‬ ‫בשיתוף מרחב מרכז ברשות העתיקות והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‬ ‫© כל הזכויות שמורות למחברים‪ ,‬לעורכים ולהוצאה‬ ‫לוד תשפ"ב ‪2022‬‬  ‫דבר המערכת‬ ‫”ד ֹיוסְ פ ֹּולִ יס – עיר האלוהים”‪ .‬ניכר‪,‬‬ ‫אנו גאים להציג בפניכם הקוראים את הכרך השמיני של כתב העת לוד‪ִ ,‬‬ ‫שכרך זה מבטא הבשלה של כתב העת במובנים רבים‪ .‬הוא כולל מאמרים מגוונים מאוד; מחקרים ארכיאולוגיים‬ ‫המבוססים על סינתזה של ממצאים מחפירות שונות‪ ,‬מחקרים היסטוריים‪ ,‬הן אודות העת העתיקה והן על‬ ‫התקופות המאוחרות‪ ,‬ובנוסף ‪ -‬סוגיות שימור שזכו להתייחסות ממבט אדריכלי וממבט לאומי‪ .‬ככתב עת‬ ‫‘בשל' תוכלו למצוא בו מאמרים המתכתבים עם מחקרים שפרסמנו בכרכים הקודמים‪.‬‬ ‫את הכרך הזה פותחים מאמרים המציגים תמונה מרחבית של תחום לוד‪ .‬המאמר הראשון הוא מאמרו של‬ ‫יצחק פז‪ ,‬העוסק בשחזור תהליכים יישוביים בעמק לוד ובאגן האיילון בתקופת הברונזה הקדומה‪ .‬פז מקדיש‬ ‫את המאמר לפרופ' רם גופנא‪ ,‬חוקר ומורה דגול‪ ,‬שהלך לעולמו בשנה האחרונה‪ .‬גופנא הקדיש שנים רבות‬ ‫לביצוע חפירות ומחקר מרחבי באתרי הברונזה הקדומה של עמק לוד‪ .‬אהרון טבגר מציג ניתוח גיאוגרפי‪-‬‬ ‫היסטורי של רשימת השבים בספרי עזרא ונחמיה‪ .‬הוא מנסה להתמודד עם שאלת האותנטיות של הרשימה‬ ‫ועם הגדרת זמן עריכתה‪ .‬הרשימה כוללת את לוד‪ ,‬חדיד ואונו‪ ,‬המהוות מעין מובלעת מערבית לטריטוריה‪,‬‬ ‫שמרביתה בלב נחלת בנימין המסורתית‪ .‬טבגר מציע הסבר להכללת ערים אלה ברשימה‪.‬‬ ‫חוקרי מרחב מרכז ברשות העתיקות היו שותפים חשובים בכתב העת לוד‪“ ,‬דיוספוליס – עיר האלוהים”‪ ,‬מיום‬ ‫היווסדו‪ .‬החל מהשנה שעברה‪ ,‬המרחב שותף ליוזמה‪ ,‬ופירות השותפות ניכרים בכרך זה‪ .‬שחר קריספין‪ ,‬אברהם‬ ‫טנדלר ואריולה יקואל קיבצו מידע אודות קברים ובתי קברות מהתקופה הרומית הקדומה והתיכונה‪ ,‬והם‬ ‫עורכים לראשונה מבט מחקרי כולל על הקבורה בעיר בתקופה זו‪ .‬בהתבסס על מודל מחקרי‪ ,‬המניח שקבורה‬ ‫מתבצעת מחוץ לתחום היישוב‪ ,‬מנסים החוקרים לשחזר את השטח המיושב של לוד בתקופה שאותה הם חקרו‪.‬‬ ‫אבי ששון ואלון שביט מציגים סינתזה בין מחקרים שעסקו בכבשני הסיד באזור מודיעין‪ .‬חבל ארץ זה היווה‬ ‫ספק מרכזי של סיד לבנייה לעיר לוד ולרמלה שכנתה‪ .‬המאמר משלב ניתוח של ממצאי סקרים‪ ,‬לצד תיעוד‬ ‫היסטורי‪ ,‬טכנולוגי וחזותי של הכבשנים‪ ,‬והוא מהווה סקירה מקיפה וראשונית לכל המבקשים להעמיק‬ ‫בהבנת תופעת כבשני הסיד הקדומים‪.‬‬ ‫בכרך הקודם הציג רועי מרום סקירה היסטורית על הכפר ג'ינדאס‪ ,‬הסמוך לעיר לוד‪ .‬בכרך הזה מרום מציג‬ ‫תמונה היסטורית מקיפה על כלל נפת לוד בתקופה העות'מאנית‪ .‬חשיבותה של הסקירה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהצגת‬ ‫תרגום ראשוני לעברית של ו ְַקפִ ית חָ 'אסְ ִקי סֻ לְטָ אן‪ ,‬מסמך היסטורי עות'מאני‪ ,‬המאיר לפרטים את היישוב‬ ‫בנפת לוד ואת כלכלת התושבים‪ .‬רם שואף בוחן תהליכים עירוניים שאירעו בלוד במחצית הראשונה של המאה‬ ‫ָארי לעיר מתפתחת‬ ‫העשרים‪ .‬מדובר בתקופה בה עברה העיר שינוי תכנוני דרמטי‪ ,‬מעיירה בעלת מרקם ו ְֶרנָקוּל ִ‬ ‫המשלבת עקרונות תכנון מערביים של עיר גנים‪ .‬שואף מדגיש את ההשפעה המכרעת של רעידת האדמה בשנת‬ ‫‪ 1927‬על התפתחותה של העיר‪ .‬בכרך הקודם הציג ששון את ביר אל‪-‬זייבאק ואת עץ השקמה הסמוך לה‪ ,‬אשר‬ ‫שימש כמקום המנוחה של הנרייטה סולד‪ .‬אסף זלצר בחר באתר ההנצחה הלאומי הזה כמקרה מבחן ליחסה‬ ‫של המדינה ומוסדותיה לאתרי מורשת לאומיים‪.‬‬ ‫במקביל לכתב העת הזה‪ ,‬הולך ומתפתח מק ִּבילו האינטרנטי‪ ,‬היוצא לאור באנגלית באתר החדש של עמותת‬ ‫מכון ישראלי לארכיאולוגיה‪ ,‬שכתובתו‪ .www.israeliarchaeology.org :‬אנו קוראים לחוקרות ולחוקרים‬ ‫העוסקים בלוד ובסביבתה‪ ,‬בתחומי ההיסטוריה‪ ,‬הארכיאולוגיה‪ ,‬מורשת התרבות‪ ,‬השימור‪ ,‬האדריכלות‪,‬‬ ‫האמנות והדתות‪ ,‬להפנות אלינו פרסומים‪ .‬אנו קוראים לעמיתנו לסייע לנו בהפצת בשורת כתב העת בקרב‬ ‫חוקרים‪ ,‬בארץ ומחוצה לה‪.‬‬ ‫אנו מאחלים לכם קריאה מעשירה‪,‬‬ ‫בברכה‪ ,‬חברי המערכת‬ ‫‪3‬‬  ‫كلمة طاقم التحرير‬ ‫نحن فخورون بأن نق ّدم لكم قرائنا االع ّزاء المجلّد الثامن من مجلّة (اللد «ديوسبوليس – مدينة االله»)‪.‬‬ ‫من الواضح أن هذا المجلّد يعبّر عن نضج المجلة بعدة طُرق‪ ،‬فهو يتضمن مقاالت نوعية ثرية للغاية‪ ،‬منها أبحاث أثرية قائمة على‬ ‫توليفة من اإلكتشافات في حفريات مختلفة‪ ،‬والدراسات التاريخية المتنوعة حول العصور القديمة والفترات الالحقة‪ .‬باإلضافة الى‬ ‫ذلك يتم تدوين قضايا الحفاظ على التراث التي تم تناولها من منظور معماري ووطني‪ .‬كمجلة (ناضجة) ستجد فيها مقاالت تتوافق‬ ‫مع الدراسات التي نشرناها في مجلدات سابقة‪.‬‬ ‫األول بقلم إيتسيك باز يتناول استعادة عمليات االستيطان في‬ ‫المقال ُ‬ ‫ُ‬ ‫يُفتح هذا المجلد بمقاالت تق ّدم صور ًة مكاني ًة لمنطقة اللد‪.‬‬ ‫يخصص باز المقال لذكرة البروفيسور الراحل رام‬ ‫ّ‬ ‫المبكر‪.‬‬ ‫البرونزي‬ ‫العصر‬ ‫منطقة عيميك لود وحوض نهر أيالون (وادي الصرار) في‬ ‫جوفنا‪ ،‬الباحث المقتدر والمدرس المخضرم الذي انتقل إلى رحمة الله العام الماضي‪ .‬كرس جوبنا سنوات عديدة للتنقيب والبحث‬ ‫المكاني في المواقع األثرية من العصر البرونزي المبكر في عيميك لود‪ .‬يقدم أهرون تبغر تحليالً جغرافياً وتاريخياً لقائمة العائدين‬ ‫من األسر البابلي في سف َري عزرا ونحميا‪ .‬يحاول من خالله معالجة مسألة صحة القائمة وتحديد وقت كتابتها‪ .‬تشمل القائمة لود‬ ‫(اللد)‪ ،‬وحديد (الحديثة)‪ ،‬وأونو (كفر عانة)‪ ،‬التي ك ّونت جي ًبا يقع غربي المنطقة العامرة في وسط تخم سبط بنيامين التقليدي‬ ‫فيقدم تبغر شر ًحا إلدراج هذه المدن في القائمة‪.‬‬ ‫يعتبر خبرا ُء لواء المركز لسلطة اآلثار اإلسرائيلية شركا ًء مهمي َن في مجلة (اللد "ديوسبوليس – مدينة االله") منذ إنشائها حيث أنه منذ‬ ‫العام الماضي أصبح اللواء شريكًا في المبادرة فظُهرت ثمار الشراكة في هذا المجلد‪ .‬جمع شاحار كريسبين‪ ،‬ابراهام ش‪ .‬تندلر وأريوال‬ ‫معلومات حول القبور والمقابر من العصر الروماني على مرحلتيه المبكرة والوسطى وهم يجرون ألول مرة نظرة بحثية شاملة‬ ‫ٍ‬ ‫يكوئيل‬ ‫على عادات الدفن في المدينة خالل تلك الفترة‪ .‬بنا ًء على خضم البحث الذي يفترض أنه تم الدفن خارج مسطح المنطقة العامرة‪،‬‬ ‫يحاول الباحثون تحديد مسطح اللد المأهول خالل الفترة قيد الدراسة‪ .‬يطرح ابراهام (أفي) َساسون وألون شافيت توليفة لدراسات‬ ‫تناولت الكبابير ومعامل الشيد في منطقة موديعين‪ .‬كان هذا الجزء من البالد موردا ً رئيسياً للشيد لبناء مدينة اللد والرملة المجاورة‪.‬‬ ‫يجمع المقال بين تحليل نتائج المسح الميداني‪ ،‬جن ًبا إلى جنب مع التوثيق التاريخي والتكنولوجي والمرئي للكبابير ومعامل الشيد‬ ‫ويعتبر مرجع شامل وأول من نوعه لمن يرغبون في تعميق فهمهم لظاهرة كبابير ومعامل الشيد القديمة‪.‬‬ ‫مفصلة عن قرية جنداس بالقرب من مدينة اللد‪ .‬في هذا المجلد يق ّدم مروم‬ ‫ق ّدم روعي مروم في المجلّد السابق دراس ًة تاريخي ًة ّ‬ ‫صور ًة تاريخي ًة شاملة لناحية اللد اإلدارية بأكملها طوال العهد العثماني‪ .‬هذه دراسة بالغة األهمية ألنها تحتوي ألول مرة مناقشة‬ ‫مؤسسة (العمارة العامرة) لخاصكي سلطان‪ ،‬مصدر عثماني يوضّ ح بالتفصيل النواحي السكنية واالقتصادية لمنطقة‬ ‫لنص وقفية ّ‬ ‫علمية ّ‬ ‫اللد وسكانها في منتصف القرن السادس عشر‪ .‬يفحص رام شواف العمليات الحضرية التي حدثت في اللد في النصف األول من‬ ‫القرن العشرين‪ .‬ابان تلك الفترة شهدت المدينة تغيي ًرا جذريًا في التخطيط من مدينة ذات نسيج عام (باالنكليزية‪Vernacular :‬‬ ‫‪ )architecture‬إلى مدينة نامية تتضمن مبادئ التخطيط الغربية لمدينة الحدائق‪ .‬يسلط شواف الضوء على التأثير الحاسم لزلزال‬ ‫عام ‪1927‬م على تنمية المدينة‪ .‬في المجلد السابق‪ ،‬وصف ساسون بئر الزئبق وشجرة الجميز المجاورة لها‪ ،‬والتي كانت تستريح‬ ‫هنريتا سولد عندها فاختار أساف زلتسر هذا الموقع التذكاري الوطني كحالة اختبار لموقف الدولة ومؤسساتها من مواقع التراث‬ ‫الوطني‪.‬‬ ‫بالتوازي مع هذه المجلة‪ ،‬بدأ نشر نظيرها باللغة اإلنجليزية على الشبكة العنكبوتية في الموقع الجديد للمعهد اإلسرائيلي لآلثار‬ ‫(‪ .)www.israeliarchaeology.org‬ندعو الباحثات والباحثين العاملين في مدينة اللد ومحيطها في مجاالت التاريخ واآلثار والتراث‬ ‫والثقافة والمحافظة على اإلرث الحضاري والعمارة والفن والدين ن يرسلوا نسخًا من أبحاثهم للنشر لدينا‪ .‬كما ندعو زمالئَنا لمساعدتنا‬ ‫في نشر خبر وجود المجلة بين الباحثين المهتمين بذلك في إسرائيل والخارج‪.‬‬ ‫نتمنى لكم قراءة ثرية‬ ‫ولكم تحياتنا ‪ -‬أعضاء طاقم التحرير‬ ‫‪4‬‬ Editorial note We are proud to present to readers the eighth volume of the journal Lod, “Diospolis – City of God”. It is evident that this volume expresses the maturity of the journal in many ways. This volume includes very diverse articles; archaeological research based on the synthesis of finds from various excavations, historical studies, both about antiquity and of later periods as well as conservation issues that have been addressed from an architectural and national perspective. As a ”mature”, journal you will find in it articles that correspond with studies we have published in previous volumes. The volume is opened by articles that present a spatial picture of the Lod area. Yitzhak Paz deals with the restoration of settlement processes in the Lod Valley and the Ayalon Basin, in the Early Bronze Age. Paz dedicates the article to Prof. Ram Gophna, a great researcher and teacher who passed away last year. Gophna devoted many years to excavations and spatial research at the Early Bronze sites of the Lod Valley. Aharon Tavger presents a geographical-historical analysis of the list of returnees in the books of Ezra and Nehemiah. He tries to deal with the question of the authenticity of the list and with the definition of its time of editing. The list includes Lod, Hadid and Ono, which are a kind of enclave west of the territory that is mostly in the heart of the traditional allotment of Benjamin. Tavger offers an explanation for including these cities in the list. Scholars of the Central Region of the Israel Antiquities Authority have been important partners in the journal Lod, “Diospolis – City of God” since its inception. As of last year, the IAA central region is a partner in this journal and the fruits of the partnership are evident in this volume. Shahar Krispin, Avraham S. Tendler, Eriola Jakoel compiled information about tombs and cemeteries dating to the Early and Middle Roman period and they are conducting for the first time comprehensive research concerning burial in the city during this period. Based on a research model that assumes that burial took place outside the living area, the researchers try to reconstruct the inhabited area of Lod ​​ during the period they studied. Avi Sasson and Alon Shavit present a synthesis of studies that dealt with lime kilns in the Modi'in area. This region was a major supplier of lime for construction to the city of Lod and neighboring Ramla. The article combines an analysis of survey findings, along with historical, technological and visual documentation of the kilns and is a comprehensive and initial review for anyone seeking to deepen understanding of the ancient lime kiln industry. In the previous volume, Roy Marom presented a historical overview of the village of Jindas, near the city of Lod. In this volume, Marom presents a comprehensive historical picture of the entire district of Lod in the Ottoman period. The importance of the review is, among other, in the presentation of an initial Hebrew translation of Waqfit Haski Sultan, a historical Ottoman document that illuminates in detail the settlement in the Lod sub-district and its residents’ economy. Ram Shoeff examines urban processes that occurred in Lod in the first half of the 20th century. This was a time when the city underwent a dramatic planning change from a town with a vernacular texture to a developing city that incorporated the Western planning principles of a garden city. Shoeff highlights the crucial impact of the 1927 earthquake on the city's development. In the previous volume, Sasson presented Bir el Zeibaq and the sycamore tree next to it, which served as Henrietta Szold's resting place. Assaf Selzer chose this national memorial site as a test case for the state and its institutions' attitude to national heritage sites. Alongside this publication, an online English version of the journal is being developed, to be published in the new website of the Israeli Institute of Archeology, at: www.israeliarchaeology.org. We call on researchers involved in Lod and its surroundings, in the fields of history, archeology, cultural heritage, preservation, architecture, art and religion to refer publications to us. We call on our colleagues to help us spread the word of the journal among researchers, in Israel and abroad. We wish you an enriching read, Sincerely, the Editorial Board, 5  ‫תוכן עניינים‬ ‫עמק לוד באגן הירקון‪-‬איילון‬ ‫מעבדה ללימוד מערכי היישוב בתקופת הברונזה הקדומה‬ ‫ד״ר יצחק פז‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫عيميك لود في حوض نه َري اليركون ‪ -‬أيالون‪:‬‬ ‫مختبر لدراسة األنماط السكنية خالل العصر البرونزي المبكر‬ ‫د‪ .‬إيتسيك باز‬ ‫سلطة اآلثار اإلسرائيلية‬ ‫‪Lod Valley in the Yarkon-Ayalon Basin‬‬ ‫‪A Laboratory for the Study of Settlement Patterns‬‬ ‫‪during the Early Bronze Age‬‬ ‫‪Dr. Yitzhak Paz‬‬ ‫‪Israel Antiquities Authority‬‬ ‫‪9‬‬ ‫לוד‪ ,‬חדיד ואונו ברשימת שבי הגולה‪:‬‬ ‫מציאות התיישבותית‪ ,‬היסטורית ומדינית‬ ‫ד״ר אהרן טבגר‬ ‫המכון לארכיאולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת אריאל בשומרון‬ ‫لود‪/‬اللد وحديد‪/‬الحديثة وأونو‪/‬كفر عانة في قائمة العائدين من األسر البابلي‪:‬‬ ‫وقائع سكنية تاريخية وسياسية‬ ‫د‪ .‬أهرون تبغر‬ ‫معهــــد اآلثــــار‪ ،‬جامعة أرئيل في السامرة‬ ‫‪Lod, Hadid and Ono in the List of Returnees:‬‬ ‫‪History, Administration and Settlement Reality‬‬ ‫‪Dr. Aharon Tavger‬‬ ‫‪Institute of Archaeology, Ariel University‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪6‬‬  ‫טיפוס קבורה חדש בעיר לוד וגבולותיה של העיר בתקופה הרומית‬ ‫על סמך פריסת בתי הקברות‬ ‫שחר קריספין‪ ,‬אברהם ש' טנדלר ואריולה יקואל‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫نوع مدفن جديد في مدينة اللد ومسألة حدود المدينة في العصر الروماني‬ ‫بنا ًء على انتشار المقابر حولها‬ ‫شاحار كريسبين‪ ،‬ابراهام ش‪ .‬تندلر وأريوال يكوئيل‬ ‫سلطة اآلثار‬ ‫‪A New Type of Tomb from Roman Era Lod‬‬ ‫‪and the Boundaries of the City Based on the Location of its Cemeteries‬‬ ‫‪Shahar Krispin, Avraham S. Tendler, Eriola Jakoel‬‬ ‫‪Israel Antiquities Authority‬‬ ‫‪49‬‬ ‫תעשיית הסיד בשפלת לוד‬ ‫פרופ' אבי ששון‬ ‫החוג ללימודי ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬המכללה האקדמית אשקלון‬ ‫ד"ר אלון שביט‬ ‫מכון ישראלי לארכיאולוגיה‬ ‫صناعة الشيد في عيميك لود‬ ‫ب‪ .‬أبراهام (أفي) َساسون‬ ‫قسم دراسات أرض إسرائيل‪ ،‬الكلية األكاديمية أشكلون‬ ‫د‪ .‬ألون شافيت‬ ‫المعهد اإلسرائيلي لآلثار‬ ‫‪The Lime Industry in the Lod Valley‬‬ ‫‪Prof. Avraham (Avi) Sasson‬‬ ‫‪Land of Israel Studies Department – Ashkelon Academic College‬‬ ‫‪Dr. Alon Shavit‬‬ ‫‪Israeli Institute of Archaeology‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪7‬‬  ‫נפת לוד‪:‬‬ ‫לוד והמרחב העורפי שלה בתקופה העות'מאנית‬ ‫ד״ר רועי מרום‬ ‫החוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫ناحية اللد‪ :‬مدينة اللد وريفها خالل العصر العثماني‬ ‫د‪ .‬روعي مروم‬ ‫قسم دراسات الشرق األوسط واإلسالم‪ ,‬جامعة حيفا‬ ‫‪Lydda Sub-District:‬‬ ‫‪Lydda and its Countryside During the Ottoman Period‬‬ ‫‪Dr. Roy Marom‬‬ ‫‪Department of Middle Eastern and Islamic Studies, University of Haifa‬‬ ‫‪103‬‬ ‫לוד – בנייה‪ ,‬הרס‪ ,‬שימור –‬ ‫התכנון המנדטורי והשפעתו על חזות העיר כיום‬ ‫ד"ר רם שואף‬ ‫אדריכל ‪ -‬מינהל שימור‪ ,‬רשות העתיקות‬ ‫اللد‪ :‬بناء‪ ،‬تدمير‪ ،‬وحفاظ عمراني‪:‬‬ ‫التخطيط خالل االنتداب البريطاني وأثره على مظهر المدينة اليوم‬ ‫د‪ .‬رام شواف‬ ‫مهندس معماري‪ ،‬قسم الحفاظ العمراني‪ ،‬سلطة اآلثار اإلسرائيلية‬ ‫‪Lod - Construction, Destruction, Preservation - Planning During‬‬ ‫‪the Mandate and its Impact on the Appearance of the City Today‬‬ ‫‪Dr. Ram Shoeff‬‬ ‫‪Architect, Conservation Department, Israel Antiquities Authority‬‬ ‫‪137‬‬ ‫ממקום מנוחה ל'אתר לאומי פינת הנרייטה סאלד' בלוד‬ ‫ד״ר אסף זלצר‬ ‫החוג ללימודי ישראל‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫من موقع استراحة إلى (موقع هنريتا سولد الوطني) في اللد‬ ‫د‪ .‬أساف زلتسر‬ ‫قسم دراسات إسرائيل‪ ،‬جامعة حيفا‬ ‫"‪From a Place of Rest to the "Henrietta Szold Corner National Site‬‬ ‫‪in Lod‬‬ ‫‪Dr. Assaf Selzer‬‬ ‫‪Department of Israel Studies, University of Haifa‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪8‬‬  ‫נפת לוד‪:‬‬ ‫לוד והמרחב העורפי שלה בתקופה העות'מאנית‬ ‫ד״ר רועי מרום‬ ‫החוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫ناحية اللد‪ :‬مدينة اللد وريفها خالل العصر العثماني‬ ‫د‪ .‬روعي مروم‬ ‫قسم دراسات الشرق األوسط واإلسالم‪ ,‬جامعة حيفا‬ ‫‪Lydda Sub-District:‬‬ ‫‪Lydda and its Countryside During the Ottoman Period‬‬ ‫‪Dr. Roy Marom‬‬ ‫‪Department of Middle Eastern and Islamic Studies, University of Haifa‬‬ ‫‪103‬‬  ‫תקציר‪:‬‬ ‫נפת לוד (בערבית‪ :‬נאחית אל‪-‬לד) הייתה יחידה‬ ‫מנהלית רחבת‪-‬ידיים שהשתרעה בתקופה העות'מאנית‬ ‫מתחומי העיר מודיעין בדרום ועד העיר אלעד בצפון;‬ ‫מאשדות ההרים במזרח‪ ,‬דרך עמק לוד ועד פאתי יפו‬ ‫במערב‪ .‬במרחב זה התגוררו אלפי תושבים בעשרים‬ ‫כפרים‪ ,‬ולרשותם עמדו מאות אלפי דונמים של אדמה‬ ‫פורייה‪.‬‬ ‫מידת האוטונומיה המנהלית של נפת לוד נקבעה‬ ‫בהתאם לאיזון המשתנה בין עוצמתה הכלכלית של‬ ‫לוד לבין השפעת המרכז האדמיניסטרטיבי ברמלה‪.‬‬ ‫כמרחב כלכלי‪ ,‬המרחב העורפי של לוד נותר יציב‬ ‫לאורך התקופה העות'מאנית‪ .‬נפת לוד אוחדה עם‬ ‫נפת רמלה בראשית המאה השש‪-‬עשרה‪ ,‬אך בראשית‬ ‫המאה השמונה‪-‬עשרה היא כבר הייתה נפה עצמאית‬ ‫בגבולות דומים לגבולותיה בראשית המאה השש‪-‬‬ ‫עשרה‪.‬‬ ‫קרבתה של לוד לסל‪-‬התבואה של עמק לוד‪ ,‬מיקומה‬ ‫על דרכי המסחר היבשתיות וסמיכותה לנמל יפו תרמו‬ ‫לפריחתה הכלכלית גם בתקופות של חוסר יציבות‬ ‫ביטחונית‪ .‬כלכלת לוד נשענה על תעשיית הזית (שמן‬ ‫וסבון)‪ ,‬גידול כותנה ומסחר‪ .‬במאות השש‪-‬עשרה עד‬ ‫השמונה‪-‬עשרה ניהלו פקידי ווקף וסוחרים אירופאים‬ ‫את הפעילות הכלכלית‪ ,‬ואילו למן שלהי המאה‬ ‫השמונה‪-‬עשרה מילאו תפקיד זה בעיקר סוחרים‬ ‫עירוניים בני המקום (בדומה למצב שהתהווה בשכם‬ ‫ובשאר ערי הלבנט)‪.‬‬ ‫פלישות הנוודים במאה השבע‪-‬עשרה ובמאה השמונה‪-‬‬ ‫עשרה החריבו ישובים באזור לוד‪ .‬במאה התשע‪-‬עשרה‪,‬‬ ‫הבסת הבדואים בידי ברית כפריים בהנהגת בני אבו‬ ‫ע'וש וחיזוק מוטת השליטה של המדינה העות'מאנית‪,‬‬ ‫אפשרו את התרחבות ההתיישבות של תושבי ההר‬ ‫והתקבעות יישוביהם במקביל להתיישבות נרחבת‬ ‫של מהגרים ממצרים בכפרי המישור‪ .‬התפתחות העיר‬ ‫וסביבתה הואצה והגיעה לשיאה בתקופת המנדט‬ ‫הבריטי‪.‬‬ ‫מילות מפתח‪ :‬לוד; מרחב עורפי; התקופה העות'מאנית;‬ ‫היסטוריה מקומית; גידולי יצוא‬ ‫‪104‬‬  Abstract ‫ملخص‬ During much of the Ottoman period, the sub- ‫ كانت ناحية اللد وحدة إدارية‬،‫خالل العهد العثماني‬ district of Lydda (Lod) was a large administrative ‫واسعة امتدت من مدينة موديعين جنوباً إلى مدينة‬ unit that stretched from the present-day city of Modi’in in the south to the present-day city of Elad ‫إلعاد شماالً ومن منحدرات جبال القدس شرقًا عب َر وادي‬ in the north; from the foothills in the east, through ‫ ضمن هذه‬.‫الصرار (عيميك لود) حتى ضواحي يافا غربًا‬ the Lod Valley to the outskirts of Jaffa in the west. ،‫المنطقة عاش اآلالف من السكان في عشرين قرية‬ This area was home to thousands of inhabitants in ‫وكانت تحت تصرفهم مئات آالف دونمات من األراضي‬ about 20 villages, who had at their disposal tens of .‫الزراعية الخصبة‬ thousands of hectares of prime agricultural land. The changing balance of power between the ‫درجة االستقاللية اإلدارية لناحية اللد كانت نتيجة التوازن‬ economic strength of Lydda and the influence of ‫المتغير بين القوة االقتصادية لمدينة اللد وتأثير المركز‬ the neighboring administrative center in Ramla ‫ ظلت المنطقة‬،‫ كمنطقة اقتصادية‬.‫اإلداري في الرملة‬ governed Lydda’s degree of administrative ‫ اتحدت‬.‫القريبة من اللد مستقرة طوال الفترة العثمانية‬ autonomy. As an economic space, however, Lydda’s hinterland remained relatively stable ،‫ناحية اللد مع قضاء الرملة في أوائل القرن السادس عشر‬ throughout the Ottoman period. Lydda Sub-district ‫ولكنها تأسست من جديد في بداية القرن الثامن عشر‬ was united with Ramla Sub-district in the early ‫داخل حدود مماثلة لحدودها في أوائل القرن السادس‬ 16th century but by the early 18th century, it was re- .‫عشر‬ established within similar boundaries to those that existed in the early 16th century. ‫ساهم قرب موقع مدينة اللد من السلة الغذائية في وادي‬ Lydda’s proximity to the grain basket of the Lod ‫الصرار وموقعها على طرق التجارة الرئيسية وقربها من‬ Valley, its location on the mainland trade routes and ‫ميناء يافا في ازدهارها اقتصادياً حتى في أوقات عدم‬ its proximity to the port of Jaffa, all contributed to ‫ كما اعتمد اقتصاد اللد على زراعة‬،‫االستقرار األمني‬ its economic prosperity even in times of security ‫الزيتون لصناعة زيت الزيتون والصابون وعلى زراعة‬ instability. Lydda’s economy relied on the olive ‫ بين القرن السادس عشر والقرن‬.‫القطن والتجارة العامة‬ industry (oil and soap), cotton cultivation and trade. From the 16th to the 18th centuries, Waqf ‫ أدار مسؤولي األوقاف والتجار‬،‫الثامن عشر ميالدي‬ officials and European merchants managed much ‫ بينما بدأ تُجار‬،‫األوروبيون غالبية النشاط االقتصادي‬ of this economic activity, while from the late 18th ‫المدن المحلية في المناطق الحضرية يلعبون هذا الدور‬ century this role was played mainly by local urban ‫منذ أواخر القرن الثامن عشر (على غرار الوضع في نابلس‬ merchants (similar to the situation in Nablus and .)‫وباقي مدن بالد الشام‬ other Levantine cities). The nomadic incursions of the 17th and 18th centuries ‫أدت الغزوات البدوية في القرنين السابع عشر والثامن‬ depopulated some villages in Lydda’s area. During ‫ بعد‬.‫عشر ميالدي إلى تدمير بعض القرى في منطقة اللد‬ the 19th century, the defeat of the Bedouins by the ‫انتصار حلف الفالحين بقيادة أبي غوش على العربان‬ Abu Ghosh peasant alliance, and the increasing ‫في منتصف القرن التاسع عشر وتقوية سيطرة الدولة‬ control of the Ottoman state on its internal security, )‫العثمانية بعد نظام اإلصالحات العثمانية (التنظيمات‬ facilitated the renewed expansion of settlement in the lowlands by the inhabitants of the highlands, in ‫تمكن سكان الجبل من النزول غربًا وتأسيس خرب سكنية‬ parallel with the extensive settlement of immigrants ‫وقرى جديدة لهم بالتوازي مع توطين واسع النطاق‬ from Egypt in the coastal plain. The development of ‫ أخيرا؛ تسارع تطور‬.‫للمهاجرين المصريين في قرى السهل‬ Lydda thus accelerated, reaching its peak during the ‫مدينة اللد ومحيطها وبلغ ذروته خالل فترة االنتداب‬ British Mandate period. .‫البريطاني‬ Keywords: Lod; Hinterland; Ottoman Period; Local History; Export Crops ‫ اللد؛ ريف؛ الفترة العثمانية؛ تاريخ‬:‫كلمات مفتاحية‬ ‫محلي؛ محصول نقدي‬ 105 ‫ַאחיַת אל‪ִּ -‬לד) היתה יחידה מנהלית רחבת‪-‬ידיים שהשתרעה בתקופה העות'מאנית מתחומי‬ ‫נפת לוד (בערבית‪ :‬נ ִ‬ ‫העיר מודיעין בדרום ועד סביבות העיר אלעד בצפון; מאשדות ההרים במזרח‪ ,‬דרך עמק לוד ועד פאתי יפו‬ ‫במערב (רובינסון וסמית ‪ ,1841‬ג‪ ;121 :‬גרוסמן ‪ .)241-240 :2004‬במרחב זה התגוררו אלפי תושבים בעשרים‬ ‫כפרים‪ ,‬ולרשותם עמדו מאות אלפי דונמים של אדמה חקלאית פורייה‪ .‬באופן מפתיע‪ ,‬חרף חשיבותו הרבה‪,‬‬ ‫טרם זכה מרחב התיישבות זה למחקר ייעודי בנפרד‪.‬‬ ‫תולדות המחקר‬ ‫המרחב העורפי של העיר‪ ,‬בתחומה של נפת לוד‪ ,‬בתקופה העות'מאנית תו ּאר בכתבי נוסעים כמרחב דליל‬ ‫אוכלוסין‪ ,‬ומנגד הוא הוצג במחקר המודרני כדוגמא בולטת ליציבות יישובית‪ .‬כותבים שהושפעו מתזת‪-‬השקיעה‬ ‫בחקר האימפריה העות'מאנית חיפשו עדויות להתנוונות המרחב הכפרי‪ ,‬ואילו אחרים‪ ,‬בעיקר גיאוגרפים‪,‬‬ ‫ביקשו להסביר את היציבות היישובית בעמק לוד‪ ,‬המתחייבת לשיטתם מגורמי המיקום העדיפים שלו (אדמות‬ ‫פוריות‪ ,‬מישוריות ומנוקזות היטב בקרבה לשווקים ודרכי המסחר; בוסוו ‪ ;212 :2011‬גרוסמן ‪;100-99 :1983‬‬ ‫‪ .)156-154 :1994‬המחקרים ההיסטוריים‪-‬גיאוגרפיים דנו במאות השש‪-‬עשרה והתשע‪-‬עשרה בלבד‪ ,‬ואילו‬ ‫דיונים אחרים התמקדו בתולדות העיר לבדה (גרוסמן ‪ ;1983‬וקרט ‪ ;95-85 :1977‬זינגר ‪ .)1990‬ברובד המקורות‪,‬‬ ‫חוקרים עבריים מיעטו להשתמש במקורות בערבית‪ ,‬ואילו חוקרים ערביים כמעט ולא התייחסו להיבטים‬ ‫הגיאוגרפיים‪ ,‬ואף נמנעו מלהסתייע בספרות העשירה שהותירו אחריהם נוסעים מערביים וחוקרים עבריים‬ ‫כאחד (אבו ליל ללא תיארוך; ביזו ‪ ;14-13 :1990‬מניר ‪ ;11-5 :1997‬ובמידה פחותה אל‪-‬פאר ‪.)2009‬‬ ‫מתודולוגיה‬ ‫המאמר מבקש לגשר על הפערים הקיימים בספרות המחקר על ידי בחינה משלבת של המקורות הראשוניים‬ ‫לצד ספרות המחקר על תולדות לוד ונפתהּ בתקופה העות'מאנית (בשנים ‪.)1917 - 1517‬‬ ‫בפן המתודולוגי‪ ,‬המחקר מתבסס על שיטות העבודה והערכת המקורות שהוצגו במאמריי הקודמים (מרום‬ ‫‪ ;2020‬ששון ומרום ‪ ;2020‬מרום ‪ .)2021‬לשם הפרשנות ההיסטורית‪ ,‬נסתייעתי באסכולת האנאל מבית מדרשו של‬ ‫פרננד ברודל (‪()Braudel‬ברודל ‪ .)1958‬אסכולת האנאל מייחסת חשיבות לגורמי‪-‬יסוד גיאוגרפיים‪ ,‬טופוגרפיים‬ ‫וכלכליים‪ .‬בציר הזמן‪ ,‬היא מבחינה בין שלוש מסגרות‪ :‬המשך הארוך (‪ - )de longue durée‬העוסק בתמורות‬ ‫ארוכות‪-‬טווח במרקם ההיסטורי; תמורות במשך זמן הביניים‪ ,‬המתרחשות במשך עשרות שנים (‪)conjunctures‬‬ ‫והיסטוריה אירועית קצרת‪-‬מועד (‪( )événements‬לה‪-‬רוי לדורי ‪ ;1972‬לניסיון ראשוני ליישום מתודולוגיה זו‬ ‫ביחס ללוד‪ ,‬עם תוצאות מעורבות‪ ,‬ראו טרנזי ‪ .)2011‬המאמר הנוכחי מתרכז במשך זמן הביניים‪ ,‬שמדגיש את‬ ‫התמורות ההדרגתיות‪ ,‬אך רבות החשיבות‪ ,‬שחלו בנפת לוד בתקופה העות'מאנית‪ ,‬תוך הרחבת הדיון בהתבסס‬ ‫על מבחר נרחב של מקורות‪ ,‬עבריים‪ ,‬לועזיים וערביים כאחד‪ .‬בכך‪ ,‬המאמר מספק רקע היסטורי‪-‬גיאוגרפי‬ ‫‪1‬‬ ‫עדכני ומהימן להבנת ההקשר הטמפורלי והמרחבי של ההתיישבות בעיר ובסביבותיה‪.‬‬ ‫הדיון יתמקד במאפייני המרחב במישורים המנהליים‪ ,‬הדמוגרפיים‪-‬התיישבותיים והכלכליים‪ 2.‬כתרומתו‬ ‫הצנועה לדיון ההיסטורי‪ ,‬המחקר מבקש להראות כי התפתחות ההתיישבות בלוד היתה קשורה הדוקות‬ ‫לתולדות המרחב העורפי‪ ,‬ההינטרלנד‪ ,‬שלה‪ .‬אזור זה משקף במאפייניו את המורכבות הרבה שאפיינה את‬ ‫תקופת המחקר חולקה לשלושה שלבים‪ ,‬מטעמי נוחות ולפי שיקולי מקורות‪ ,‬המקבילים באופן ניכר גם להתפתחויות היסטוריות‪-‬‬ ‫‪ .1‬‬ ‫יישוביות במרחב המחקר‪ :‬המאה השש‪-‬עשרה‪ ,‬המאות השבע‪-‬עשרה והשמונה‪-‬עשרה‪ ,‬והמאה התשע‪-‬עשרה וראשית המאה‬ ‫העשרים‪ .‬הדיון בכל תקופה חולק לסעיפים העוסקים במנהל‪ ,‬בהתיישבות ובדמוגרפיה‪ ,‬ובכלכלה‪.‬‬ ‫חלוקה נושאית זו הינה הבניה מחקרית שאינה משקפת את המציאות במלואה‪ .‬הסדרי המנהל והמיסוי‪ ,‬למשל‪ ,‬הכתיבו חלק‬ ‫‪ .2‬‬ ‫ניכר מהפעילות הכלכלית‪ .‬הפוטנציאל הדמוגרפי הושפע ממדיניות המיסוי והגדיר את התפרוסת היישובית וחלק ניכר מהיקף‬ ‫הפעילות הכלכלית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מצאנו כי החלוקה הנושאית מסייעת בשמירה על סדר בהצגת הדברים‪.‬‬ ‫‪106‬‬ ‫תהליכי התמורות בישוב הכפרי בארץ‪ .‬בתקופה העת׳מאנית‪ ,‬מושא דיוננו‪ ,‬ההתיישבות הושפעה ממגוון‬ ‫גורמים אנושיים‪ ,‬כגון‪ :‬משטרי מיסוי‪ ,‬מסחר‪ ,‬רפורמות שלטוניות‪ ,‬מלחמות ופלישות נוודים‪ ,‬הגירה וייסוד‬ ‫ישובים‪ .‬בחינת גורלן של נקודות ההתיישבות השונות במרחב הכפרי חיונית להבנת תולדותיה של העיר והיא‬ ‫שופכת אור נוסף על מורכבותם של תהליכי פיתוח כלכלי‪ ,‬התיישבות ונטישת ישובים בלבנט העות'מאני בכללו‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ה"משך הארוך" של לוד‬ ‫לוד ממוקמת בלב אדמות הסחף הפוריות של עמק לוד‪ .‬העושר החקלאי של האזור תרם לצמיחתה‬ ‫הכלכלית של לוד והמרחב העורפי שלה‪ ,‬וכן השפיע על מעמדה כמרכז פוליטי וכלכלי במשך ההיסטוריה‬ ‫(וקרט ‪ .)34-28 :1977‬יישובה של לוד החל בתקופה הניאוליתית הקרמית והיא נזכרת לראשונה בתקופת‬ ‫הברונזה המאוחרת ופעמים אחדות במקרא‪ .‬בתקופה הרומית נודעה לוד בשם "עיר אלוהים" (‪.)Diospolis‬‬ ‫בנצרות‪ ,‬היא התפרסמה כעירו של גאורגיוס הקדוש‪ ,‬חייל רומי שמת על קידוש אמונתו בראשית המאה‬ ‫הד' לספירה‪ .‬מקום קבורתו המשוער בעיר הפך למוקד חשוב לעלייה לרגל (אבו ליל ללא תיארוך‪;17 :‬‬ ‫אל‪-‬פאר ‪ ;29-28 :2009‬טרייסטר ‪ ;2016‬מניר ‪ .)176-174 :1997‬בתקופה הביזנטית שימשה לוד כבירת המחוז‬ ‫פלשתינה פרימה‪.‬‬ ‫קרנהּ של לוד ירדה לאחר הכיבוש המוסלמי בשנת ‪ 636‬לספירה‪ ,‬ואוכלוסייתה הידלדלה עקב העברת‬ ‫תושביה לרמלה‪ ,‬שהוקמה כבירתו החלופית של גֻ'נד פלסטין בימי סֻ ַליְמאן בן עבד אל‪-‬מאלִ כ (בשנת ‪715/6‬‬ ‫לספירה) (אבו ליל ללא תיארוך‪ ;17 :‬גת ‪ ;144-143 :2015‬לוז ‪ ;2017‬מניר ‪ 4 .)6 :1997‬לאחר נפילתה של לוד‬ ‫לידיים צלבניות בשנת ‪ 1099‬לספירה‪ ,‬נודעה העיר בשם ‪( St. Jorge de Lidde‬גת ‪ .)144 :2015‬בעקבות קרב‬ ‫קרני חטין בשנת ‪ 1187‬לספירה החליפה לוד ידיים מספר פעמים עד לכיבושה בידי הסולטאן ביברס בשנת‬ ‫‪ 1266‬לספירה (אבו ליל ללא תיארוך‪ ;19 :‬גת ‪ ;146-145 :2015‬מניר ‪ .)9-8 :1997‬ביברס הרס את כנסיית‬ ‫ג'ורג' הקדוש והקים בין חורבותיה מסגד שמשך מתפללים מקרוב ומרחוק (אל‪-‬חנבלי ‪ 1968‬ב‪.)72-71 :‬‬ ‫בעקבות הרס ערי החוף‪ ,‬פרחה לוד כתחנה מסחרית על דרך המלך וכמרכזה של יחידה מנהלית נרחבת‬ ‫(וקרט ‪.)73 :1977‬‬ ‫לוד תרמה ליציבות במערכת היישובית של אזור השפלה ומישור החוף הדרומי‪ .‬כיישוב שהתקיים ברציפות‬ ‫בתקופה הממלוכית ובתקופה העות'מאנית‪ ,‬היא הפכה לאבן שואבת למאות משפחות נוצריות ומוסלמיות‬ ‫מרחבי העולם (לרשימת ‪ 330‬משפחות שהתגוררו בעיר בשלהי תקופת המנדט‪ ,‬ראו הויה‪ ,‬ללא תאריך)‪.‬‬ ‫לאורך חלק גדול מהתקופה העות'מאנית לוד הייתה כפופה מבחינה מנהלית לרמלה השכנה‪ .‬למרות‬ ‫זאת‪ ,‬היא שמרה על מעמדה כמרכז מסחרי העומד בזכות עצמו (הוטרות ועבד אל‪-‬פתאח ‪ ;25 :1977‬נעמת‬ ‫אללה‪ .)15 :2004 ,‬בעיר פעל מדי שבוע "סוק אל‪-‬ב ֵַרּין" ("שוק שתי היבשות") שבו סחרו בגידולים חקלאיים‬ ‫ובבהמות מרחבי הלבנט (אל‪-‬פאר ‪ ;86-85 :2009‬בוסוו ‪ ;439 :2011‬מניר ‪ ;22-21 :1997‬נעמת אללה ‪:2004‬‬ ‫‪ .)258‬הסוחרים הרבים שעברו בלוד לאורך דרכי המסחר הצדיקו את הפעלתו של ח'אן אל‪-‬חלו במרכז‬ ‫הישוב (אל‪-‬פאר ‪ ;94-93 :2009‬דעאדלה ‪ ;2017‬טרנזי ‪ ;79-75 :2011‬לורטה ‪ ;387-385 :1884‬שביט ‪.)2020 ,2018‬‬ ‫במשך מאות שנים לוד היתה מרכז לגידול עצי זית ותעשיות הלוואי שלהם‪ .‬כרמי הזיתים סיפקו את פריים‬ ‫לבתי בד ומסבנות רבים בעיר (הרטמן ‪ ;138 :1883‬אבו ליל ללא תיארוך‪ ;31 ,22-15 :‬מניר ‪ ;1997‬אל‪-‬פאר‪,‬‬ ‫‪ .)2009‬למרות חשיבותה הכלכלית‪ ,‬בתקופות האסלאמיות המאוחרות לוד נותרה ישוב פרזות והייתה‬ ‫חשופה להתקפותיהם של שבטים בדואים סובבים וצבאות שחלפו בה (איור ‪.)1‬‬ ‫סעיף זה הוא נוסח מעודכן לקטע שהוצג במאמרי המשותף עם אבי ששון (ששון ומרום ‪.)54-53 :2020‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫זוהי הדעה הרווחת במחקר המודרני‪ ,‬המתבססת על פשט המקורות המוסלמיים הקדומים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יש הסבורים‪ ,‬כי רמלה‬ ‫‪ .4‬‬ ‫הפכה לעיר הגדולה בין השתיים רק מאות שנים לאחר היווסדה (טורגה ‪.)2017‬‬ ‫‪107‬‬  ‫איור ‪ :1‬לוד בשלהי המאה התשע‪-‬עשרה (קטע מצילום על‬ ‫ידי האחים אנדרווד ‪)1900‬‬ ‫סביבת לוד במאה השש‪-‬עשרה‬ ‫מנהל‬ ‫בשנת ‪ 1517‬כבשו כוחותיו של הסולטאן העות'מאני‪ ,‬סלים הראשון‪ ,‬את האימפריה הממלוכית‪ .‬בשנים הבאות‪,‬‬ ‫ערכו השלטונות העות'מאניים סקר מפורט של הפוטנציאל החקלאי‪ ,‬הכלכלי והדמוגרפי של נחלותיהם החדשות‪,‬‬ ‫אשר הוקצו בחלקן למימון שירותם הצבאי של פרשים ומפקדי צבא (ראו הוטרות ועבד אל‪-‬פתאח ‪ ;1977‬זינגר‬ ‫‪ ;56 :1990‬אל‪-‬סואריה ‪ .)2008‬השלטון החדש שמר בתחילה על החלוקות המנהליות הקיימות‪ .‬במפקד שנערך‬ ‫בשנת ‪ 932‬לה' – ‪ 938‬לה' (‪ 1532 – 1526‬לספירה)‪ 5‬הייתה נפת לוד כפופה ישירות למחוז עזה‪ .‬גבולותיה בתקופה‬ ‫זו לא ברורים‪ ,‬שכן הדפתרים הקשורים בה טרם ראו אור‪ .‬בהמשך‪ ,‬הנפה אוחדה עם נפת רמלה‪ ,‬שגבולה הצפוני‬ ‫ירא ונחל שורק בדרום (זינגר ‪,52 :1990‬‬ ‫אל‪-‬עוגַ'א)‪ ,‬והיא השתרעה עד לקו עַאבו ּד – ִס ַ‬ ‫ֹ‬ ‫היה נהר הירקון (נַהֶ ר‬ ‫‪ .)56‬נפת רמלה‪ ,‬אגד כפרים שבמרכזו כפר גדול או עיירה‪ ,‬התאפיינה בהיעדר משפחה שלטת (בניגוד להסדרים‬ ‫החברתיים‪-‬שלטוניים שהתקיימו בנפות שכנות‪ ,‬כגון‪ :‬בני זיד‪ ,‬בני חארת'‪ ,‬בני עמיר ובני חמאר)‪.‬‬ ‫בדֶ פְתֶ ר‪-‬י תַ חְ ִריר מס' ‪ ,131‬משנת ‪ 932‬לה' – ‪ 938‬לה' הוקצו חלק מהכפרים באזור לוד למפקדי צבא‪ .‬למשל‪ ,‬אל‪-‬‬ ‫יהודיה וכפר עאנה הוקנו לאחמד ג'לבי (קרי‪ :‬טְ שֶ לֶבִ י) בן ולי דוכרי‪ ,‬מפקד כוחות הצבא במחוז עזה לשעבר‪,‬‬ ‫ואילו ג'נדאס הונחלה למפקד בשם גַ'עפַר ֶ ּב ּכ (אל‪-‬סואריה ‪ .)131 :2008‬אנשי הצבא התפרנסו מהכנסות המסים‬ ‫בנחלות שהוקצו להם‪ ,‬והיה מצופה מהם להבטיח את הסדר והביטחון באזורים שתחת אחריותם‪ .‬בדפתר‪-‬י‬ ‫מפצל משנת ‪ 1005‬לה' ‪ 1596 /‬לספירה הוגדרו רובם המוחלט של הכפרים כיישובים בשליטת אנשי צבא‪ ,‬למרות‬ ‫שבפועל מרבית הכנסותיהם הוקדשה למוסדות דתיים וענייניהם השוטפים נוהלו על ידם‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1552‬לספירה ייסדה הו ַּראם "חַ 'אצְכִ י" סולטאן‪ ,‬אשתו המועדפת של הסולטאן סֻ לֵימַ אן המפואר (בשלטון‬ ‫אל‪-‬עַאמ ַרה" בירושלים (אל‪-‬מהתדי ‪;353–325 :2005‬‬ ‫ִ‬ ‫ארה‬ ‫"אל‪-‬עמַ ַ‬ ‫ִ‬ ‫בין השנים ‪ ,)1566-1520‬את מוסד הצדקה‬ ‫קטנאני ‪ .)2017‬בכדי לממן את פעילות הצדקה ובתי התמחוי של ה"עמארה" הוקדשו לה ההכנסות הפנויות‬ ‫מעשרים כפרים (יישובי קבע מאוכלסים) ומזרעות (חלקות אדמה מעובדות ללא אוכלוסיית קבע) בין ירושלים‬ ‫ויפו‪ ,‬אשר משקפים‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬את גבולותיה ההיסטוריים של נפת לוד (הייד ‪ ;144–143 :1960‬זינגר ‪;72 :1990‬‬ ‫זינגר ‪ ;52–50 :2002‬צאלחיה ‪ .)78–76 :2002‬ההקדשים מילאו תפקיד חשוב בניהול הפעילות הכלכלית בכפרים‪,‬‬ ‫ונציגיהם אף הכתיבו לתושבים מה לגדל (ראו להלן)‪ .‬לוד וכפריה היו כפופים למשנה לקאדי (בערבית‪' :‬נאיב‬ ‫ְ'רה'‪ ,‬מלשון "הגירה" והוא מתייחס לשנת ‪ 622‬בה היגרו מחמד ומאמיניו ממכה‬ ‫'הג ַ‬ ‫מניין השנים המוסלמי מכונה בערבית ִ‬ ‫‪ .5‬‬ ‫למדינה‪ .‬כמו השנה העברית‪ ,‬השנה ההג'רית הינה ירחית וקצרה ב‪ 11-‬ימים משנה קלנדרית‪ ,‬אך בהיעדר עיבור חודשים היא‬ ‫אינה מסונכרנת עם לוח השנה השמשי‪ .‬תאריך הג'רי מסומן באות ה' לאחר ציון השנה‪.‬‬ ‫‪108‬‬ ‫שרעי') שישב באל‪-‬רמלה‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬של המאה השש‪-‬עשרה נעשה ניסיון שיפוטי להפריד את לוד מרמלה‪,‬‬ ‫כאשר הקאדי בירושלים מינה משנה מטעמו בלוד שהופקד על כפרי הנפה ההיסטורית‪ ,‬אשר הכנסותיהם‬ ‫הוקדשו להקדש ה"עמארה"‪ .‬המשנה נהג ביד קשה בתושבים של כפרי ההקדש‪ .‬בעקבות תלונות התושבים‪,‬‬ ‫הסריס העליון‪ ,‬שהיה ממונה על הווקף‪ ,‬השיג פירמאן שהדיח את המשנה בלוד וביטל את משרתו החדשה‬ ‫(הייד ‪ 45 :1960‬ו‪ .)56-55-‬במאה התשע‪-‬עשרה חודשה משרת משנה הקאדי בלוד (נעמת אללה ‪.)50 :2004‬‬ ‫התיישבות‪ ,‬דמוגרפיה וגיאוגרפיה‬ ‫המפקדים העות'מאניים מלמדים על צמיחה יישובית באזור לוד במשך המאה השש‪-‬עשרה (זינגר ‪ .)1990‬בכתב‬ ‫ההקדש של ח'אצכי סלטאן‪ ,‬משנת ‪ ,1552‬נחשף המערך היישובי הצפוף באזור באמצע המאה השש‪-‬עשרה‬ ‫לספירה‪ ,‬וכן סדרי עיבודן של נחלות בלתי מיושבות בידי כפרים אחדים (סטפן ‪ ;1945‬אל‪-‬עלמי ‪ .)2001‬כתב‬ ‫ההקדש מכיל תיאור מנהלי‪ ,‬גיאוגרפי וטופונימי יחיד במינו של נפת לוד‪ .‬לפיכך‪ ,‬מצאנו לנכון להביא את‬ ‫תרגומו המלא (שמות משבצות קרקע הודגשו באות עבה‪ .‬לאיתור המקומות‪ ,‬ראו מפה ‪ 1‬ואיור ‪ 6.)2‬השלמות או‬ ‫הבהרות לתרגום הטקסט המקורי ניתנו בסוגריים מרובעים ואילו המונחים בערבית מוצגים בסוגריים עגולים‪.‬‬ ‫איור ‪ :2‬קטע מוקפית ח'אצכי סלטאן‬ ‫שמות המקומות זוהו ונדגמו לפי מפת ה‪ ,SWP-‬מפות טופו‪-‬קדסטריות בקנ"מ ‪ 1:20,000‬מתקופת המנדט ומקורות אחרים‪ .‬עקב‬ ‫‪ .6‬‬ ‫קוצר היריעה שמות מיקרו‪-‬טופונימיים (כגון שמות חלקות אדמה קטנות‪ ,‬עצים‪ ,‬גאיות ומתקנים שונים‪ ,‬לא תורגמו ולא נעשה‬ ‫מאמץ מרוכז לזהותם‪.‬‬ ‫‪109‬‬  ‫‪110‬‬ ‫מפה ‪ :1‬המערכת היישובית באזור לוד לפי וקפית ח'אצכי סלטאן (שרטוט‪ :‬המחבר)‬  ‫מהם [הנכסים] מלוא הכפר הקרוי לד [לוד] הנמצא בנאחית רמלה הכפופה לעזה המוגנת [‪ ]...‬בשיעור‬ ‫‪ 2500‬דרהם‬ ‫[‪]...‬‬ ‫מהם מלוא הכפר בית [א]כסא מישובי אל‪-‬קדס אל‪-‬שריף [ירושלים] [‪ ]...‬הגובל מדרום בח'לת אם לפעה‬ ‫וואדי אל‪-‬צראר ואתון אל‪-‬עראיש [כבשן סיד] והרוגם ומזרחה בגדר עד לעראק אל‪-‬צ'חצ'אח וראש שעב‬ ‫אל‪-‬תנור ושעב [שלוחה] בין אדמתו ו[בין אדמות] בית חנינא והדרך ההולכת לכפר בדוא [בדו] ומערבה‬ ‫בדרך הנזכרת ועולה ממנו אל ִרגמֵ י בדו (רג'אם בדוא) ואל‪-‬עארוץ' ועין אל‪-‬עליק ואדמות בית טֻ למא‬ ‫ומהם זכויותיו [של בית אכסא] במזרעת אל‪-‬ח'רובה השייכת לו והכלולה בגבולותיו הנזכרים‬ ‫ומהם ‪ִ /18‬ק ַראט מתוך ‪ 24‬קראטים‪ 7‬מכפר שנקרא כפר ג'נס שאין צורך לציין את מיקומו ואת גבולותיו‬ ‫‪8‬‬ ‫המפורסמים הידועים לבא מקרוב ורחוק‬ ‫ומהם כפר הנקרא כפר עאנא [כפר עאנה] עם המזרעה הנקראת כפר טאב [אל‪-‬נבי דאניאל‪ ,‬ראו להלן]‬ ‫שאין צורך לבאר את מיקומם וגבולותיהם עקב פרסומם בקרב הנחות והאציל‬ ‫[‪]...‬‬ ‫ומהם מלוא הכפר בית לקיא [מישובי ירושלים]‪ 9‬שגבולו מגיע בצד הדרומי לאפיק המים ועץ אלה ואלת‬ ‫מסטיק ועץ חרוב מצוי בר באל‪-‬עראק‪ 10‬אשר באל‪-‬חדבה‪ 11‬ועץ אשחר ארץ‪-‬ישראלי באדמת הכפר בית‬ ‫נובא ומזרחה באפיק בתחתית (ד'יל) ח'לת אל‪-‬מרג'אן וואדי בית עור אל‪-‬פוקא בח'לת אל‪-‬סלעי ועראק‬ ‫בקרקעית האפיק ועלית‪-‬צליתי ואל‪-‬ח'נידק וערקאן בראק והצ'באן ה[א]רון וצפונה בור מי גשם ועראק‬ ‫שבו נמצא אל‪-‬מקראן וגדר [אבן] שיש בה עץ אלה‪ 12‬וח'לת בני מעאלי וגדר בח'לת אל‪-‬חראמיה והאפיק‬ ‫בקרקעית ואדי אל‪-‬פואר ותחתית ההר במנזלת אל‪-‬ערמויאת ואל‪-‬מע'אסל ומערבה בגדר ואבנים צמודות‬ ‫איתנות (ראסח'ה) ועץ אלת מסטיק ליד מאגר תת‪-‬קרקעי (צהריג') ואבן איתנה מול מרג' אל‪-‬ג'לבאנה‬ ‫ועץ עוזרר קוצני בין שני בורות מים ועמוד בקרבת הדרך‪ 13‬ורוגם אבני צור בואדי אל‪-‬חדאדי‬ ‫ומהם זכויותיו [של בית לקיא] במזרעת בית נושף השייכת לו ומזרעת רכוביס הכלולות בגבולו‬ ‫[‪]...‬‬ ‫ומהם מלוא הכפר אל‪-‬כניסה מישובי אל‪-‬רמלה הגובל בדרום בדרך המלך ומאגר תת‪-‬קרקעי ומזרחה‬ ‫עראק ואדמת כפרטא [כיום‪ ,‬חורבת כפר‪-‬טוב] ואל‪-‬ג'עאריה וצפונה הואדי בין אדמות ענאבה ואל‪-‬‬ ‫כניסה עד ביארת ענאבה [באר הכפר ענאבה] ומערבה הכביש וואדי אל‪-‬סכה ודרך אל‪-‬ע'פר‬ ‫‪14‬‬ ‫ומהם מלוא הכפר ביר מאעין הגובל מדרום באדמת עג'נג'ול וחאיט מרג' עאזר ועין אל‪-‬עוינה וג'ורת‬ ‫אל‪-‬ראס וממזרח באדמות בית סירה ואל‪-‬מזניק ואל‪-‬עין וקיר אל‪-‬ברג' והצפוני אדמת ח'רבת אל‪-‬ברג'‬ ‫והדרך המובילה לבית קברות (ג'באנה) ועץ שיזף מצוי בואדי בראק והמערבי אדמת בית שנא וקיר בית‬ ‫שנארה [צ"ל בית שנא] וסלע ש[שחקוק] בו צלב‬ ‫קראט היא יחידת מידה לציון חלקים משלם (השווה ל‪ 24-‬קראט)‪.‬‬ ‫‪ .7‬‬ ‫נראה שתיאור הגבולות לא עמד לרשות מחברי המסמך‪ ,‬ולכן הם פטרו את עצמם מלתאר את גבולות הנחלה של כפר ג'נס וכפר עאנה‪.‬‬ ‫‪. 8‬‬ ‫ראו הייד ‪ 143 :1960‬הערה ‪.7‬‬ ‫‪ .9‬‬ ‫‪ .10‬מילה שפירושה מצוק‪ ,‬מערה או סלע גדול‪ .‬עקב חוסר בהירות לגבי משמעותה‪ ,‬היא לא תורגמה כאן‪.‬‬ ‫‪ .11‬מילולית "גיבנת"‪ ,‬ובהשאלה – מונח גיאוגרפי לתיאור תצורות אדמה דמויות גיבנת או גבעות שטוחות‪.‬‬ ‫‪ .12‬במקור‪ :‬בטם‪ .‬יש חוסר ודאות לגבי הזיהוי המדויק (אלה אטלנטית או אלה ארץ‪-‬ישראלית)‪.‬‬ ‫‪ .13‬כך במקור‪ ,‬ואפשר שהכוונה היא לאבן מיל‪.‬‬ ‫‪ .14‬במקור‪ ,‬בטעות‪" ,‬ג'וזת‪( "-‬עץ השקד); עקב שיבוש בניקוד המבחין‪.‬‬ ‫‪111‬‬  ‫ומהם מלוא החלק מהכפר סבתארה [סבטארה] ששיעורו ‪ 12‬קראט מתוך ‪ 24‬קראטים‪ .‬גבולו הדרומי‬ ‫עץ שיזף מצוי בין אדמתו וסרפנד [צרפנד אל‪-‬עמאר] והדרך ההולכת לים המלוח [הים התיכון] ומזרחה‬ ‫עץ שיזף מצוי בין אדמותיו וארזיא‪ 15‬וג'ר אל‪-‬קנאטיר וצפונה הואדי ועץ עוזרר קוצני ומערבה אדמת‬ ‫כפר עאנה אבן ועמוד איתנים‬ ‫ומהם מלוא הכפר ענאבה שגבולו מגיע דרומה אל תעלת אל‪-‬ברדה (קנאת אל‪-‬ברדה) ואבן איתנה והדרך‬ ‫המובילה למזרעת אל‪-‬בריה ועראק אל‪-‬בקור ומזרחה באדמת אל‪-‬ח'רובה ושני עצי פיקוס התאנה‬ ‫שביניהם מאגר תת‪-‬קרקעי וצפונה בערקאן ממערב למרג' כב כור והדרך [המובילה] אל מזרעת שיחה‬ ‫ומערבה באבן בקרבת עץ בהלול‪ 16‬ובור מים חרב בחדבת נג'מה‬ ‫ומהם מלוא החלק מהכפר סאפריה‪ 17‬ששיעורו ‪ 21‬קראט מהשלם [‪ 24‬קראט] הגובל בדרום בדרך לעבר‬ ‫ג'ורת‪ 18‬אל‪-‬עמוד ואבן איתנה בקרבת הדרך [ההולכת] לכפר לד ומזרחה האפיק בין שניהם [לוד ואל‪-‬‬ ‫סאפריה‪ ,‬קרי נחל איילון] וסבתארה והעמוד בקטעת אל‪-‬ג'אמע בקרבת סבתארה‪ 19‬וצפונה חלקת סעד‬ ‫וסעיד ועמוד איתן בין שניהם ובין בית דג'ן ומערבה אדמת בית דג'ן ואבן איתנה‬ ‫ומהם מלוא הכפר ח'רבת'א [אל‪-‬מצבאח] שמדרום להם [כך במקור] אדמת בלעין ודג'אניה [אל‪-‬ג'אניה]‬ ‫ומע'ארת עראק אל‪-‬חמאם ועין איוב עליו השלום‪ 20‬ומזרח להם אדמת דג'אניה ועראק אל‪-‬רח'מה ומצפון‬ ‫להם אדמת דיר עמאר וגדר וראס מרג' אל‪-‬סוס וממערב להם אדמת גַ'רדַ א‬ ‫‪21‬‬ ‫ומהם מלוא החלק מהכפר גִ'נדאס ששיעורו ‪ 7‬קראט משלם [‪ 24‬קראט]‪ .‬גבולו הדרומי גשר ג'נדאס‬ ‫ואבן איתנה בין שניהם ולד ובמזרח אדמת בית עריף‪ 22‬וגבול (ת'חם) שבו אבנים ו‪-‬ואדי אל‪-‬צראר והצפוני‬ ‫חלקת ארץ' אל‪-‬ג'אמע וברכת אל‪-‬סרארה וגשר כפר ג'נס‪ 23‬ומערבה דרך המלך אל ג'נדאס‬ ‫ומהם מלוא הכפר יאזור‪ .‬גבולו הדרומי ע'ליט ובית קַ צ ָּב ישן והמזרחי אל‪-‬חרור אל‪-‬אחמר מאגר תת קרקעי‬ ‫שבו פיקוס התאנה ואל‪-‬את'מאד [בארות רדודות]‪ 24‬ואל‪-‬חפאיר [בורות מי נזאז] וחדבת סמון אל‪-‬קבלי וואדי‬ ‫מנזל סאכיה‪ 25‬והצפוני חלקת אדמת סלמה והמערבי עץ שיזף מצוי מערבית לבארות אל‪-‬ת'מאד ועץ אורן‬ ‫ומהם מלוא הכפר יהודיה‪ .‬גבולו הדרומי העמוד לעבר סדרת מוסא [עץ שיזף] והמזרחי האפיק ואבן‬ ‫בלאטה ליד אדמת אבו כבאש וברכת אבו מקבל וצפוני עץ אורן וממנו [הגבול] מגיע לעוזרר קוצני מאגר‬ ‫תת קרקעי ליד עץ אלון תבור ובית‪-‬בד‪/‬גת (מעצרה) בקרבת ע'אבת אל‪-‬שלקה והמערבי חדבה [אשר‬ ‫ממנה] נוזלים מים ועץ חרוב מצוי גדול ושקמי אל‪-‬עבסי (ג'מיז אל‪-‬עבסי) וחֻ כַר אל‪-‬שיח' עלי‬ ‫וממנה מלוא החלק מהכפר בית דג'ן ששיעורו ‪ 18‬קראט ושליש הקראט מ[‪ ]24‬קראטים‪ .‬גבולו הדרומי‬ ‫עץ שיזף מצוי ובאטן זאמל‪ 26‬ושקמי אולאד חסן ומקתאה סעדון‪ ,‬ומזרחה אבן איתנה ועמוד וממנו אל‬ ‫‪ .15‬ככל הנראה אדמות ארזית אל‪-‬סדרה בתחומי שדה התעופה בן גוריון (נ"צ ‪)1895.6563‬‬ ‫‪ .16‬הזיהוי הבוטני לא ידוע‪ .‬אולי צ"ל מלול (עץ אלון)‪.‬‬ ‫‪ .17‬בכתיבה עות'מאנית מקובל להשמיט את אל‪ -‬הידוע בערבית משמות ישובים‪.‬‬ ‫‪ .18‬במקור‪ ,‬בטעות‪" ,‬ג'וזת‪".-‬‬ ‫‪ . 19‬שם הכפר נכתב כסבתארה במאה ה‪ 16-‬וסבטארה במקורות מאוחרים יותר‪ .‬לאורך המאמר תשמש הצורה סבטארה‪ ,‬למעט בציטוטים‪.‬‬ ‫‪ .20‬מעיין מקודש בקרבת אל‪-‬ג'אניה‪ .‬בתקופה העות'מאנית נהגו לעלות אליו לרגל בחודש אפריל‪.‬‬ ‫‪ .21‬אודות גשר ג'נדאס ראו וקרט ‪ ;76-75 :1977‬גת ‪ 2020‬וציטרון ‪.2020‬‬ ‫‪ .22‬נחלת בן‪-‬שמן (מרום ‪ ;36 :2021‬אצ"מ‪KKL3\809 ,‬‬ ‫‪ .23‬גשר זה היה ממוקם‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬על דרך המלך והוא לא השתמר‪.‬‬ ‫‪ .24‬תועתק בטעות כאת'מאר (פירות)‪ ,‬עקב דמיון בצורת האותיות ד' ור' בערבית‪ .‬העורך יוצר הקבלה בין את'מאד לחפאיר – כשני‬ ‫סוגים של בארות מים רדודות‪.‬‬ ‫‪ .25‬הכפר סאכיה (רמת פנקס באור יהודה)‪ ,‬המוכר מכתבי הֶ ְקדֶ ש ממלוכיים מהמאה החמש‪-‬עשרה (מרום ‪)15 :2021‬‬ ‫‪ .26‬במקור‪ ,‬בטעות‪ ,‬ראמל‪.‬‬ ‫‪112‬‬  ‫עמוד [אחר] ושני עמודים איתנים [נוספים] והדרך וצפונה האפיק עד אדמת יאזור ומערבה מנזל סאכיה‬ ‫ועץ רותם המדבר בחדבת סמון מאגר תת קרקעי שבו פיקוס התאנה‬ ‫וממנו מלוא הכפר בית שנא שגבולו הדרומי מגיע עד דרך המלך ומראג' אל‪-‬בקה וגדר בשני מקומות‪,‬‬ ‫ומזרחה באדמות הכפר סלבית [במקור‪ ,‬בטעות‪ :‬סלפית] ואבן מנוקבת (ח'רזה) בואדי אל‪-‬ג'אמע וצפונה‬ ‫באדמת ברפיליא וצהריג' אל‪-‬ח'פאר וגדר באמצע האחו (אל‪-‬מרג') ומערבה באדמת הכפר אל‪-‬כניסה‬ ‫מאגר תת קרקעי לכיוון עין סלבית [במקור‪ ,‬בטעות‪ :‬סלפית]‬ ‫וממנו מלוא הכפר רנטיא‪ .‬גבולו הדרומי שלושה עצי שיזף מצוי וגשר אם אל‪-‬סעד ושרידי מסקאת (רהט)‬ ‫אבן רמיח והעמוד‪ ,‬ו[הגבול] מגיע לעץ שיזף מצוי והמזרחי – עץ שיזף מצוי בין אדמותיה ואל‪-‬טירה‬ ‫[טירת דנדן] וסלעים באפיק שביניהם וקולה וסדרת אל‪-‬בנון ואבן אל עבר ביצת המים והצפוני אבן‬ ‫ממזרח לדרך והעמוד באפיק [המים] בהגיעו לביות סדר וחדבת קנדול וסדרת חכר חמדאן והמערבי‬ ‫אדמות הכפר יהודיה ושלושה סלעים באפיק וברכת מקבל ומשטח סלע (בלאט) בקרבת אדמת אבו‬ ‫כבאשי והאפיק (השוו לתיאור גבולות יהודיה)‬ ‫וממנו מלוא החלק מהכפר נעלין ששיעורו ‪ 18‬קראט מתוך ‪ 24‬קראטים‪ .‬גבולו הדרומי ח'רבת שלתא‬ ‫וואדי אל‪-‬מצלב ומרג' אל‪-‬סוס והמזרחי אדמת דיר קדיס וגדר ח'לת אל‪-‬מיס ומרג' אל‪-‬תהליל והצפוני‬ ‫אדמת שבתין ולתון ח'לת מאלכ ומע'ארת אל‪-‬חריק והדרך ועראק ועין איוב ושעב ח'לת שאור והמערבי‬ ‫אדמת קביא אל מֵ י אבו ע'ריב וגדר המחלוקת (סלסלת אל‪-‬נזאע) ולתון ע'לוש וגדר באטן אל‪-‬צואצי‬ ‫‪27‬‬ ‫ועץ חרוב מצוי וואדי אל‪-‬קריקע (אל‪-‬עלמי ‪)55-51 :2001‬‬ ‫[‪]...‬‬ ‫הרשימה חופפת במידה רבה את רשימת הכפרים שנכללו בנפת לוד בראשית המאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬ואפשר שהיא‬ ‫מבוססת על גבולותיה ההיסטוריים של הנפה בראשית המאה השש‪-‬עשרה (ראו להלן)‪ .‬נזכרים בה שמותיהם‬ ‫של ‪ 51‬כפרים ומזרעות‪ ,‬כמו גם עשרות שמות מקומות אחרים‪ ,‬רבים מהם חדשים למחקר הגיאוגרפי‪-‬היסטורי‬ ‫והטופונימי של הארץ (ראו זיהוי האתרים בנספח)‪ 28.‬הרשימה מבארת את הקשר בין מזרעות לבין הכפרים‬ ‫שעיבדו אותן במחצית המאה השש‪-‬עשרה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬בית נושף ורכוביס נזכרות כמזרעות של בית לקיא ואל‪-‬‬ ‫ח'רובה נזכרת כמזרעה של בית אכסא‪ .‬מעמד מנהלי זה נשמר עד לשנת ‪( 1948‬מרום ‪ .)16 :2021‬שיחה ואל‪-‬בריה‬ ‫נזכרות אף הן כמזרעות‪ ,‬אך הכפרים שהחזיקו בהן לא צוינו במפורש‪ .‬להתייחסות מיוחדת ראוי האזכור‬ ‫ל"שרידי מסקאת אבן ְרמֵ יח" מדרום לרנטיא‪ .‬חמולת "אבן ְרמֵ יח" התגוררה במאה השמונה‪-‬עשרה בדיר‬ ‫ע'סאנה‪ ,‬ובניהּ ייסדו מחדש את אל‪-‬מזירעה (אלעד)‪ ,‬הסמוכה לרנטיא‪ ,‬במאה השמונה‪-‬עשרה (אל‪-‬דבאע'‬ ‫‪ ,1991‬חלק ב'‪ ,‬כרך ד'‪ ;547-546 ,‬אל‪-‬רמחי ‪ 18 :1998‬ו‪ .)38-33-‬אזכור זה הינו עדות להימצאות החמולה בסביבות‬ ‫רנטיא ואל‪-‬מזירעה כבר בראשית המאה השש‪-‬עשרה!‬ ‫מחצית המאה לאחר עריכת כתב ההקדש של ח'אצכי סלטאן‪ ,‬נזכרו בדפתר‪-‬י מפצל משנת ‪ 1005‬לה' ‪1596 /‬‬ ‫לספירה ‪ 16‬כפרים (אחד מהם חרב ואחר ריק מתושבים) (טבלה ‪ .)1‬באזור לוד כולו התגוררו ‪ 6,165‬תושבים‬ ‫(לפי ‪ 5‬נפשות לבית אב)‪ 29.‬הנתונים מלמדים על אחידות חברתית יוצאת דופן‪ :‬תושבי הכפרים במרחב לוד‬ ‫היו מוסלמיים‪ .‬לוד עצמה היתה היישוב הגדול ביותר (קרוב ל‪ 500-‬גברים חייבי מס) והיא היתה כפר מעורב‬ ‫עם נוכחות נוצרית משמעותית (מפה ‪ .)2‬אל‪-‬פאר מוסר‪ ,‬כי נוצרי לוד בימיו ייחסו את מוצאם לבני עַ'סּ אן‪,‬‬ ‫‪ .27‬בשנת ‪ 1586‬תוארו גבולות נעלין כך‪ :‬דרום‪ :‬שלתא‪ ,‬מזרח‪ :‬דיר קדיס ושבתין‪ .‬צפון‪ :‬שקבא וקביא‪ .‬מערב‪ :‬בדרס (סג'ל ירושלים‬ ‫‪.)432 :150‬‬ ‫‪ .28‬רק שמות מקומות מעטים ממסמכים בני התקופה העות'מאנית זוהו עד כה במחקר הטופונימי של הארץ‪ ,‬למרות היותם חוליה‬ ‫חשובה להבנת השתמרות שמות מקומות בתקופות האסלאמיות המאוחרות (לגבי תופעה זו ראו צדוק ‪ 1997‬ואליצור ‪.)2009‬‬ ‫‪ .29‬מקדם ההכפלה לבית אב שנוי במחלוקת במחקר והוצעו לו ערכים רבים‪ ,‬שרובם נעים סביב ‪ 5‬נפשות לבית אב‪ .‬לסריקה שיטתית‬ ‫של המחלוקת החישובית ראו גרוסמן ‪.231-230 :2004‬‬ ‫‪113‬‬  ‫טבלה ‪ :1‬ההתיישבות באזור לוד במאה השש‪-‬עשרה‬ ‫‪1596/7‬‬ ‫‪1552‬‬ ‫גברים בוגרים – סה”כ‬ ‫גברים בוגרים‬ ‫וקפית ח’אצכי סלטאן‬ ‫מוסלמים‬ ‫‪498‬‬ ‫‪241‬‬ ‫‪+‬‬ ‫לד‬ ‫‪30‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪+‬‬ ‫ביר מאעין‬ ‫‪115‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪+‬‬ ‫בית דג’ן‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בית נושף‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫בית לקיא‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪+‬‬ ‫בית שנא‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אל‪-‬בריה‬ ‫‪35‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪+‬‬ ‫ג’נדאס‬ ‫‪33‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪+‬‬ ‫ח’רבת’א‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אל‪-‬ח’רובה‬ ‫‪50‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪+‬‬ ‫יאזור‬ ‫‪126‬‬ ‫‪126‬‬ ‫‪+‬‬ ‫יהודיה‬ ‫חרב‬ ‫חרב‬ ‫‪+‬‬ ‫אל‪-‬כניסה‬ ‫‪18‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪+‬‬ ‫כפר ג’נס‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫(נזכרת)‬ ‫כפרתא‬ ‫‪-‬‬ ‫כפר טאב [לימים‪ :‬אל‪-‬נבי‬ ‫דאניאל]‬ ‫‪11‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪+‬‬ ‫כפר עאנה‬ ‫‪72‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪+‬‬ ‫נעלין‬ ‫‪53‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪+‬‬ ‫סאפריה‬ ‫‪123‬‬ ‫‪123‬‬ ‫‪+‬‬ ‫סבטארה [בשיבוש‪:‬‬ ‫סיטאן]‬ ‫‪30‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪+‬‬ ‫ענאבה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רכוביס‬ ‫‪24‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪+‬‬ ‫רנטיא [רנתיה]‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שיחה‬ ‫‪1233‬‬ ‫‪972‬‬ ‫סך הכל‬ ‫מספר זעום זה אינו מתיישב עם הכנסות העתק המיוחסות לו‪ .‬יתכן שמספר התושבים משובש‪ ,‬ולחילופין שאדמת הכפר עובדה‬ ‫‪ .I‬‬ ‫בידי תושבים מכפרים סמוכים כגון סבתארה או יהודיה‪.‬‬ ‫‪114‬‬  ‫‪115‬‬ ‫מפה ‪ :2‬כפרים באזור לוד בשנת ‪ - 1596/7‬פיזור האוכלוסיה‬ ‫שבט ערבי נוצרי קדום שהתגורר בעבר הירדן ובדרום סוריה (אל‪-‬פאר ‪ .)29 :2009‬הדפתרים‪ ,‬מצידם‪ ,‬מלמדים‬ ‫שאוכלוסיית לוד הנוצרית גדלה בהתמדה עקב הגירת נוצרים מבית רימה‪ ,‬אשר היוו קבוצה חברתית נפרדת‬ ‫בישוב (זינגר ‪.)66 – 64 :1990‬‬ ‫מתוך הנתונים להלן ניכרת היציבות היישובית באדמות המישור – עמק לוד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בולטת התנודתיות‬ ‫היישובית באזור הגבעות הצופות על עמק איילון (כפי שכבר הבחין גרוסמן ‪( )205-204 ,197-196 :1994‬טבלה‬ ‫‪ .)1‬התנודתיות בהתיישבות הקבע נבעה‪ ,‬ככל הנראה מהיות חלק מהנחלות מזרעות (שטחי עיבוד חקלאיים)‬ ‫בחזקת תושבי כפרים רחוקים בהר‪ .‬אל‪-‬כניסה ובית לקיא‪ ,‬שנזכרו כמיושבות בווקפית ח'אצכי סלטאן‪ ,‬נפקדות‬ ‫מרשימת הכפרים המיושבים בדפתר‪-‬י מפצל ‪ .1596/7‬מאידך‪ ,‬כפרתא נזכרת ככפריר מיושב‪ ,‬ואילו אל‪-‬ח'רובה‬ ‫מתוארת כריקה מתושבים‪ ,‬למרות ששולמו בה מסים חקלאיים ואף מסי נישואין‪ .‬להבנתי‪ ,‬הדבר נובע מהיותה‬ ‫של אל‪-‬ח'רובה מזרעה של תושבי בית אכסא‪ ,‬ומהנתונים משתמע שהתקיים בה ניסיון קצר‪-‬ימים‪ ,‬אך כושל‪,‬‬ ‫להתיישבות קבע (כפי שהתרחש שוב במאה התשע‪-‬עשרה)‪.‬‬ ‫כלכלה‬ ‫תולדות המרחב העורפי של לוד במאה השש‪-‬עשרה הם במידה רבה היסטוריה כלכלית‪ ,‬המבוססת על נתוני‬ ‫מסמכי מיסוי והקדשות דתיות ששרדו‪ .‬מקורות אלה לקוניים ותמציתיים מטבעם‪ ,‬וכמסמכים בירוקרטיים‬ ‫הם אינם מבטאים את הווי חייהם של התושבים (טבלה ‪.)2‬‬ ‫שיעור המס בכפרים באזור לוד נע בין רבע לשליש מהיבול‪ ,‬ועיקר ההכנסות התקבלו מגידולים חקלאיים‪,‬‬ ‫כגון‪ :‬חיטה (‪ )30.5%‬ושעורה (‪ ,)20.7%‬שסיפקו לבדם חצי מההכנסות ממסים‪ .‬מקום חשוב שמור גם לגידולי‬ ‫קיץ (בעיקר דוחן‪ ,‬מלונים ואבטיחים)‪ ,‬כרמים‪ ,‬זיתים ועצי פרי אחרים (‪ ,)26.7%‬סומסום (‪ ,)4.9%‬עיזים וכוורות‬ ‫דבש (‪ .)5.4%‬השלטונות גבו מסים מ"בתי הבד" שפעלו בנעלין (‪ 3‬בתי בד) ובביר מאעין (‪ 2‬בתי בד)‪ 30.‬הזיתים‬ ‫גודלו בעיקר לשם הפקת שמן זית‪ ,‬והיקף הגידול הנרחב שלהם בלוד מחייב קיומם של בתי בד ביישוב‪ .‬חרף‬ ‫זאת‪ ,‬מיתר בתי הבד שפעלו בהכרח בלוד ובסביבותיה לא נגבו מסים‪ .‬שומת המס מלמדת כי אדמות המישור‬ ‫היו שטחי הגידול העיקריים לסומסום ולמשק החי‪ .‬מן הראוי לציין‪ ,‬כי בסביבות לוד לא נגבו מסים על גידולי‬ ‫(דבֶס)‪ ,‬אורז‪ ,‬ג'מוסים‪ ,‬טחנות קמח וזכויות מרעה‪ .‬דבר זה‬ ‫כותנה‪ ,‬שקדים‪ ,‬בוסתנים‪ ,‬דבש ענבים וחרובים ִ‬ ‫מלמד שגידול הכותנה טרם נכנס לאזור‪ ,‬למרות שבמאות השבע‪-‬עשרה והשמונה‪-‬עשרה הוא הפך לגידול הרווחי‬ ‫ביותר בלוד‪ ,‬לצד הדגנים והזיתים‪.‬‬ ‫מבחינה גיאוגרפית כפרי עמק לוד (לוד‪ ,‬יאזור‪ ,‬בית דג'ן‪ ,‬סאפריה‪ ,‬סבטארה‪ ,‬כפר עאנה‪ ,‬יהודיה וכפר ג'נס)‬ ‫היו העשירים ביותר במרחב העורפי של לוד‪ ,‬בזכות אדמותיהם המישוריות והפוריות‪ .‬בלוד התרכזה הפעילות‬ ‫הרבה ביותר בתחומי החקלאות והמסחר‪ .‬שווקיה זכו למוניטין בינלאומי‪ .‬בישוב התקיים שוק בהמות אזורי‪,‬‬ ‫ותושביו עסקו במלאכות קלות‪ ,‬כגון ייצור אוכפים ("דואליב") (זינגר ‪.)69 :1990‬‬ ‫ההקדשים הדתיים מילאו תפקיד חשוב מאוד בתכנון‪ ,‬בניהול ובמיסוי הכלכלה המקומית‪ .‬וקפית ח'אצכי‬ ‫סלטאן (שנת ‪ 1552‬לספירה) ודפתר‪-‬י מפצל ‪ 1005‬לה' (‪ 1596/7‬לספירה) מוכיחים שמרבית הכנסות הכפרים‬ ‫הוקנתה להקדשים‪ .‬לפי זינגר‪ ,‬תושבי כפרי ההקדש נהנו ממעמד מועדף‪ ,‬בהיותם פטורים מתשלום מסים‬ ‫נוספים (זינגר ‪ .)50 :2002‬מאידך‪ ,‬פירמאן משנת ‪ 1564‬לספירה מדווח על קשיים בגביית המסים מהכפרים הללו‬ ‫עקב חסותם של "מורדים" ו"הימנעותם של תושביהם מלבוא העירהּ " בה ידם של השלטונות ארוכה יותר‬ ‫(הייד ‪ .)144 :1960‬בתיאורי הגבולות במסמך ההקדש של ח'אצכי סלטאן נזכרות חלקות קרקע שהוקדשו למען‬ ‫מסגדים בסבטארה‪ ,‬בג'נדאס ובסלבית או בבית שנא‪ .‬בניגוד להקדשים הרשמיים‪ ,‬שבהן הוקדשו כלל אדמות‬ ‫הכפר או הכנסותיו לטובת מסגד או משפחה‪ ,‬הרי שכאן היה מדובר – על פי רוב – בהסדר מקומי‪ ,‬שבמסגרתו‬ ‫הוקצו ההכנסות מחלקות מסוימות לכיסוי הוצאות המסגד ומשרתי הקודש‪.‬‬ ‫‪ .30‬המונח "מעצרה" משמש בערבית לציון בתי בד ומכבשים להפקת דבש פירות וענבים (דבס)‪.‬‬ ‫‪116‬‬ ‫טבלה ‪ :2‬נתוני המיסוי בדפתר‪-‬י מפצל ‪ 1005‬לה' ‪ 1596/7 /‬לספירה באקצ'ה‪( I‬מעובד מתוך הוטרות' ועבד אל‪-‬פתאח ‪)1977‬‬ ‫סך‬ ‫עיזים‬ ‫סומסום מס נישואים‬ ‫אחוז המס חיטה שעורה גידולי‬ ‫וכוורות ההכנסות‪,‬‬ ‫והכנסות‬ ‫קיץ ועצי‬ ‫למעט וקף‬ ‫דבש‬ ‫מזדמנות‬ ‫‪II‬‬ ‫פרי‬ ‫‪45000‬‬ ‫‪3040‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪1610‬‬ ‫‪20080‬‬ ‫‪4050‬‬ ‫‪8000‬‬ ‫‪33.33%‬‬ ‫לד‬ ‫‪2500‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪405‬‬ ‫‪755‬‬ ‫‪540‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫ביר מאעין‬ ‫‪14200‬‬ ‫‪690‬‬ ‫‪1469‬‬ ‫‪810‬‬ ‫‪690‬‬ ‫‪2700‬‬ ‫‪7000‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בית דג’ן‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫אין מידע‬ ‫בית נושף‬ ‫(א”מ)‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫בית לקיא‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪270‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫בית שנא‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫אל‪-‬בריה‬ ‫‪5372‬‬ ‫‪123‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪405‬‬ ‫‪2487‬‬ ‫‪270 2000‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫ג’נדאס‬ ‫‪2200‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪270‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫ח’רבת’א‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫אל‪-‬ח’רובה‬ ‫‪19250‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪1600‬‬ ‫‪810‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪5940 5000‬‬ ‫‪33.33%‬‬ ‫יאזור‬ ‫‪13000‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪545‬‬ ‫‪405‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪4050 6000‬‬ ‫‪33.33%‬‬ ‫יהודיה‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪205‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪540 2000‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫אל‪-‬כניסה‬ ‫‪8600‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪3070‬‬ ‫‪2430 2500‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫כפר ג’נס‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪950‬‬ ‫‪810 2000‬‬ ‫כפרתא [כפרטא] ‪25%‬‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫כפר טאב‬ ‫‪26800‬‬ ‫‪970‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪2430‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪8100 10000‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫כפר עאנה‬ ‫‪3500‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪461‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪960‬‬ ‫‪540‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫נעלין‬ ‫‪18800‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪270‬‬ ‫‪1620‬‬ ‫‪3903‬‬ ‫‪4050‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪33.33%‬‬ ‫סאפריה [אל‪-‬‬ ‫סאפריה]‬ ‫‪19100‬‬ ‫‪950‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪405‬‬ ‫‪5045‬‬ ‫‪4050‬‬ ‫‪7050‬‬ ‫‪33.33%‬‬ ‫סבטארה‬ ‫[בשיבוש‪ :‬סיטאן]‬ ‫‪4200‬‬ ‫‪150‬‬ ‫ביחד עם ‪100‬‬ ‫‪1410‬‬ ‫‪540‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫ענאבה‬ ‫הקודם‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫רכוביס‬ ‫‪5300‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪420‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪1620 2500‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫רנטיא [רנתיה]‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫א”מ א”מ‬ ‫א”מ‬ ‫שיחה‬ ‫‪196822‬‬ ‫‪10703‬‬ ‫‪9811‬‬ ‫‪9525‬‬ ‫‪52500‬‬ ‫‪40770 59950‬‬ ‫סך הכל (הידוע)‬ ‫מטבע כסף עות'מאני קטן‪ ,‬שהיווה את יחידת המטבע הבסיסית בכלכלה העות'מאנית‪.‬‬ ‫‪ .I‬‬ ‫‪ .II‬סך המסים על כרמים‪ ,‬זיתים ועצים‪.‬‬ ‫‪117‬‬  ‫סביבת לוד במאות השבע‪-‬עשרה והשמונה‪-‬עשרה‬ ‫מנהל‬ ‫במהלך המאה השבע‪-‬עשרה לספירה עברה האימפריה העות'מאנית בהדרגה משיטת מיסוי ישירה (נחלות‬ ‫האל ְִתזַאם‪ ,‬שבמסגרתה הוחכרה גביית המסים לגורמי כוח מקומיים‪,‬‬ ‫התימַ אר) לשיטת מיסוי עקיפה – שיטת ִ‬ ‫ִ‬ ‫בתמורה לתשלום קבוע מראש‪ .‬שיטת האלתזאם תרמה לצמיחתה של אליטה חדשה – קציני צבא‪ ,‬משפחות‬ ‫השיח'ים הכפריות בהנהגת אגדי הכפרים‪ ,‬ועמיתיהם בעיר‪ ,‬אשר צברו כוח כלכלי ופוליטי רב‪.‬‬ ‫המידע על מעמדה המנהלי של נפת לוד במאה השבע‪-‬עשרה לוקה בחסר‪ .‬ברם‪ ,‬ידוע כי בשנת ‪ 1709‬נחשבה לוד‬ ‫כעיר (קצבה) לצד אל‪-‬רמלה והיא היתה כפופה למושל עזה‪ .‬הגם שגבולות הנפה אינם נזכרים בפירוט‪ ,‬ידוע‬ ‫מתוך תעודות עות'מאניות שהיא הקיפה את כפרי הקדש ה"עמארה אל‪-‬עאמרה" ולפיכך גבולותיה היו דומים‬ ‫בהכרח לאלו המוכרים מראשית המאה התשע‪-‬עשרה (אל‪-‬עסלי ‪ 1983‬ג‪ .)151-149 :‬בשנות ה‪ 80-‬של המאה‬ ‫השמונה‪-‬עשרה הייתה לוד מרכז נפה במחוז עזה‪ ,‬לצד נפות ירושלים ועזה‪ .‬המושל‪ ,‬בדרגת פאשה‪ ,‬ישב בעזה‪,‬‬ ‫וחכר את הכנסות המסים של נפת אל‪-‬רמלה‪-‬עזה ונפת אל‪-‬לוד למשך תקופת חייו (המכונה בתורכית‪-‬עות'מאנית‬ ‫'חכירת מאלכאנה')‪ .‬וולני מדווח‪ ,‬כי הפאשה החכיר את הכנסות המסים של נפת לוד לאע'א [אציל מדרג‬ ‫הביניים] שישב ברמלה בעד ‪ 35‬צרורות כסף‪ .‬סכום זה צנוע בהשוואה ל‪ 180-‬צרורות הכסף ששולמו‪ ,‬לדבריו‪,‬‬ ‫בעבור חכירת מיסי נפת אל‪-‬רמלה‪-‬עזה‪ ,‬הגדולה יותר‪ ,‬ו‪ 120-‬צרורות כסף ששולמו לאם הסולטאן בגין חכירת‬ ‫מסי נפת יפו – עקב רווחי ההדרים ומיסי הנמל על הסחורות שעברו בה (וולני ‪ 1793‬א‪ .)544-455 :‬וולני מעיד‬ ‫שבמרכז לוד היה בנוי "ארמון אע'א"‪ ,‬שהוא ככל הנראה מעון המושל (שם‪ ,‬עמ' ‪.)456‬‬ ‫ההתפתחויות באזור לוד בתקופה זו מעידות על יחסי הגומלין שבין מנהל‪ ,‬התיישבות וכלכלה‪ .‬האתגרים‬ ‫הדמוגרפיים (המתוארים בסעיף הבא) הובילו לדעיכה דמוגרפית ויישובית‪ ,‬שהובילה לירידה בתפוקה הכלכלית‬ ‫של הכפרים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬נפגעו הכנסות הממשל העות'מאני וההקדשים ממיסים‪ .‬בניסיון לבלום מגמה זו‬ ‫נקטו השלטונות במדיניות של מקל וגזר‪ :‬ענישת מפרי החוק והסדר‪ ,‬ונוטשי הכפרים‪ ,‬ומצד שני הקלות זמניות‬ ‫במס לשבים לכפריהם‪ .‬בשנת ‪ 1203‬לה'‪ 1789/‬לספירה נשלחו פירמאנים אל "השיח'ים והזקנים והנתינים‬ ‫של קצבת לוד וכפריה" ובהם הכרזות על הקלות מס בשווי ‪ 1750‬גרוש ופטור מגזירת מסירת ‪ 600‬כיל שעורה‬ ‫שהוטלה על כפרי הקדש ח'אצכי סלטאן לכיסוי הוצאות משלחת מחוז עזה אל החאג'‪ .‬מדובר היה בוויתורים‬ ‫משמעותיים שנועדו לעודד‪ ,‬כלשון המכתב‪ ,‬את "שיבת העוזבים מהעיר [לוד] וכפריה אל מקומותיהם" ושיקום‬ ‫הכפרים שחרבו (אל‪-‬עסלי ‪ 1983‬ג'‪.)152-151 :‬‬ ‫התיישבות ודמוגרפיה‬ ‫בהיעדר רשימות ישובים‪ ,‬העדויות לתמורות יישוביות במאות השבע‪-‬עשרה והשמונה‪-‬עשרה הן מקוטעות‬ ‫ביותר‪ .‬עדויות אחדות רומזות ליציבות יישובית בעמק לוד‪ :‬בשנת ‪ 1731‬לספירה הנוסע אַ סעַ ד אל‪-‬לֻקַ י ְִמי ביקר‬ ‫בכפרים יאזור‪ ,‬צרפנד‪ ,‬סלמה וסבטארה‪ ,‬ומצא אותם מיושבים (אל‪-‬לקימי ‪ .)100-90 :2012‬מפת ז'קוטן‪ ,‬אשר‬ ‫הוכנה בשנת ‪ 1826‬על בסיס מדידות שדה שבוצעו בעת מסע נפוליאון בשנת ‪ 1799‬מזכירה את לוד‪ ,‬יאזור‪,‬‬ ‫בית דג'ן (בצורה המשובשת "בית עג'ל") וצרפנד [אל‪-‬עמאר]‪ .‬שלושה כפרים ללא שם מצפון ללוד ניתנים‬ ‫לזיהוי לפי מיקומם היחסי עם אל‪-‬סאפריה‪ ,‬סבטארה ודיר טריף‪ .‬הכפר "אונו" (‪ )Ono‬המסומן ממזרח ללוד‬ ‫משקף במיקומו‪ ,‬אולי‪ ,‬את אל‪-‬חַ ִדיתֶ 'ה‪ ,‬ושמו מציין את "כפר עאנה" ששכן במישור‪ ,‬צפונית‪-‬מערבית ללוד‪.‬‬ ‫ערבוב שמות ואתרים שהוא סימן היכר של מפת ז'קוטן (גרוסמן ‪ ;93 :1983‬קרמון ‪ .)172–171 :1960‬עם זאת‪,‬‬ ‫גרוסמן הבחין כי היציבות במספר היישובים ובמיקומם "אינ[ה] מוציא[ה] מכלל אפשרות שחדירות של‬ ‫בדוים או אלמנטים זרים אחרים פגעו פה ושם ביציבות זו וגרמו להריסתם של כפרים [‪ ]...‬בשטח שבאזור‬ ‫לוד" (גרוסמן ‪.)99-98 :1983‬‬ ‫‪118‬‬ ‫מאה השנים הראשונות לשלטון בית עות'מאן התאפיינו ביציבות יישובית‪ ,‬בזכות ממשל חזק ובהיעדרם של‬ ‫"בדואים" (זינגר ‪ .)1990‬במאה השבע‪-‬עשרה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הוגלו שבטים מורדים מעבר הירדן אל הארץ‪ ,‬תוך‬ ‫ערעור המערכת היישובית והחברתית ממערב לַירדן‪ .‬בשלב הראשון‪ ,‬כמו במודל המסורתי של 'מלחמת ארץ‬ ‫המזרע והישימון'‪ ,‬הנוודים גבו דמי חסות מהכפריים‪ ,‬בזזו יישובים שהתנגדו להם‪ ,‬חמסו את עדריהם ופגעו‬ ‫בגידולים שמהם התקיימו הפלאחים ומהם שילמו מסים (ראו לדוגמא כנאענה ועבד אל‪-‬האדי ‪.)31–29 :1990‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬בשנת ‪ 1641/2‬לספירה התקיפו ערביי אל‪-‬סואלמה מאזור הירקון את סבטארה‪ ,‬בית דג'ן‪ ,‬אל‪-‬סאפריה‪,‬‬ ‫גִ'נְדַ אס‪ ,‬לוד ויאזור‪ ,‬תוך דלדול הכנסותיו של ווקף ח'אצכי סלטאן (אבו פרדה ‪ .)2020‬לנוכח לחצם המתמשך‬ ‫של הנוודים‪ ,‬תושבי כפרים דלי אוכלוסין עזבו את בתיהם בחיפוש אחר מקלט ביישובים גדולים יותר (מרום‬ ‫‪.)23-22 :2021‬‬ ‫אעיד את שבטי אל‪-‬ג ַַ'ראמְ נֶה (בני ג'רם) מעמק הירדן לעבר‬ ‫בראשית המאה השמונה‪-‬עשרה דחקו ערביי אל‪-‬מַ סַ ִ‬ ‫מישור החוף‪ .‬ערביי אל‪-‬ג'ראמנה התנחלו באגני נחלי האיילון והירקון‪ ,‬וחלקם נטו את אוהליהם ובאגדי‪-‬הכפרים‬ ‫עַמיר‪ ,‬בסביבות מודיעין (אבו זר ‪ )2009‬שבהם התיישבו מנהיגי השבט‪ ,‬אמירי אל‪-‬עראראת‬ ‫של בני חְ מאר ובני ִ‬ ‫ואל‪-‬עויסאת‪ .‬עדות מימי מסע נפוליאון מוסרת שהאמירים גבו דמי חסות מהעוברים בדרך לירושלים (פון‬ ‫אופנהיים ‪ .)101–96 :2004‬קבוצה נוודית אחרת שחנתה באזור היא ערב אל‪-‬וחידאת‪ ,‬שקבעו את אוהליהם‬ ‫בקרבת יאלו בעמק איילון (אל‪-‬וחידי ‪ ;2009‬סלאמה ‪ )2020‬נוכחות הנוודים ומקנם הפריעה‪ ,‬בוודאי‪ ,‬לעיבוד‬ ‫החקלאי העונתי במזרעות שבגבעות מודיעין‪ ,‬וגביית דמי החסות שיבשה ניסיונות להתיישבות קבע באזור‬ ‫ולפיתוח המסחר בדרך לירושלים‪.‬‬ ‫כתוצאה מתהליכים אלה ננטשו רבע מהכפרים (‪ 4‬מתוך ‪ )16‬שנפקדו באזור לוד בשנת ‪ 1596‬לספירה‪ .‬הכפר‬ ‫סבטארה‪ ,‬השלישי בגודלו באזור‪ ,‬ניטש כליל‪ ,‬ותושביו עברו לכפר עאנה (אל‪-‬דבאע' ‪ :1991‬חלק ב‪ ,‬כרך ג'‪;329 ,‬‬ ‫מרום ‪ .)22 :2021‬בשנת ‪ 1122‬לה'‪ 1709/‬לספירה העיד הנוסע מצטפא אל‪-‬בכרי אל‪-‬צדיקי על התקפות נוודים‬ ‫בסביבות סבטארה‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬זהו הרקע לנזיפתו של מושל ירושלים בשיח'ים של אזור לוד על כך שהפלאחים‬ ‫מרדו נגד תשלום המיסים‪ ,‬תקפו את נציגי השלטון וגובי המס‪ ,‬ועוררו "מלחמת אחים וחוסר סדר" (פתנה ופסאד)‬ ‫(אל‪-‬עסלי ‪ 1983‬ג‪ .)151-149 :‬סבטארה הייתה עדיין מיושבת במהלך מסעו של אל‪-‬לֻקַ י ְִמי בשנת ‪ 1143‬לה'‪1731/‬‬ ‫לספירה (אל‪-‬לקימי ‪ ,)225 :2012‬ויתכן שהיא מסומנת ככפר ללא שם במפת ז'קוטן (‪ .)1799‬ברם‪ ,‬בעת מסעו של‬ ‫רובינסון (‪ )1835‬היא היתה כבר נטושה (רובינסון וסמית' ‪ 1841‬ג‪ .)121 :‬בדומה לסבטארה נעזבו במועד לא ידוע‬ ‫כפרתא‪ ,‬בית שנא‪ ,‬ג'נדאס (אחרי שנת ‪ 1606‬לספירה)‪ ,‬כפר ג'נס ובית קופא (בתחומי בית‪-‬נחמיה) (מרום ‪.)22 :2021‬‬ ‫פגיעת הנוודים בהתיישבות הורגשה גם מצפון לאזור המחקר‪ .‬מסמכי בית המשפט השרעי בירושלים מוסרים‬ ‫לנו כי הכפר פג'ה (כיום במזרח העיר פתח‪-‬תקוה) חרב עקב התקפות הבדואים‪ ,‬שהרסו את בתיו והחריבו את‬ ‫באר המים שלו (כמצוטט אצל אבו בכר ‪ .)428-427 :1996‬מסורות מקומיות מלמדות שתושבי הכפר השכן מלבס‬ ‫(כיום‪ ,‬בתחומי שכונת נווה סביונים בפתח‪-‬תקוה) נלחצו אף הם בידי אל‪-‬ג'ראמנה ושכניהם (מרום ‪.)62-61 :2020‬‬ ‫בניגוד לרושם שעשוי להתקבל‪ ,‬המאות השבע‪-‬עשרה והשמונה‪-‬עשרה לספירה לא היו רק תקופה של דעיכה‬ ‫יישובית‪ .‬לפני שנת ‪ 1654‬נושב מחדש הכפר בית לקיא (סג'ל ירושלים ‪ ;432 :150‬אל‪-‬נאבלסי ‪ ,)138 :1986‬ובהמשך‬ ‫תושבים מכפר זה ומשני שכניו – בֵית עו ּר אל‪-‬תַ חְ תַ א וח'רבת'א – התיישבו במזרעת שיחא (אתרן של מחצבות נשר‬ ‫כיום)‪ .‬גרוסמן שמע ששיחא חרבה עקב פשיטות בדואים‪ ,‬ותושביה שבו לכפרי מוצאם (גרוסמן ‪.)96–95 :1983‬‬ ‫אין ודאות מתי פרשה זו התרחשה בדיוק‪ .‬מכל מקום‪ ,‬המסורת המקומית גורסת כי "תושבי בית לקיא [‪]...‬‬ ‫המשיכו לעבד את [אדמות שיחא] עד שנת ‪( "1948‬חסין ‪.)2015‬‬ ‫ברבות השנים‪ ,‬חלק מהנוודים החלו לעסוק בחקלאות‪ ,‬התיישבו ישיבת קבע ונהיו מעורבים בשסעים החברתיים‪,‬‬ ‫הכלכליים והפוליטיים במרקם החיים המקומי‪ .‬בתוך כך‪ ,‬חל שינוי בהרכב האוכלוסייה הכפרית ובתפזורת‬ ‫האוכלוסייה במרחב דיוננו‪.‬‬ ‫‪119‬‬  ‫כלכלה‬ ‫במאות השבע‪-‬עשרה והשמונה‪-‬עשרה נותרה לוד עיירת שוק חשובה‪ .‬כמו במאה השש‪-‬עשרה‪ ,‬חלק ניכר מהפעילות‬ ‫הכלכלית נוהל על ידי מנהלי הקדשים דתיים וסוחרים זרים ששלטו בגידולים החקלאיים ובערוצי שיווקם (וקרט‬ ‫‪ ;88-85 :1977‬מרום ‪ .)21 :2021‬גידול הכותנה (איור ‪ )3‬תרם תרומה של ממש לפיתוח הכלכלי של לוד וסביבתה‪,‬‬ ‫כמו גם לפיתוחן ופריחתן של ערי החוף המתחדשות (טרנזי ‪ .)82 :2011‬כותנה גודלה לראשונה באזור לוד בתקופה‬ ‫האסלאמית הקדומה‪ ,‬וגידולה התרחב בחסות השלטון הממלוכי במאות ה‪ 13-‬וה‪ 14-‬לספירה (עמר ‪.)42-40 :1998‬‬ ‫העדות הראשונה לגידול זה בתקופה העות'מאנית מקורה בשנת ‪ 1606‬לספירה‪ ,‬כאשר הממונה על וקף ח'אצכי‬ ‫סלטאן הורה לתושבי הכפר ג'נדאס לזרוע כותנה (סג'ל ירושלים ‪ ;27 :84‬מרום ‪ 31.)21 :2021‬יוג'ין רוג'ר (‪,)Roger‬‬ ‫כומר פרנציסקני ששהה בארץ בין השנים ‪ ,1643-1629‬היה עד ראיה להתרחבות גידול הכותנה במישור החוף‪,‬‬ ‫והוא שיבח את הכותנה אשר נמכרה בלוד‪ ,‬ושו ּוקה אל מעבר לים בידי סוחרים מצרפת ומוונציה (רוג'ר ‪,4 :1646‬‬ ‫לורון ד'ארביו (‪Laurent d’Arvieux‬‏) את המסחר המשגשג‬ ‫ֹ‬ ‫‪ .)100-98‬בשנות ה‪ 50-‬של המאה השמונה‪-‬עשרה תיאר‬ ‫בכותנה בלוד (ד'ארביו ‪ 308 :1753‬ו‪ ;427-‬השוו לוקרט ‪ .)87 :1977‬המצב לא השתנה רבות בשלושים השנים הבאות‬ ‫כפי שמלמדנו וולני (וולני ‪ :1793‬א‪.)457-456 ,‬‬ ‫אזור לוד נותר מרכז לגידול זית‪ ,‬ובלוד פעלו בתי בד ומסבנות (טרנזי ‪ .)81 :2011‬במחצית הראשונה של המאה‬ ‫השמונה‪-‬עשרה יוצא הסבון מלוד ומרמלה למצרים דרך נמל יפו (יזבק ‪ .)14-13 :2018‬באותה התקופה‪ ,‬התפתחו‬ ‫בערים ובעיירות בלבנט אליטות סוחרים‪ ,‬שצברו רכוש וקשרו ביניהם קשרי חיתון בשירות עסקיהם‪ .‬סוחר‬ ‫בשם והבה מחרם‪ ,‬למשל‪ ,‬היגר מקהיר ליפו בשנות ה‪ 80-‬של המאה השמונה‪-‬עשרה‪ .‬והבה הפך לבעליה של‬ ‫מסבנה ביפו ופרדסים רבים‪ ,‬והוא נשא לאישה את בתו של עלי אל‪-‬כי מנכבדי לוד‪ .‬והבה רקם קשרי מסחר עם‬ ‫כפריים מסביבות לוד ורכש מהם זיתים‪ ,‬כותנה וסומסום‪ .‬הצלחתו הכלכלית של והבה נקטעה בטרם עת כאשר‬ ‫הוא נפל בעת כיבוש יפו בשנת ‪ 1799‬בידי צבא נפוליאון מבלי שהותיר אחריו צאצאים (יזבק ‪.)190-189 :2018‬‬ ‫איור ‪ :3‬ניפוץ כותנה (‪)Picturesque Palestine, 1880‬‬ ‫‪ .31‬גידול הכותנה נעדר מרשימת הגידולים בכפרי הקדש ח'אצכי סלטאן בשנת ‪( 1564‬הייד ‪ )144-143 :1960‬וכן מפירוט המסים‬ ‫בדפתר‪-‬י מפצל ‪.1596/7‬‬ ‫‪120‬‬  ‫סביבת לוד במאה התשע‪-‬עשרה וראשית המאה העשרים‬ ‫מנהל‬ ‫בניגוד לרשמים הביקורתיים של הנוסעים האירופאים מבניינה הדל של לוד‪ ,‬מקורות מראשית המאה התשע‪-‬‬ ‫עשרה מלמדים שהיא שמרה על מעמדה כעיר (בלשונם‪" :‬קצבת אל‪-‬לד")‪ .‬לאחר נסיגת נפוליאון‪ ,‬פעל הווזיר הגדול‬ ‫למנוע מאל‪-‬ג'זאר – מושל עכו – להרחיב את השפעתו לדרום הארץ‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬נוסדה מתצרפיה (מחוז אוטונומי)‬ ‫שכללה את הערים עזה‪ ,‬רמלה‪ ,‬לוד‪ ,‬ירושלים‪ ,‬חברון ויפו‪ ,‬והופקד עליה מחמד פאשה אבו אל‪-‬מרק מעזה (אל‪-‬‬ ‫עורה ‪ ;77 :1936‬יזבק ‪ .)49 :2018‬מאוחר יותר‪ ,‬נפת לוד הוכפפה למחוז "יפו‪ ,‬לוד‪ ,‬אל‪-‬רמלה ועזה" של ולאית צידון‬ ‫(להפניות‪ ,‬ראו אל‪-‬עורה ‪ ;514 :1936‬יזבק ‪ .)315 :2018‬בראש הנפה עמד "ממונה" (מתסלם) מטעם מושל יפו שנמנה‬ ‫על חוג מקורביו ולא היה אחד מתושבי העיר‪ .‬למשל‪ ,‬בשנת ‪ 1806‬מינה מושל יפו‪ ,‬אבו נבות‪ ,‬את איש ימינו חסין‬ ‫אע'א לתפקיד הממונה על לוד‪ .‬חסין אע'א היה עבד משוחרר ממשק הבית שלו והוא היה נשוי לעאא'שה‪ ,‬אחותה‬ ‫של אשתו של אבו נבות‪ .‬חסין אע'א כיהן בתפקיד הממונה עד למותו בשנת ‪( 1814‬יזבק ‪ 86 :2018‬והערות ‪.)21 – 20‬‬ ‫במפקד אוכלוסין שנערך בתקופת השלטון המצרי בשנת ‪ 1833‬תוארו ‪ 11‬כפרים מיושבים בנפת לוד (אביר ‪:1975‬‬ ‫‪ .)285‬לפי רשימת הכפרים שקיבל רובינסון מתושב ירושלים בשנת ‪ ,1835‬זמן קצר לאחד דיכוי מרד הפלאחים בידי‬ ‫השלטון המצרי‪ ,‬הקיפה הנפה עשרה כפרים מיושבים‪ :‬לוד‪ ,‬כפר עאנה‪ ,‬רנתיה‪ ,‬אל‪-‬סאפריה‪ ,‬בית דג'ן‪ ,‬יאזור‪ ,‬ענאבה‪,‬‬ ‫אל‪-‬נבי דאניאל‪ ,‬ביר אמאעין וח'רבתא [אל‪-‬מצבאח]‪ ,‬וחמישה כפרים חרבים‪ :‬שיחא‪ ,‬כפר ג'נס‪ ,‬ג'נדאס‪ ,‬סבטארה‬ ‫ואל‪-‬כניסה (רובינסון וסמית ‪ 1841‬ג‪ ;121 :‬למצב החורבות בשנת ‪ 1874‬ראו קלרמון‪-‬גנו ‪( )100-99 :1896‬איור ‪.)4‬‬ ‫תקופת התנזימאת שבאה לשיאה לאחר הנסיגה המצרית‪ ,‬בין השנים ‪ ,1876-1839‬התאפיינה ברפורמות שנועדו‬ ‫לחזק את השפעת השלטונות המרכזיים באיסטנבול על הנעשה במחוזות‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬עברה האימפריה‬ ‫העות'מאנית לגביית מס ישירה‪ ,‬נערכו מפקדי אוכלוסין ורישום בעלות על הקרקעות (‪ ,)1858‬ובוצע ארגון מחדש‬ ‫של מחוזות האימפריה (חוק הוולאיתים‪ .)1864 ,‬השלטונות העות'מאניים יזמו סלילת כבישים‪ ,‬הניחו כבלי‬ ‫טלגרף ופיתחו את המסחר בים וביבשה‪ .‬לתהליכים אלה היו‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬השלכות רבות על ההתיישבות‬ ‫והכלכלה באזור לוד בפרט וברחבי הלבנט בכלל‪.‬‬ ‫איור ‪ :4‬כפרי נפת לוד ברשימת‬ ‫רובינסון (‪)1835‬‬ ‫‪121‬‬  ‫מפה ‪ :3‬נפת לוד וכפריה בשנת ‪( 1871‬כפרים מיושבים צבועים בצהוב וכפרים חרבים צבועים באדום)‬ ‫עם העלייה בחשיבות העיר לוד התרחבה גם הנפה שלה‪ .‬בשנת ‪ 1871‬לספירה נפת לוד השתרעה ממודיעין‬ ‫בדרום ועד אלעד בצפון‪ ,‬מאשדות ההרים דרך עמק לוד בואכה יפו‪ .‬היא כללה ‪ 18‬כפרים‪ :‬יאזור‪ ,‬בית דג'ן‪,‬‬ ‫אל‪-‬סאפריה‪ ,‬כפר עאנא‪ ,‬רנתיה‪ ,‬אל‪-‬יהודיה‪ ,‬דאניאל‪ ,‬ענאבה‪ ,‬ביר אמאעין‪ ,‬ג'נדאס‪ ,‬ח'רבת'א‪ 32,‬צרפנד אל‪-‬‬ ‫עמאר‪ ,‬צרפנד אל‪-‬ח'ראב‪ ,‬טירת דנדן‪ ,‬דיר טריף‪ ,‬בית נבאלא‪ ,‬אל‪-‬מזירעה וקולה (גרוסמן ‪ .)241-240 :2004‬זמן‬ ‫קצר לאחר מכן‪ ,‬במסגרת רפורמה מנהלית נוספת‪ ,‬סופחה נפת לוד לקצ'אא' (תת‪-‬מחוז) יפו‪ ,‬עם וכיל (נציג‬ ‫ממשל) שמקום מושבו ברמלה הסמוכה (נעמת אללה ‪ ;14-12 :2004‬קונדר וקיצ'נר ‪ .)251 :1882‬בשלהי המאה‬ ‫התשע‪-‬עשרה אזור לוד השתייך למרחב המנהלי‪-‬כלכלי‪-‬חברתי הנרחב יותר של המחוז האוטונומי של ירושלים‬ ‫(מתצרפית אל‪-‬קדס אל‪-‬שריף) ותושביו היו שותפים לתמורות המהותיות שהתחוללו במרחב זה בימי הסולטאן‬ ‫עבד אל‪-‬חמיד השני (‪ ;1909-1876‬בוסוו ‪ .)257 :2011‬בשלב מסוים הוקמה בלוד עירייה (בלדיה)‪ ,‬שהייתה כפופה‬ ‫לקאימקאם של יפו (בוסוו ‪ ;78 :2011‬מניר ‪.)16 :1997‬‬ ‫התיישבות ודמוגרפיה‬ ‫כמו בראשית התקופה העות'מאנית‪ ,‬אוכלוסיית הכפרים בסביבת לוד היתה מוסלמית ואילו לוד עצמה נותרה‬ ‫עיירה מעורבת‪ ,‬שבה חיה קהילה נוצרית לצד רוב מוסלמי‪.‬‬ ‫במחצית הראשונה של המאה התשע‪-‬עשרה דווח על ‪ 10‬או ‪ 11‬ישובים בנפת לוד (בהשוואה ל‪ 16-‬בסוף המאה‬ ‫השש‪-‬עשרה; אביר ‪ ;285 :1975‬רובינסון וסמית ‪ 1841‬ג‪ ,)121 :‬ואילו בסוף המאה התשע‪-‬עשרה מספר הישובים‬ ‫כמעט והוכפל‪ .‬בחינה אתנוגרפית של מוצא התושבים בכפרים אלו מלמדת שההתרחבות הדמוגרפית בנפת‬ ‫‪ .32‬מופיעה בנוסח משובש אצל הרטמן (ח'רובה) ואצל גרוסמן (סטריא)‪.‬‬ ‫‪122‬‬ ‫לוד במאה התשע‪-‬עשרה הונעה על ידי שני תהליכים מקבילים‪ :‬התיישבות כפריים מההר באדמות חקלאיות‬ ‫שברשותם במורדות ההרים והתיישבות מהגרים ממצרים בכפרים קיימים במישור (טבלה ‪.)3‬‬ ‫גורם הפיתוח הדמוגרפי הראשון היה‪ ,‬כאמור‪ ,‬ירידת תושבים משדרת ההר‪ ,‬ויישובם מחדש של כפרים נטושים‬ ‫במורדות ההרים מפאתי נחל עירון בצפון ועד לעמק איילון בדרום‪ .‬תהליך זה נבע מלחץ דמוגרפי בהר עקב ריבוי‬ ‫אוכלוסין‪ ,‬שהוליד מאבקים אלימים בין הכפרים על הזכות לעבד קרקעות (פין ‪ .)136 :1877‬בשנת ‪" 1851‬כפרי‬ ‫בני מאלכ‪ :‬בית אכסא‪ ,‬בדו‪ ,‬אל‪-‬נבי צמואיל‪ ,‬בית סוריכ‪ ,‬בית אג'זא‪ ,‬בית דקו‪ ,‬בית ענאן‪ ,‬קטנה‪ ,‬אל‪-‬קביבה‬ ‫ואל‪-‬טירה [‪ ]...‬יצאו למלחמה בפיקוד אבו ע'וש נגד הבדואים המתגוררים ממזרח לרמלה והם [הבדואים] גורשו‬ ‫אל מחוץ לאזור ירושלים" (בית ענאן ‪ .)2019‬לאחר הרחקת הנוודים מהאזור‪ ,‬וחלוקת קרקעות לכפרי ההר בידי‬ ‫השלטונות העות'מאניים‪ ,‬נושבו מחדש עג'נג'ול בידי תושבי בית ענאן (כפרי המוצא יצוינו להלן בסוגריים)‪,‬‬ ‫טבלה ‪ :3‬כפרי נפת לוד במאה התשע‪-‬עשרה (ניתנו פרטים רק לגבי הכפרים שהיו חלק מהנפה באותה העת)‬ ‫מוצא האוכלוסיה‬ ‫מפקד ‪ 1288‬לה’ (‪)1871‬‬ ‫רשימת רובינסון (‪)1835‬‬ ‫שם הכפר‬ ‫כפר ותיק‬ ‫‪12‬‬ ‫‪+‬‬ ‫ביר אמאעין‬ ‫כפר ותיק ‪ +‬מצרים‬ ‫‪148‬‬ ‫‪+‬‬ ‫בית דג’ן‬ ‫כפר ותיק‬ ‫‪118‬‬ ‫בית נבאלא‬ ‫מצרים‬ ‫‪20‬‬ ‫חרב‬ ‫ג’נדאס‬ ‫אזור ההר (ראפאת ליד‬ ‫‪24‬‬ ‫‪+‬‬ ‫דאניאל‪/‬אל‪-‬נבי דאניאל‬ ‫ראמאללה)‬ ‫כפר ותיק ‪ +‬מצרים‬ ‫‪90‬‬ ‫דיר טריף‬ ‫כפר ותיק‬ ‫‪78‬‬ ‫‪+‬‬ ‫ח’רבת’א [אל‪-‬מצבאח]‬ ‫כפר ותיק‬ ‫‪54‬‬ ‫טירת דנדן‬ ‫כפר ותיק ‪ +‬מצרים‬ ‫‪111‬‬ ‫‪+‬‬ ‫יאזור‬ ‫כפר ותיק ‪ +‬מצרים‬ ‫‪246‬‬ ‫‪+‬‬ ‫אל‪-‬יהודיה‬ ‫חרב‬ ‫(חרב)‬ ‫חרב‬ ‫אל‪-‬כניסה‬ ‫חרב‬ ‫(חרב)‬ ‫חרב‬ ‫כפר ג’נס‬ ‫סבטארה ‪ +‬מצרים‬ ‫‪153‬‬ ‫‪+‬‬ ‫כפר עאנה‬ ‫כפר ותיק ‪ +‬מצרים‬ ‫‪907‬‬ ‫‪+‬‬ ‫לוד‬ ‫אזור ההר (דיר ע’סאנה)‬ ‫‪67‬‬ ‫אל‪-‬מזירעה‬ ‫‪I‬‬ ‫לא ידוע‬ ‫אל‪-‬נבי ת’ארי‬ ‫כפר ותיק ‪ +‬מצרים‬ ‫‪115‬‬ ‫‪+‬‬ ‫אל‪-‬סאפריה‬ ‫חרב‬ ‫(חרב)‬ ‫חרב‬ ‫סבטארה‬ ‫כפר ותיק ‪ +‬מצרים‬ ‫‪79‬‬ ‫‪+‬‬ ‫ענאבה‬ ‫אזור ההר (עבוין)‬ ‫‪22‬‬ ‫צרפנד אל‪-‬ח’ראב‬ ‫כפר ותיק ‪ +‬מצרים‬ ‫‪60‬‬ ‫צרפנד אל‪-‬עמאר‬ ‫כפר ותיק‬ ‫‪38‬‬ ‫קולה‬ ‫לא ידוע‬ ‫‪33‬‬ ‫‪+‬‬ ‫רנתיה‬ ‫חרב‬ ‫(חרב)‬ ‫חרב‬ ‫שיחא‬ ‫חורבת שארי (נ"צ ‪ .)1931.6638‬במאה ה‪ 19-‬התקיים בה לפרקים כפריר – ישוב עונתי – מסביב למקאם אל‪-‬נבי ת'ארי‪ .‬עקב טבעו‬ ‫‪. I‬‬ ‫הארעי‪ ,‬הישוב חסר במפקד ‪ 1871‬לספירה‪ ,‬אך נזכר בכתבי הנוסעים (גרן ‪ ;389 :1875‬קונדר וקיצ'נר ‪ ;269 :1882‬לורטה ‪.)387 :1884‬‬ ‫‪123‬‬ ‫בית שנא (בית סוריכ)‪ ,‬דיר אבו סלאמה וח'רבת אל‪-‬ט'היריה (נעלין)‪ 33,‬שלתא (ח'רבת'א בני חארת'; נמר‬ ‫‪ ,)10-7 :2001‬ח'רובה (בית אכסא)‪ 34,‬סלבית (בדו)‪ ,‬בית ג'יז (כסלא) וח'רבת אל‪-‬בויריה (קטנה) (גרוסמן ‪:1994‬‬ ‫‪ ;197-196‬אבו ע'וש ‪ 35.)42 :2004‬בשלהי המאה התשע‪-‬עשרה עברו בדואי אל‪-‬ג'ראמנה הנותרים באזור מודיעין‬ ‫להתיישבות קבע באל‪-‬ברג' ובביר אמאעין‪ 36.‬ישובים נוספים שחודשו בתקופה זו באזור הם אל‪-‬מזירעה (מזור‪,‬‬ ‫אלעד)‪ ,‬שנוסדה על ידי בני חמולת אל‪-‬רמחי מדיר ע'סאנה (גרוסמן ‪ ;99 :1983‬אל‪-‬דבאע' ‪ :1991‬ד‪ ;547-546 :‬אל‪-‬‬ ‫רמחי ‪ ,)1998‬אל‪-‬נבי דאניאל (במקור‪ :‬כפר טאב‪ ,‬מושב דניאל) שנושבה על ידי פלאחים מראפאת (מצפון‪-‬מערב‬ ‫לירושלים; קלרמון‪-‬גנו ‪ )350 :1896‬וצרפנד אל‪-‬ח'ראב (גבעת הצבר‪ ,‬בצפון‪-‬מזרח נס ציונה) ששוקמה בידי גולים‬ ‫מעבוין שמצפון לראמאללה‪ 37.‬בהמשך‪ ,‬בראשית המאה העשרים‪ ,‬הוקם כפר‪-‬בת באל‪ְ -‬כנַיְּסה (חורבת כנס) על‬ ‫ידי תושבי טירת ראמאללה (ראיונות עם ילידי אל‪-‬כניסה‪ 7 :‬בספטמבר ‪ 30 ;2020‬בספטמבר ‪ 5 ;2020‬באוקטובר‬ ‫‪38‬‬ ‫‪ 2020‬ו‪ 7-‬באוקטובר ‪ 2020‬והשוו לתיאור האדריכלי של האתר אצל ששון וקציר ‪.)2010‬‬ ‫הגורם השני היה הגירת פלאחים ממצרים והתיישבותם במישור החוף‪ .‬תופעה זו היתה הגורם הדמוגרפי‬ ‫המשמעותי ביותר בדרום הארץ במאה התשע‪-‬עשרה (קרסל ואהרוני ‪ .)2004‬המהגרים ממצרים היו מעורבים‬ ‫בשיקום כפרים חרבים ופיתחו את החקלאות בסביבתם (גרוסמן ‪ ;1983‬גרוסמן ‪ ;1994‬מרום ‪ .)60–58 :2020‬הם‬ ‫יישבו מחדש את כפרי אגן הירקון (מלבס‪ ,‬פג'ה‪ ,‬אל‪-‬מר‪ ,‬ג'רישה ואל‪-‬פרוח'יה) הגובלים בנפת לוד מצפון‪ ,‬והקימו‬ ‫את ה"סכנאת" – השיכונים החקלאיים שהתהוו בפרוורי יפו‪ ,‬ממערב לנפת לוד (קרק ואופנהיים ‪ ;2015‬גולן‬ ‫‪ ;2016‬יהב ‪ .)2018‬בנפת לוד התרכזו מהגרים ממצרים בעיר לוד ובכפרי עמק לוד הסמוכים לה‪ :‬אל‪-‬יהודיה‪,‬‬ ‫דיר טריף‪ ,‬בית נבאלה‪ ,‬ג'נדאס‪ ,‬ענאבה‪ ,‬יאזור‪ ,‬בית דג'ן‪ ,‬אל‪-‬סאפריה‪ ,‬צרפנד אל‪-‬עמאר וכפר עאנה‪ .‬בחלק‬ ‫מהכפרים‪ ,‬כגון יאזור ואל‪-‬יהודיה‪ ,‬הם היוו חמולה בפני עצמם‪ ,‬ואילו בכפרים אחרים הנהגות הכפרים פיזרה‬ ‫אותם בין חמולות קיימות‪ ,‬או שהם חיו כבתי אב נפרדים‪ .‬בכפרים מסוימים התיישבותם של בני מצרים לא‬ ‫האריכה ימים‪ .‬למשל‪ ,‬תושבי ג'נדאס עזבו את כפרם עקב חוסר יציבות כלכלית‪ ,‬פוליטית וביטחונית והתיישבו‬ ‫בכפרים מצפון וממזרח לאזור המחקר (מרום ‪.)29-27 :2021‬‬ ‫במפקד המצרי שנערך ב‪ 1833-‬דווח על ‪ 1,041‬גברים בני ‪ 14‬ומעלה בנפת לוד (אביר ‪ .)285 :1975‬בשנת ‪,1871‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬התגוררו בלוד ‪ 907‬בתי אב (שווה ערך ל‪ 4,535-‬תושבים‪ ,‬לפי ‪ 5‬נפשות לבית‪-‬אב; ראו איור ‪ 5‬והשוו‬ ‫להרטמן ‪ )138 :1883‬ואילו בכפרי הנפה התגוררו ‪ 1,468‬בתי אב נוספים (‪ 7,340‬תושבים לפי ‪ 5‬נפשות לבית אב)‪,‬‬ ‫ובסך הכל ‪ 11,875‬תושבים לערך בתחומי הנפה (ראו מפה ‪ .)4‬בשנת ‪ 1856‬העריך תומסון את אוכלוסיית לוד‬ ‫ב‪ 2,000-‬נפש בלבד (תומסון ‪ 1859‬ב‪ ,)293 :‬ואילו בשנת ‪ 1869‬נאמדה אוכלוסיית לוד ב‪ 6,850-‬נפש‪ 4,850 :‬מוסלמים‬ ‫ו‪ 2000-‬נוצרים מעדות שונות‪ .‬מספר זה הינו מופרז ביותר‪ ,‬גם בהשוואה לאומדן של אוכלוסיית רמלה (‪3,460‬‬ ‫'רבֵת ַזכ ְַריַא‪ ,‬בין נעלין לבין דיר אבו סלאמה; ח'רבת‬ ‫וח ְ‬ ‫אל‪-‬קבֵיבַה ִ‬ ‫ְ‬ ‫לנעלין היו שלוש אחוזות בלתי‪-‬מיושבות נוספות‪ :‬ח'רבת‬ ‫‪3 3‬‬ ‫אל‪-‬ט'היריה (כיום‪ ,‬ליד פארק הקופים ביער בן‪-‬שמן; מפת לוד‪ )1939 ,1:20,000 ,‬ובית עריף (כיום בתחומי כפר הנוער בן‪-‬שמן)‪.‬‬ ‫ההתיישבות במקום נותרה ארעית כמו במאה ה‪ .16-‬באביב ‪ 1863‬גרן מצא במקום "מספר קטן של בקתות המיושבות בימות‬ ‫‪3 4‬‬ ‫הזריעה והקציר" (גרן ‪ .)318 :1868‬הכפר נעדר מהמפקד העות'מאני משנת ‪ 1871‬לספירה (סאלנאמה ולאית בירות‪ 1288 ,‬לה')‬ ‫ומשלחת הסקר הבריטי‪ ,‬שביקרה במקום בשנות ה‪ 70-‬של המאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬מצאה במקום רק הריסות (קונדר וקיצ'נר ‪:1883‬‬ ‫‪ .)104‬לניתוח התמורות היישוביות ראו גרוסמן ‪.196 :1994‬‬ ‫‪ .35‬ישוב חרב ברשימת רובינסון‪ ,‬ובסקר הבריטי‪ .‬עם זאת‪ ,‬בעת ביקור קלרמון‪-‬גנו באל‪-‬בויריה ביולי ‪ 1874‬הוא פגש במקום "מספר‬ ‫גדול של תושבי קטנה [‪ ]...‬שמבלים חלק מהקיץ שם עבור הקציר‪ ".‬וציין זאת כמנהג לקיום התיישבות עונתית בח'רבות‪.‬‬ ‫‪ .36‬הזיקה בין אל‪-‬ברג' וביר אמאעין צוינה אצל קלרמון‪-‬גנו ‪ ;98 :1896‬התיישבות אל‪-‬ג'ראמנה בשני הכפרים נידונה אצל אצל פון‬ ‫אופנהיים ‪" ;101–96 :2004‬ערב אל‪-‬אמארה" נזכרו בדיווח של 'אתא‪'' ',‬סקירת כפר אל‪-‬בורג'‪ ,‬נפת רמלה משטרת לאטרון‪'',‬‬ ‫בארכיון ההגנה‪ ,‬תיק ‪ 379 /105‬ובראיון שערכתי עם יליד הכפר ב‪ 22-‬בספטמבר ‪.2021‬‬ ‫אהים ּפָאשָ ה (קלרמון‪-‬גנו ‪ .)125-124 :1896‬ואמנם בשנת ‪ 1838‬הכפר היה‬ ‫לא ּב ְָר ִ‬ ‫‪ .37‬תושבי צרפנד אל‪-‬עמאר ייחסו את חורבן הכפר ִ‬ ‫נטוש (רובינסון וסמית' ‪ 1841‬ג‪ .)45 :‬הכפר נזכר במפקד העות'מאני משנת ‪ .1871‬חוליית הסקר הבריטי של ארץ‪-‬ישראל המערבית‬ ‫תיארה אותו בשנת ‪ 1871/2‬כאתר עתיקות נטוש (קונדר וקיצ'נר ‪ .)266 :1882‬בשנת ‪ 1874‬היה האתר נטוש לחלוטין (קלרמון‪-‬גנו‬ ‫‪ ,)125-124 :1896‬ואילו במפת הסקר הבריטי שעודכנה בשנת ‪ 1877‬הוא מסומן כאתר מיושב‪ .‬ראשוני ראשון לציון‪ ,‬וגרוסמן‬ ‫בעקבותיהם‪ ,‬ייחסו את חידוש ההתיישבות בכפר ל"בדוים ומצרים‪ ",‬בעקבות הקמת המושבה (גרוסמן ‪.)91–90 :1983‬‬ ‫‪ .38‬שמות המרואיינים שמורים אצל המחבר מתוך רצון לשמור על ביטחונם‪.‬‬ ‫‪124‬‬  ‫איור ‪ :5‬נפת לוד במפקד ‪ 1871‬לספירה (סאלנאמה‬ ‫ולאית אל‪-‬שאם ‪ 1288‬לה'‪)162-161 :‬‬ ‫נפש)‪ ,‬אך הוא מבטא את עצם הגידול הדמוגרפי בעיר (קונדר וקיצ'נר ‪ 252 :1882‬והשוו לאומדנים אחרים אצל‬ ‫בן‪-‬אריה ‪ ;60-59 :1975‬וקרט ‪ 92 :1977‬ו‪ .)103-‬בשלהי המאה התשע‪-‬עשרה הוקמו מחוץ לעיר הישנה שכונות‬ ‫חדשות בבעלות משפחתית‪-‬חמולתית שנקראו על שם בעליהן‪ :‬סַ ְכנֶת בַדֶ ר וסכנת ִסתּ ִאחְ 'וֶאתְ הַ א בבעלות‬ ‫משפחת חַ סּ וּנֶה (ששון ‪.)49-48 :2019‬‬ ‫החל משנת ‪ 1878‬החלו ניסיונות יהודיים להתיישב בלוד ובסביבותיה‪ ,‬בזכות מיקומה האסטרטגי ואדמתה‬ ‫הפורייה‪ .‬המאמצים הכושלים לרכישת אדמות ג'נדאס (גינתון) מצפון‪-‬מזרח לעיר התרחשו במקביל לרכישתן‬ ‫המוצלחת של נחלות אחרות בדרום מישור החוף והשפלה‪ ,‬שהיו נטושות או דלות אוכלוסין (כגון‪ :‬כפרוריה –‬ ‫כפר אוריה; מלבס – פתח תקוה; דיראן – רחובות ועיון קארא – ראשון לציון) (מרום ‪ .)37-36 :2021‬בשנת ‪1885‬‬ ‫המהנדס הווינאי ישראל נימצוביץ הקים בלוד בית חרושת מודרני לשמן‪ ,‬שהיה מצויד במכבשים מודרניים‬ ‫שיובאו מצרפת‪ .‬עם נופלו למשכב‪ ,‬הוחלף נימצוביץ בידי פינברג מראשון לציון‪ ,‬שעקר ללוד‪ ,‬אך עסקיו התגלו‬ ‫ככישלון מסחרי‪ .‬בשנת ‪ 1890‬ה"אגודה למען ציון" בנתה בלוד טחנת קמח וכמה חנויות לצורפי כסף בניסיון‬ ‫לייסד ישוב יהודי העיר‪ .‬ב‪ 1893-‬היו בעיר ‪ 25‬יהודים‪ ,‬אך מספרם דעך במהרה (וקרט ‪ .)105 :1977‬בשנת ‪1904‬‬ ‫‪125‬‬  ‫מפה ‪ :4‬נפת לוד וכפריה בשנת ‪ - 1871‬פיזור האוכלוסיה‬ ‫נרכשה נחלת בית‪-‬עריף הסמוכה ללוד והוקמה בה מושבת האמנים "בצלאל" ומפעל "שמן" של נחום וילבוש‬ ‫(מרום ‪ .)36 :2021‬יחד עם זאת‪ ,‬ככלל‪ ,‬ערב מלחמת העולם הראשונה נותרה הנוכחות היהודית באזור לוד‬ ‫שולית ביותר‪.‬‬ ‫כלכלה‬ ‫במאה התשע‪-‬עשרה ובראשית המאה העשרים התבססה נפת לוד‪ ,‬כמו בתקופות קודמות‪ ,‬בראש ובראשונה‬ ‫על חקלאות‪ .‬העיר לוד נותרה המרכז הכלכלי הראשי‪ ,‬הן בתחום החקלאות והן במסחר ובמלאכות‪ .‬העיר‬ ‫היוותה מוקד משיכה למשפחות סוחרים עירוניות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בני משפחת אל‪-‬עַ ל ִַמי היגרו מירושלים ללוד לפני‬ ‫שנת ‪( 1715‬כעדות הנוסע אל‪-‬בכרי אל‪-‬צדיקי; אל‪-‬ח'אלדי ‪ .)1948‬במהלך המאה השמונה‪-‬עשרה הם היו לבעלי‬ ‫אדמות‪ ,‬מסבנה וחנויות בעיר‪ .‬אחדים מהם עברו ליפו ונמנו על האליטה שלה בראשית המאה התשע‪-‬עשרה‬ ‫(יזבק ‪ ;221-216 :2018‬מניר‪ ;168 :1997 ,‬קליובי ‪ ,147 :2002‬מס' ‪.)1171‬‬ ‫במרוצת המאה התשע‪-‬עשרה ידעו לוד וסביבותיה התפתחות חקלאית רבה‪ ,‬למרות שקיעת תעשיית הכותנה‬ ‫המקומית‪ ,‬במחצית השנייה של המאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬בעקבות גידול הכותנה במצרים ובהודו‪ .‬המיסיונר ויליאם‬ ‫ת'ומסון תיאר את לוד בשנת ‪ 1856‬כיישוב פורח‪ ,‬המוקף בחגורת כרמים ומטעים שבהם עצי זית‪ ,‬תאנה‪ ,‬רימון‪,‬‬ ‫תות‪ ,‬שקמה ובינם זרועים שדות חיטה ושעורה שהגיעו לחוצות רמלה (תומסון ‪ 1859‬ב‪( )293-292 :‬איור ‪.)6‬‬ ‫תיאור דומה של הסביבה החקלאית הפורחת של העיר מסרה משלחת המחקר של הסוקר הצרפתי לואי לורטה‬ ‫(לורטה ‪ .)387-386 :1884‬יחד עם זאת‪ ,‬ת'ומסון סבר כי העיר ירדה מגדולתה לאחר חזרת המסחר לערי החוף‬ ‫ונטישת דרכי המסחר היבשתיות‪ ,‬וציין כי בעיר היו מספר מסבנות גדולות וחרבות (תומסון ‪ 1859‬ב‪.)293-292 :‬‬ ‫‪126‬‬  ‫איור ‪ :6‬גני לוד‪ ,‬שלהי המאה התשע‪-‬‬ ‫עשרה (‪Keystone-Mast Collection,‬‬ ‫‪UCR/Ca lifor n ia Museu m of‬‬ ‫‪Photography, Universit y of‬‬ ‫‪)California at Riverside‬‬ ‫המפקד העות'מאני שנערך בשנת ‪ 1288‬לה' (‪ )1871‬מתאר תמונה שונה בתכלית‪ ,‬של עיירה מסחרית ותעשייתית‬ ‫פורחת‪ .‬בעיר נמנו ‪ 3‬מסגדים קטנים‪ ,‬כנסייה‪ ,‬ח'אן‪ ,‬בית מרחץ‪ 106 ,‬חנויות‪ 16 ,‬בתי בד ו‪ 10-‬מסבנות (הרטמן‬ ‫‪ .)138 :1883‬בעשורים הבאים גדל מספר המסבנות הפעילות ל‪( 14-‬אל‪-‬פאר ‪ ;91-90 ,87 :2009‬נעמת אללה ‪:2004‬‬ ‫‪ ;266-264‬שחאדה ‪ 39.)2020‬וקרט תולה את פריחתה הכלכלית של העיר ב"נהירתם של פלאחים שהתיישבו‬ ‫בלוד ותרמו לגידולה" (וקרט ‪ .)88 :1977‬ואולם‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬לוד פרחה כלכלית לאורך התקופה העות'מאנית‪,‬‬ ‫ולפיכך ההגירה אל לוד נבעה דווקא בשל הזדמנויות התעסוקה שסיפקו החקלאות ושורה ארוכה של מלאכות‬ ‫ותעשיות קלות כגון צבעות‪ ,‬עיבוד עור‪ ,‬ייצור סבון‪ ,‬קדרות‪ ,‬אריגה‪ ,‬טְ חינת סומסום ודגנים‪ ,‬מסגריות‪ ,‬נגריות‪,‬‬ ‫ייצור סיד ומרצפות‪ ,‬וקליעת סלים ומחצלות מקש (אל‪-‬פאר ‪.)90-86 :2009‬‬ ‫עם סלילת כביש ירושלים‪-‬יפו שעבר דרך רמלה‪ ,‬בשנות ה‪ 60-‬של המאה התשע‪-‬עשרה עם שלוחה דרך לוד‪,‬‬ ‫עלתה חשיבותה של העיר כתחנה בדרכם של עולי הרגל לערי הקודש (בוסוו ‪ ;212 :2011‬ששון ‪.)217 :2017‬‬ ‫משנסללה מסילת הברזל הראשונה בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬בשנת ‪ ,1892‬הוקמה בלוד תחנת רכבת ומעמדה הכלכלי‬ ‫הלך והתעצם (וקרט ‪ ;102-101 :1977‬אבו ליל ללא תיארוך‪ ;10 :‬ליברטי‪-‬שלו והר‪-‬נוי ‪ ;2018‬מלינג ‪ ;2018‬נעמת‬ ‫אללה ‪ .)205 :2004‬התמורות הכלכליות בלוד ערב מלחמת העולם הראשונה ובמהלכה מצריכות בחינה נפרדת‪,‬‬ ‫בזיקה לתקופת המנדט‪.‬‬ ‫דיון מסכם‬ ‫מרבית המחקרים אודות לוד בתקופה העת'מאנית‪ ,‬עסקו בהיבטים הארכיאולוגיים וההיסטוריים של המרחב‬ ‫העירוני של לוד והתעלמו מהמרחב הכפרי הסובב אותה‪ .‬במאמרי הקודם על ג'נדאס (מרום ‪ )2021‬בחנתי לעומק‬ ‫את קורותיו של יישוב אחד בפאתי לוד‪ ,‬בניסיון לזהות שלבים בהתפתחותה הכלכלית‪ ,‬המנהלית והחברתית של‬ ‫העיר‪ .‬במאמר זה הרחבתי את הדיון‪ ,‬על ידי התחקות אחר התמורות בתחומהּ הכלכלי‪-‬מנהלי של לוד‪ ,‬שהיווה מרחב‬ ‫עורפי לעיר בתקופה העת׳מאנית‪ .‬בכלל זה‪ ,‬הצגתי את השינויים העיקריים שחלו במעמדה של העיר‪ ,‬ובחנתי את‬ ‫השלכותיהם על דפוסי ההתיישבות במרחב‪ .‬במסגרת המאמר‪ ,‬ההיסטוריות הנפרדות של ישובים שונים נשזרו לכדי‬ ‫מארג התיישבותי אחד‪ ,‬ומארג זה הוסבר בזיקה לתהליכי תמורה רחבים יותר בלבנט העות'מאני בכלל‪.‬‬ ‫‪ .39‬בשנת ‪ 1874‬דווח על הרחבת אחת המסבנות בעיר (קלרמון‪-‬גנו ‪.)101 :1896‬‬ ‫‪127‬‬ ‫במישור הכלכלי‪ ,‬הפריחה הכלכלית של אזור לוד נמשכה לאורך מרבית התקופה העות'מאנית‪ .‬הכלכלה המקומית‬ ‫הסתגלה לשינויים מאקרו‪-‬כלכליים בביקוש לסחורות ולשירותים‪ .‬במשך "זמן הביניים"‪ ,‬במושגיה של אסכולת‬ ‫האנאל‪ ,‬שלושה ענפי כלכלה היו אחראים לשגשוגה של לוד‪ :‬תעשיית הזית‪ ,‬גידול הכותנה והמסחר‪ .‬ענף הזית והכותנה‬ ‫עיצבו את מערך התעשיות והמלאכות בעיר ואת מבניה החברתיים‪-‬כלכליים‪ ,‬כפי שהתבטאו ברשתות חיתון ובקשרי‬ ‫מסחר‪ .‬קרבתה של לוד לסל‪-‬התבואה של עמק לוד‪ ,‬מיקומה על דרכי המסחר היבשתיות וסמיכותה לנמל יפו תרמו‬ ‫לשגשוגה הכלכלי גם בתקופות של חוסר יציבות ביטחונית‪ .‬פקידי הווקף וסוחרים אירופאים השתתפו בגיבוש דפוסי‬ ‫הגידול‪ ,‬השיווק והייצוא באזור המחקר‪ .‬החל במאה השמונה‪-‬עשרה מילאו תפקיד זה סוחרים עירוניים‪ ,‬בדומה‬ ‫למצב שהתהווה בהר שכם ובערים ברחבי הארץ (דומאני ‪ ;1995‬יזבק ‪ ;2013‬יזבק ‪.)2018‬‬ ‫במישור הדמוגרפי‪ ,‬במאה השש‪-‬עשרה הורכב העורף היישובי של לוד מיישובים חקלאיים קטנים שתושביהם‬ ‫מוסלמים‪ .‬פלישות הנוודים שהחלו במאה השבע‪-‬עשרה והגיעו לשיאם במאה השמונה‪-‬עשרה תרמו לנטישת שורת‬ ‫ישובים באזור המחקר‪ .‬במרוצת המאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הבסת הנוודים בנפות בני עמיר ובני חמאר‬ ‫(גבעות מודיעין) בידי קואליציית הכפרים של אבו ע'וש מצד אחד‪ ,‬וחיזוק השליטה העות'מאנית בעקבות רפורמות‬ ‫התנזימאת מהצד השני‪ ,‬הניחו את המסד להתיישבותם של תושבי ההר באדמות הפנויות במורדות ההרים‪ .‬במקביל‪,‬‬ ‫ההתיישבות בכפרי המישור התרחבה בזכות הגירת מאות משפחות ממצרים‪ ,‬הגירה שהגיעה לשיאה לאחר השלטון‬ ‫המצרי בלבנט (‪.)1840-1831‬‬ ‫במישור המנהלי‪ ,‬מידת האוטונומיה של נפת לוד נקבעה מהאיזון בין עוצמתה הכלכלית של העיר ומאידך קרבתה‬ ‫למרכז המנהלי הדומיננטי ברמלה‪ .‬במהלך מרבית המאות השש‪-‬עשרה והשבע‪-‬עשרה הוכפפו יישובי לוד לנפת רמלה‬ ‫של מחוז עזה‪ ,‬שהשתרעה מנהר הירקון בצפון ועד לנחל שורק בדרום‪ .‬למרות זאת‪ ,‬כמרחב גיאוגרפי‪-‬חברתי‪ ,‬המרחב‬ ‫העורפי של לוד נותר יציב יחסית לאורך התקופה העות'מאנית‪ ,‬והדבר תרם לחידושה של הנפה במאה השמונה‪-‬‬ ‫עשרה בגבולות דומים לאלה שבה היא התקיימה בראשית המאה השש‪-‬עשרה‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשלב הנוכחי לא ברור‬ ‫באיזו מידה קיומו של המרחב הכלכלי‪-‬מנהלי של לוד תרם ליצירת זהות חברתית‪-‬גיאוגרפית משותפת לתושבים‬ ‫בסביבתה כפי שהתפתחה בנפות אחרות (השוו בין טרנזי ‪ 2011‬לבין אל‪-‬פתאש ‪[ 1990‬אל‪-‬ג'מאעינאת]; פתחי ‪1992‬‬ ‫[בני זיד] ואל‪-‬תיתי ‪[ 2008‬בני צעב])‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬במקורות ההיסטוריים בולט הפער בין היקפה הצנוע של ההתיישבות בלוד וסביבותיה‪ ,‬לבין העושר‬ ‫האגררי שבו ניחן אזור לוד והפריחה הכלכלית שאפיינה אותו ככלל‪ .‬אין ספק‪ ,‬עם זאת‪ ,‬כי ההתפתחות הכלכלית‬ ‫והדמוגרפית בתקופה העות'מאנית היוותה יסוד לפריחתה של לוד הערבית והפיכתה לעיר מרכזית במישור החוף‬ ‫בתקופת המנדט הבריטי (וקרט ‪ ;1977‬מניר ‪ ;1997‬אל‪-‬פאר ‪ ;2009‬דעאדלה ‪.)2015‬‬ ‫תודות‬ ‫אני מודה למכון ישראלי לארכיאולוגיה על תמיכתו בעריכת המחקר ולפרופ' אבי ששון וד"ר אלון שביט על‬ ‫הערותיהם החשובות למאמר‪.‬‬ ‫‪128‬‬  ‫רשימת מקורות‬ ‫אבו בכר א"מ ‪ .1996‬מלכית אל‪-‬אראצ'י פי מתצרפית אל‪-‬קדס ‪ .1918-1858‬עמאן (בערבית)‬ ‫אבו בכר ‪1996‬‬ ‫אבו זר מ' ‪ .2009‬אל‪-‬מוג'ז פי סירת בני ג'רם וערב אל‪-‬ג'ראמנה – אל‪-‬מוילח יאפא‪ .‬עמאן (בערבית)‬ ‫אבו זר ‪2009‬‬ ‫אבו ליל ע"ר‪ ,‬ללא תאריך‪ .‬קצת מדינת אל‪-‬לד‪ .‬סלסלת אל‪-‬מדן אל‪-‬פלסטיניה ‪ .13‬בירות (בערבית)‬ ‫אבו ליל (ללא‬ ‫תאריך)‬ ‫אבו ע'וש י"ח ‪ .2004‬קרית עמואס‪ .‬סלסלת אל‪-‬קרא אל‪-‬פלסטיניה אל‪-‬מדמרה ‪ .15‬ביר זית‪.‬‬ ‫אבו ע’וש ‪2004‬‬ ‫מהדורה שנייה (בערבית)‬ ‫‪Abir, M. 1975. Local Leadership and Early Reforms in Palestine, 1800-1834. In: M. Maoz‬‬ ‫אביר ‪1975‬‬ ‫‪(ed.), Studies on Palestine during the Ottoman Period. Jerusalem: 283-311.‬‬ ‫אליצור י' ‪ .2009‬שמות מקומות קדומים בארץ ישראל – השתמרותם וגלגוליהם‪ .‬ירושלים‬ ‫אליצור ‪2009‬‬ ‫‪Büssow, J. 2011. Hamidian Palestine: Politics and Society in the District of Jerusalem‬‬ ‫בוסוו ‪2011‬‬ ‫‪1872-1908. Leiden and Boston.‬‬ ‫ביזו מ"ב ‪ .1990‬אל‪-‬לד‪ ,‬ג'ד'ור אל‪-‬מדן אל‪-‬פלסטיניה‪ .‬עמאן (בערבית)‬ ‫ביזו ‪1990‬‬ ‫בית ענאן אל‪-‬אח'בארי‪ .16.3.2019 ,‬מעלומה פי מת'ל הד'א אל‪-‬יום מן ‪ 168‬סנה‪:‬‬ ‫בית ענאן ‪2019‬‬ ‫&‪https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=1226165980870425‬‬ ‫(בערבית) ‪id=270356239784742‬‬ ‫‪Ben-Arieh, Y. 1975. The Population of the Large Towns in Palestine During the first‬‬ ‫בן‪-‬אריה ‪1975‬‬ ‫‪Eighty Years of the Nineteenth Century, According to Western Sources. In: M. Maoz (ed.),‬‬ ‫‪Studies on Palestine during the Ottoman Period. Jerusalem: 49-69.‬‬ ‫‪Braudel, F. 1958. Histoire et sciences sociales: la longue durée. Annales. Histoire, Sciences‬‬ ‫ברודל ‪1958‬‬ ‫‏ ‪Sociales 13(4): 725-753.‬‬ ‫גולן א' ‪ .2016‬אבו‪-‬כביר‪ :‬מיישוב כפרי לשוליים עירוניים‪ .‬קתדרה ‪72-49 :160‬‬ ‫גולן ‪2016‬‬ ‫גרוסמן ד' ‪ .1983‬התפתחות הישוב הכפרי בין הירקון והאילון מהמאה השש‪-‬עשרה עד המאה‬ ‫גרוסמן ‪1983‬‬ ‫העשרים‪ .‬בתוך‪ :‬גרוסמן ד' (עורך)‪ .‬בין ירקון ואילון – מחקרים על גוש דן ועמק לוד‪ ,‬רמת‪-‬גן‪103 – 87 :‬‬ ‫גרוסמן ד' ‪ .1994‬הכפר הערבי ובנותיו‪ :‬תהליכים ביישוב הערבי בארץ‪-‬ישראל בתקופה העות'מאנית‪.‬‬ ‫גרוסמן ‪1994‬‬ ‫ירושלים‬ ‫גרוסמן ד' ‪ .2004‬האוכלוסיה הערבית והמאחז היהודי‪ :‬תפרוסת וצפיפות בארץ ישראל בשלהי‬ ‫גרוסמן ‪2004‬‬ ‫התקופה העותמאנית ובתקופת המנדט הבריטי‪ .‬ירושלים‬ ‫‪Guérin, M.V. 1868. Description Géographique Historique et Archéologique de la‬‬ ‫גרן ‪1868‬‬ ‫‪Palestine (Judée) I. Paris.‬‬ ‫‪Guérin, M.V. 1875. Description Géographique Historique et Archéologique de la‬‬ ‫גרן ‪1875‬‬ ‫‪Palestine (Samarie) II. Paris.‬‬ ‫גת ש' ‪ .2015‬לוד בימי הביניים‪ .‬בתוך‪ :‬שביט א'‪ ,‬דעאדלה ת' וגדות י' (עורכים)‪ .‬לוד "דיוספוליס‬ ‫גת ‪2015‬‬ ‫– עיר האלוהים"‪ :‬קובץ מחקרים בהיסטוריה ובארכיאולוגיה של לוד – כרך א'‪ .‬לוד‪150–141 :‬‬ ‫גת ש' ‪ .2020‬גשר ג'נדס ודרכי הדואר הממלוכי‪ .‬בתוך‪ :‬שביט א' (עורך)‪ .‬לוד "דיוספוליס – עיר‬ ‫גת ‪2020‬‬ ‫האלוהים"‪ :‬קובץ מחקרים בהיסטוריה ובארכיאולוגיה של לוד – כרך ו'‪ .‬לוד‪20–9 :‬‬ ‫‪129‬‬ D’Arvieux, L. 1753-1756. Des Herrn von Arvieux Hinterlasen merkwuridge Nacenrichten. 1753 ‫ד’ארביו‬ .Køpenhagen and Leipzig )‫ כפר קרע (בערבית‬.‫ בלאדנא פלסטין‬.1991 ‫דבאע' מ"מ‬-‫אל‬ 1991 ’‫דבאע‬-‫אל‬ Doumani, B. 1995. Rediscovering Palestine: Merchants and Peasants in Jabal Nablus, 1995 ‫דומאני‬ 1700–1900. Berkeley. '‫ דעאדלה ת' וגדות י‬,'‫ שביט א‬:‫ בתוך‬.1936 ‫ ליוני‬26-‫ לוד בוקר ליום שישי ה‬.2015 '‫דעאדלה ת‬ 2015 ‫דעאדלה‬ ‫ קובץ מחקרים בהיסטוריה ובארכיאולוגיה של‬:"‫ לוד "דיוספוליס – עיר האלוהים‬.)‫(עורכים‬ 164–151 :‫ לוד‬.'‫לוד – כרך א‬ ,'‫ שביט א‬:‫ בתוך‬.‫ סיכום לקראת עונת החפירות העשירית‬:‫חילו‬-‫ ח'אן אל‬.2017 '‫דעאדלה ת‬ 2017 ‫דעאדלה‬ ‫ קובץ מחקרים בהיסטוריה‬:"‫ לוד "דיוספוליס – עיר האלוהים‬.)‫דעאדלה ת' וגדות י' (עורכים‬ 159–141 :‫ לוד‬.'‫ובארכיאולוגיה של לוד – כרך ג‬ Hütteroth, W.D. and Abdulfattah, K. 1977. Historical Geography of Palestine, Transjordan -‫הוטרות’ ועבד אל‬ and Southern Syria in the Late 16th Century. 5. Erlangen. 1977 ‫פתאח‬ ‫ עאא'לאת‬.‫ ללא תאריך‬,)‫פלסטיניה‬-‫עא'אלה אל‬-‫וטני לתות'יק ג'ד'ור אל‬-‫משרוע אל‬-‫הויה (אל‬ ‫הויה‬ :‫ (רשימת משפחות העיר לוד) מתוך‬.‫לד‬-‫ אל‬-‫בלד‬-‫אל‬ https://www.howiyya.com/vw_families5list.php?showmaster=vw_regions&fk_Id=839 Heyd, U. 1960. Ottoman Documents on Palestine 1552-1615: A study of the Firman 1960 ‫הייד‬ according to the Mühimme Deftyeri. Oxford. Hartmann, M. 1883. Die Ortschaftenliste des Liwa Jerusalem in dem türkischen 1883 ‫הרטמן‬ Staatskalender für Syrien auf das Jahr 1288 der Flucht (1871). Zeitschrift des Deutschen Palästina-Vereins 6: 102–149. Volney, M.C-F. 1793. Travels through Syria and Egypt in the Years 1783, 1784, and 1785. 1793 ‫וולני‬ Dublin. :‫נסאבון‬-‫ אל‬.‫חסין‬-‫אמיר עאיש ונסבהא אלא אל‬-‫וחידי אבנאא' אל‬-‫ שג'רת אל‬.14.9.2009 '‫וחידי מ‬-‫אל‬ 2009 ‫וחידי‬-‫אל‬ )‫ (בערבית‬https://alashraf.ahlamontada.net/t4909-topic ‫ לוד‬.‫ גיאוגרפיה היסטורית‬:‫ לוד‬.1977 ’‫וקרט א‬ 1977 ‫וקרט‬ Singer, A. 1990. The Countryside of Ramle in the Sixteenth Century- A Study of Villages 1990 ‫זינגר‬ with Computer Assistance. Journal of the Economic and Social History of the Orient 33(1): 51–79. Singer, A. 2002. Constructing Ottoman Beneficence: An Imperial Soup Kitchen in 2002 ‫זינגר‬ Jerusalem. New York. ‫ת'אני עשר‬-‫ת'אמן עשר (אל‬-‫קרן אל‬-‫שאם פי אל‬-‫ רחלה אלא דיאר אל‬.‫ח'אלדי אחמד סאמח‬-‫אל‬ 1948 ‫ח’אלדי‬-‫אל‬ ‫ מג'לת‬.)‫צדיקי‬-‫בכרי אל‬-‫חלביה) למצטפא אל‬-‫רחלה אל‬-‫ד'הביה פי אל‬-‫חלה אל‬-‫הג'רי) (אל‬-‫אל‬ )‫ (בערבית‬792 ‫רסאלה‬-‫אל‬ ,‫ בית לקיא – נבד'ה תאריח'יה‬.2015 '‫חסין א‬ 2015 ‫חסין‬ https://palestine1995.wordpress.com/2015/12/08/%D8%A7%D9%84%D9 %81%D8%B5%D9%84-%D8%A7%D9%84%D8%A3%D9%88%D9%84- %D8%A8%D9%8A%D8%AA-%D9%84%D9%90%D9%82%D9%92%D9%8A%D8 %A7-%D9%86%D8%A8%D8%B0%D8%A9-%D8%AA%D8%A7%D8%B1%D9%8A %D8%AE%D9%8A%D8%A9)‫ (בערבית‬/ 130 ‫אל‪-‬חנבלי מ"ד ‪ .1968‬אל‪-‬אנס אל‪-‬ג'ליל בתאריח' אל‪-‬קדס ואל‪-‬ח'ליל‪ .‬אל‪-‬נג’ף (עיראק) (בערבית)‬ ‫אל‪-‬חנבלי ‪1968‬‬ ‫טורגה ח' ‪ .2017‬האמנם ייסודה של רמלה הוא מפלתה של לוד? סיפורן של שתי הערים במבט‬ ‫טורגה ‪2017‬‬ ‫ארכיאולוגי‪ .‬בתוך‪ :‬שביט א'‪ ,‬דעאדלה ת' וגדות י' (עורכים)‪ .‬לוד "דיוספוליס – עיר האלוהים"‪:‬‬ ‫קובץ מחקרים בהיסטוריה ובארכיאולוגיה של לוד – כרך ג'‪ .‬לוד‪19–7 :‬‬ ‫טרייסטר ט' ‪ .2016‬כנסיית הקבר של גיאורגיוס (ג'ורג') הקדוש בלוד בניית כנסייה ואיקונוסטזיס‬ ‫טרייסטר ‪2016‬‬ ‫בראי תקופה וקהילה‪ .‬לוד "דיוספוליס – עיר האלוהים"‪ :‬קובץ מחקרים בהיסטוריה ובארכיאולוגיה‬ ‫של לוד – כרך ב'‪ .‬לוד‪127–105 :‬‬ ‫‪Terenzi, A. 2011. Civilization Processes over the Long Period of Time: Lydda and Ramleh.‬‬ ‫טרנזי ‪2011‬‬ ‫‪In Dolkart, A., al-Gohari, O.M. and Rab, S. (eds.), Conversation of Architecture, Urban‬‬ ‫‪Areas, Nature & Landscape: Towards a Sustainable Survival of Cultural Landscape.‬‬ ‫‪Ammam, I: 73-89.‬‬ ‫יהב ד' ‪ .2018‬יפו‪ :‬שכונות‪ ,‬פרברים ובתי‪-‬קברות ערביים סביב לה‪ .‬תל אביב‪.‬‬ ‫יהב ‪2018‬‬ ‫‪Yazbak, M. Europe, Cotton and the Emergence of Nazareth in 18th-Century Palestine.‬‬ ‫יזבק ‪2013‬‬ ‫‪Oriente Moderno 93.2 (2013): 531-546.‬‬ ‫יזבק מ' ‪ .2018‬מדינת אל‪-‬ברתקאל יאפא‪ :‬חצ'ארה ומג'תמע ‪ .1840 – 1700‬ביירות (בערבית)‬ ‫יזבק ‪2018‬‬ ‫כנאענה ש' ועבד אל‪-‬האדי ל' ‪ .1990‬אבו כשכ‪ .‬סדרת אל‪-‬קרא אל‪-‬פלסטיניה אל‪-‬מדמרה מס’ ‪.9‬‬ ‫כנאענה ועבד אל‪-‬‬ ‫ביר‪-‬זית (בערבית)‬ ‫האדי ‪1990‬‬ ‫‪Le Roy Ladurie, E. 1972. Événement et longue durée dans l’histoire sociale: l’exemple‬‬ ‫לה‪-‬רוי לדורי ‪1972‬‬ ‫‪chouan. Communications 18(1): 72-84.‬‬ ‫לוז נ' ‪ .2017‬לוד ורמלה ולא רמלוד‪ :‬על אנומליה גיאוגרפית והמשך הארוך של ההיסטוריה העירונית‪.‬‬ ‫לוז ‪2017‬‬ ‫בתוך‪ :‬שביט א'‪ ,‬דעאדלה ת' וגדות י' (עורכים)‪ .‬לוד "דיוספוליס – עיר האלוהים"‪ :‬קובץ מחקרים‬ ‫בהיסטוריה ובארכיאולוגיה של לוד – כרך ג'‪ .‬לוד‪42–21 :‬‬ ‫‪Lortet, L. 1884. La Syrie d’adjourd’hui- voyages dans la Phénicie, le Liban, et la Judée,‬‬ ‫לורטה ‪1884‬‬ ‫‪1875-1880. Paris.‬‬ ‫ליברטי‪-‬שלו והר‪-‬נוי ליברטי‪-‬שלו ר' והר‪-‬נוי ע' ‪ .2018‬נקודת וקווים‪ :‬לוד וחיפה בצמתי מסילות הברזל ההיסטוריות‪.‬‬ ‫בתוך‪ :‬שביט א' (עורך)‪ .‬לוד "דיוספוליס – עיר האלוהים"‪ :‬קובץ מחקרים בהיסטוריה ובארכיאולוגיה‬ ‫‪2018‬‬ ‫של לוד – כרך ד'‪ .‬לוד‪.127-107 :‬‬ ‫אל‪-‬לקימי מ"א ‪ .2012‬תהד'יב מואנח אל‪-‬אנס ברחלתי לואדי אל‪-‬קדס‪ .‬מראד רע”ב (מהדיר)‪.‬‬ ‫אל‪-‬לקימי ‪2012‬‬ ‫דמשק (בערבית)‬ ‫אל‪-‬מדני זע"ע ‪ .1996‬מדינת אל‪-‬קדס וג'וארהא ח'ליל אל‪-‬פתרה ‪ 1215‬ה‪ 1245 -‬ה'‪ 1830 – 1800/‬מ'‪.‬‬ ‫אל‪-‬מדני ‪1996‬‬ ‫ירושלים (בערבית)‬ ‫אל‪-‬מהתדי ע' ‪ .2005‬אוקאף אל‪-‬קדס פי זמן אל‪-‬אנתדאב אל‪-‬בריטאני‪ .‬עמאן‪ ,‬דאר אל‪-‬מג’דלאוי‬ ‫אל‪-‬מהתדי ‪2005‬‬ ‫(בערבית)‬ ‫מלינג ח' ‪ .2019‬תולדות הרכבת בארץ ישראל בראי תחנת לוד‪ .‬בתוך‪ :‬שביט א' (עורך)‪ .‬לוד "דיוספוליס‬ ‫מלינג ‪2018‬‬ ‫– עיר האלוהים"‪ :‬קובץ מחקרים בהיסטוריה ובארכיאולוגיה של לוד – כרך ד'‪ .‬לוד‪153-129 :‬‬ ‫מניר א' ‪ .1997‬אל‪-‬לד פי עהדי אל‪-‬אנתדאב ואל‪-‬אחתלאל‪ .‬ביירות (בערבית)‬ ‫מניר ‪1997‬‬ ‫מרום ר' ‪ .2017‬ההתיישבות הערבית המחודשת באזור רעננה‪ .‬בתוך‪ :‬שטייגמן י' (עורך)‪ .‬משממה‬ ‫מרום ‪2017‬‬ ‫למושבה פורחת – רעננה – דגם להתיישבות פרטית בארץ ישראל (‪ ,)1981-1922‬ירושלים‪448–435 :‬‬ ‫‪131‬‬  ‫מרום ר' ‪ .2020‬מלבס‪ :‬הכפר ותושביו עד הקמת פתח תקוה‪ .‬קתדרה ‪76 – 49 :176‬‬ ‫מרום ‪2020‬‬ ‫מרום ר' ‪ .2021‬ג'נדאס בשערה של לוד‪ :‬אבן פינה לחקר העורף הכפרי של העיר (‪ .)1948-1459‬בתוך‪:‬‬ ‫מרום ‪2021‬‬ ‫שביט א' (עורך)‪ ,‬לוד "דיוספוליס – עיר האלוהים"‪ :‬קובץ מחקרים בהיסטוריה ובארכיאולוגיה‬ ‫של לוד – כרך ז'‪ .‬לוד‪43 – 10 :‬‬ ‫אל‪-‬נאבלסי עע'"א ‪ .1986‬אל‪-‬חקיקה ואל‪-‬מג'אז פי אל‪-‬רחלה אלא בלאד אל‪-‬שאם ומצר ואל‪-‬חג'אז‪.‬‬ ‫אל‪-‬נאבלסי ‪1986‬‬ ‫הנידי אע”מ (מהדיר)‪ .‬מצרים (בערבית)‬ ‫נמר מ"א ‪ .2001‬קרית שלתא‪ .‬חסר מקום דפוס‪.‬‬ ‫נמר ‪2001‬‬ ‫נעמת אללה א' ‪ .2004‬אל‪-‬רמלה פי אואח'ר אל‪-‬עהד אל‪-‬עת'מאני ‪ 1914-1864‬מן ח'לאל סג'לאת‬ ‫נעמת אללה ‪2004‬‬ ‫אל‪-‬מחאכם אל‪-‬שרעיה‪ .‬עזה (בערבית)‬ ‫מרשם (סג’ל) בית הדין השרעי בירושלים; כתבי היד שמורים בארכיון דאר אחיאא’ אל‪-‬תראת’ באבו‬ ‫סג’ל ירושלים‬ ‫דיס והעתק במיקרופילם זמין לעיון בספריה הלאומית בירושלים ובספריית אוניברסיטת חיפה‬ ‫אל‪-‬סואריה נ"ר ‪ .2008‬נאחית ע'זה פי אל‪-‬נצף אל‪-‬אול מן אל‪-‬קרן אל‪-‬עאשר אל‪-‬הג'רי אל‪-‬נצף‬ ‫אל‪-‬סואריה ‪2008‬‬ ‫אל‪-‬אול מן אל‪-‬קרן אל‪-‬סאדס עשר אל‪-‬מילאדי דראסה פי אל‪-‬אדארה ואל‪-‬סכאן ואל‪-‬תימאר‪.‬‬ ‫אל‪-‬מג'לה אל‪-‬ארדניה לל‪-‬תאריח' ואל‪-‬א'את'אר ‪( 117–82:)3( 2‬בערבית)‬ ‫‪Stephan, S.H. 1945. An Endowment Deed of Khasseki Sultan, Dated the 24th May 1552.‬‬ ‫סטפן ‪1945‬‬ ‫‪The Quarterly of the Department of Antiquities in Palestine 10: 170-194.‬‬ ‫סלאמה ל' ‪ .23.8.2020‬ללא כותרת (פרסום בקבוצה "ג'רוב ד'כריאת יאלו")‪:‬‬ ‫סלאמה ‪2020‬‬ ‫&‪https://m.facebook.com/groups/596357527524680?view=permalink‬‬ ‫‪( id=624633244697108‬בערבית)‬ ‫אל‪-‬עורה א' ‪ .1936‬תאריח' ולאית סלימאן באשא אל‪-‬עאדל‪ :‬ישתמל עלא תאריח' פלסטין ולבנאן‬ ‫אל‪-‬עורה ‪1936‬‬ ‫ומדנה ובלאד אל‪-‬עלויין ואל‪-‬שאם‪ .‬צידא [צידון] (בערבית)‬ ‫אל‪-‬עלמי א' ‪ .2001‬וקפית ח'אצכי סלטאן‪ .‬עכו (בערבית)‬ ‫אל‪-‬עלמי ‪2001‬‬ ‫עמר ז' ‪' .1998‬מהפכת הטקסטיל' בארץ‪-‬ישראל ובסוריה בימי‪-‬הביניים‪ .‬קתדרה ‪60-37 :87‬‬ ‫עמר ‪1998‬‬ ‫אל‪-‬פאר מ"מ ‪ .2009‬מדינת אל‪-‬לד‪ :‬מוקעא ושהרה ותאריח'א ונצא'לא‪ .‬ביירות (בערבית)‬ ‫אל‪-‬פאר ‪2009‬‬ ‫פון אופנהיים מ"פ ‪ .2004‬אל‪-‬בדו‪ ,‬כרך ב'‪ :‬פלסטין סינאא' אל‪-‬ארדן אל‪-‬חג'אז (תרגום מגרמנית‪,‬‬ ‫פון אופנהיים ‪2004‬‬ ‫מ’ קביבו)‪ .‬לונדון (בערבית)‬ ‫‪Finn, J. 1877. Byeways in Palestine. London.‬‬ ‫פין ‪1877‬‬ ‫אל‪-‬פתאש א' ‪ .1990‬תאריח' קצ'אא סלפית (אל‪-‬ג'מאעיניאת)‪ .‬חמ’ד (בערבית)‬ ‫אל‪-‬פתאש ‪1990‬‬ ‫פתחי א' ‪ .1992‬תאריח' אל‪-‬ריף אל‪-‬פלסטיני פי אל‪-‬עהד אל‪-‬עת'מאני – מנטקת בני זיד נמוד'ג'א‪.‬‬ ‫פתחי ‪1992‬‬ ‫ראמאללה (בערבית)‬ ‫אל‪-‬עסלי כ’ ג’ ‪ .1983‬ות’אא’ק מקדסיה תאריח’יה‪ :‬מע מקדמה חול בעץ’ אל‪-‬מצאדר אל‪-‬אוליה‬ ‫אל‪-‬עסלי ‪1983‬‬ ‫לתאריח’ אל‪-‬קדס‪ .‬עמאן (בערבית)‬ ‫צאלחיה מ"ע ‪ .2002‬סג'ל אראצ'י לואא' אל‪-‬קדס חסב אל‪-‬דפתר ‪ 342‬תאריח'ה ‪970‬ה' ‪1572‬מ' אל‪-‬‬ ‫צאלחיה ‪2002‬‬ ‫מחפוט' פי ארשיף ראא'סת אל‪-‬וזראא' באסתאנבול‪ .‬עמאן (בערבית)‬ ‫‪Zadok, R. 1997. A Preliminary Analysis of Ancient Survivals in Modern Palestinian‬‬ ‫צדוק ‪1997‬‬ ‫‪Toponymy. Mediterranean Language Review 9: 93-171.‬‬ ‫‪132‬‬ ‫ציטרון ד' ‪ .2020‬גשר ג'נדס – אפיון טכנולוגיית הבנייה ובעיות השימור של גשר לוד‪ .‬בתוך‪ :‬שביט‬ ‫ציטרון ‪2020‬‬ ‫א' (עורך)‪ .‬לוד "דיוספוליס – עיר האלוהים"‪ :‬קובץ מחקרים בהיסטוריה ובארכיאולוגיה של‬ ‫לוד – כרך ו'‪ .‬לוד‪48 – 21 :‬‬ ‫קונדר וקיצ’נר ‪Conder, C.R. and Kitchener, H.H. 1882. The Survey of Western Palestine: Memoirs of 1882‬‬ ‫‪the Topography, Geography, Hydrography, and Archaeology, Vol. II: Samaria. London.‬‬ ‫קונדר וקיצ’נר ‪Conder, C.R. and Kitchener, H.H. 1882. The Survey of Western Palestine: Memoirs of the 1883‬‬ ‫‪Topography, Geography, Hydrography, and Archaeology, Vol. III: Judea. London.‬‬ ‫קטנאני ע' ‪ .2017‬אל‪-‬מאססאת אל‪-‬וקפיה פי אל‪-‬עהד אל‪-‬עת'מאני‪ :‬אל‪-‬עמארה אל‪-‬עאמרה פי‬ ‫קטנאני ‪2017‬‬ ‫בית אל‪-‬מקדס ואת'רהא פי אל‪-‬חיאה אל‪-‬אג'תאעיה‪ .‬מג'לת דראסאת בית אל‪-‬מקדס ‪:)1( 17‬‬ ‫‪( 105 – 71‬בערבית)‬ ‫קליובי ט"א ‪ .2002‬עאא'לאת ושח'ציאת מן יאפא וקצ'אאהא‪ .‬ביירות (בערבית)‬ ‫קליובי ‪2002‬‬ ‫‪Clermont-Ganneau, C. 1986. Archaeological Researches in Palestine During the Years‬‬ ‫קלרמון‪-‬גנו ‪1896‬‬ ‫‪1873–1874 – Vol. II. London.‬‬ ‫‪Karmon, Y. 1960. An analysis of Jacotin’s map of Palestine. Israel Exploration Journal‬‬ ‫קרמון ‪1960‬‬ ‫‪10(3): 155-173.‬‬ ‫קרסל ואהרוני ‪ 2004‬קרסל ג"מ ואהרוני ר' ‪ .2004‬מסעי אוכלוסים ממצרים ללבאנט במאות התשע‪-‬עשרה והעשרים‪.‬‬ ‫ג'מאעה יב‪245–201 :‬‬ ‫קרק ר' ואופנהיים א' ‪ .2015‬התפתחות הסכנאת המצריות באזור יפו במאה התשע‪-‬עשרה‪ .‬אריאל‪:‬‬ ‫קרק ואופנהיים‬ ‫כתב עת לידיעת ארץ ישראל ‪176-159 :211-210‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪Robinson, E. and Smith, E. 1841. Biblical researches in Palestine, Mount Sinai and‬‬ ‫רובינסון וסמית’‬ ‫‪Arabia Petraea. A journal of travels in the year 1838, 1841 – Vol. III. Boston and London.‬‬ ‫‪1841‬‬ ‫‪Robinson, E. and Smith, E. 1856. Later Biblical researches in Palestine, and in the‬‬ ‫רובינסון וסמית’‬ ‫‪Adjacent Regions. A journal of travels in the year 1852. Boston and London.‬‬ ‫‪1856‬‬ ‫‪Rogeard, L.A., MDCXLVI [1646]. La Terre Saincte, ou Description topographique tres-‬‬ ‫רוג’ר ‪1646‬‬ ‫‪particulière des saincts Lieux, et de la Terre de Promission. Paris.‬‬ ‫אל‪-‬רמחי ק' ‪ .1998‬אל‪-‬מזירעה – אחדא קרא פלסטין אל‪-‬מדמרה‪ .‬עמאן (בערבית)‬ ‫אל‪-‬רמחי ‪1998‬‬ ‫שביט א' ‪ .2018‬ח'אן חילו בלוד העתיקה והח'אנים העירוניים בארץ ישראל‪ .‬בתוך‪ :‬שביט א'‬ ‫שביט ‪2018‬‬ ‫(עורך)‪ .‬לוד "דיוספוליס – עיר האלוהים"‪ :‬קובץ מחקרים בהיסטוריה ובארכיאולוגיה של לוד‬ ‫– כרך ו'‪ .‬לוד‪106-77 :‬‬ ‫שביט א' ‪ .2020‬הח'אנים העירוניים בארץ ישראל‪ .‬אתרים המגזין ‪74-65 :10‬‬ ‫שביט ‪2020‬‬ ‫שחאדה א' ‪ .2020‬הרקע ההיסטורי והכלכלי לפעולתו של מפעל השמנים של חסונה בלוד‪ .‬בתוך‪:‬‬ ‫שחאדה ‪2020‬‬ ‫שביט א' (עורך)‪ .‬לוד "דיוספוליס – עיר האלוהים"‪ :‬קובץ מחקרים בהיסטוריה ובארכיאולוגיה‬ ‫של לוד – כרך ו'‪ .‬לוד‪192-173 :‬‬ ‫ששון א' ‪ .2014‬סבילים והשקיית עוברי דרכים בארץ ישראל‪ :‬הממד הגאוגרפי‪-‬היסטורי‪ .‬אופקים‬ ‫ששון ‪2014‬‬ ‫לגאוגרפיה ‪86-65 :86‬‬ ‫‪Sasson, A. 2017. The Jaffa-Jerusalem Road in the Late Ottoman Period: Aspects of the‬‬ ‫ששון ‪2017‬‬ ‫‪Material Culture Along the ‘Travelers Way. In: Burke, A. Burke, K. S. and Peilstöcker, M.‬‬ ‫‪(eds.) The History and Archaeology of Jaffa 2. Los Angeles: 215-228.‬‬ ‫‪133‬‬ ‫ששון א' ‪ .2019‬סֶ בִ ּיל ִאי ּבֶן עָ וְף בלוד ומשמעויותיו ההיסטוריות והמרחביות‪ .‬בתוך‪ :‬שביט א' (עורך)‪ .‬לוד‬ ‫ששון ‪2019‬‬ ‫"דיוספוליס – עיר האלוהים"‪ :‬קובץ מחקרים בהיסטוריה ובארכיאולוגיה של לוד – כרך ה'‪ .‬לוד‪70–43 :‬‬ ‫ששון א' ומרום ר' ‪ .2020‬ביארת שניר – מפרדס לשכונה‪ :‬התפתחות ההתיישבות בעורף החקלאי של‬ ‫ששון ומרום ‪2020‬‬ ‫העיר לוד‪ .‬בתוך‪ :‬שביט א' (עורך)‪ .‬לוד "דיוספוליס – עיר האלוהים"‪ :‬קובץ מחקרים בהיסטוריה‬ ‫ובארכיאולוגיה של לוד – כרך ו'‪ .‬לוד‪75–49 :‬‬ ‫ששון א' וקציר ט' ‪ .2010‬טיפוס "כפר בת" באזור מודיעין בעת החדשה בהדגמה על חרבת נכס‪.‬‬ ‫ששון וקציר ‪2010‬‬ ‫בתוך‪ :‬א' וינרב (עורך)‪ .‬תקצירי ההרצאות כנס סמ"ן חידושים בנושאי סביבה‪-‬מורשת‪-‬נוף מודיעין‬ ‫– עיר המקברים חנוכה תשע"א ‪ .2010‬מודיעין‪22-18 :‬‬ ‫‪Thomson, W.M. 1859. The Land and the Book: or Biblical Illustrations Drawn from the‬‬ ‫תומסון ‪1859‬‬ ‫‪Manners and Customs, the Scenes and Scenery of the Holy Land. New York.‬‬ ‫אל‪-‬תיתי חע"מ ‪ .2008‬בנו צעב ואסתיטאנהם פי פלסטין‪ .‬אל‪-‬טירה‪( .‬בערבית)‬ ‫אל‪-‬תיתי ‪2008‬‬ ‫רשימת איורים‬ ‫לוד בשלהי המאה התשע‪-‬עשרה‬ ‫איור ‪:1‬‬ ‫קטע מוקפית ח'אצכי סלטאן‬ ‫איור ‪:2‬‬ ‫ניפוץ כותנה (‪)Picturesque Palestine, 1880‬‬ ‫איור ‪:3‬‬ ‫כפרי נפת לוד ברשימת רובינסון (‪)1835‬‬ ‫איור ‪:4‬‬ ‫נפת לוד במפקד ‪ 1871‬לספירה (סאלנאמה ולאית אל‪-‬שאם ‪ 1288‬לה'‪)162-161 :‬‬ ‫איור ‪:5‬‬ ‫גני לוד‪ ,‬שלהי המאה התשע‪-‬עשרה‬ ‫איור ‪:6‬‬ ‫רשימת מפות‬ ‫המערכת היישובית באזור לוד לפי וקפית ח'אצכי סלטאן (שרטוט‪ :‬המחבר)‬ ‫מפה ‪:1‬‬ ‫כפרים באזור לוד בשנת ‪ - 1596/7‬פיזור האוכלוסיה‬ ‫מפה ‪:2‬‬ ‫נפת לוד וכפריה בשנת ‪( 1871‬כפרים מיושבים צבועים בצהוב וכפרים חרבים צבועים באדום)‬ ‫מפה ‪:3‬‬ ‫נפת לוד וכפריה בשנת ‪ - 1871‬פיזור האוכלוסיה‬ ‫מפה ‪:4‬‬ ‫‪134‬‬  ‫נספח א' – שמות היישובים ב'וקפית ח'אצכי סלטאן' ומיקום‬ ‫נ"צ אורך‬ ‫נ"צ רוחב‬ ‫שם האתר או הישוב‬ ‫שם האתר בוקפיה‬ ‫הקיים הסמוך‬ ‫‪651224‬‬ ‫‪190715‬‬ ‫לוד‬ ‫לד‬ ‫‪652788‬‬ ‫‪191250‬‬ ‫גינתון‬ ‫ג'נדאס‬ ‫‪655427‬‬ ‫‪187989‬‬ ‫גבעת דני (יגל)‬ ‫סבתארה‬ ‫‪655707‬‬ ‫‪186030‬‬ ‫כפר חב"ד‬ ‫סאפריה‬ ‫‪658947‬‬ ‫‪187715‬‬ ‫כפר אונו (אור יהודה)‬ ‫כפר עאנה‬ ‫‪659786‬‬ ‫‪189794‬‬ ‫יהוד‬ ‫יהודיה‬ ‫‪661185‬‬ ‫‪192671‬‬ ‫נופך‬ ‫רנטיא‬ ‫‪650449‬‬ ‫‪202243‬‬ ‫נעלין‬ ‫נעלין‬ ‫‪656100‬‬ ‫‪191223‬‬ ‫מזרחית לנתב"ג‬ ‫כפר ג'נס‬ ‫‪636057‬‬ ‫‪217224‬‬ ‫בית אכסא‬ ‫בית כסא‬ ‫‪646697‬‬ ‫‪196282‬‬ ‫חורבת חרובה (פאתי‬ ‫אל‪-‬ח'רובה‬ ‫מודיעין)‬ ‫‪643019‬‬ ‫‪196149‬‬ ‫חורבת כפר טוב‬ ‫כפרתא‬ ‫‪641820‬‬ ‫‪206679‬‬ ‫בית לקיא‬ ‫בית לקיה‬ ‫‪640094‬‬ ‫‪204613‬‬ ‫חורבת רקוביס (מבוא‬ ‫רכוביס‬ ‫חורון)‬ ‫‪642742‬‬ ‫‪205093‬‬ ‫חורבת בית נושף (בית‬ ‫בית נושף‬ ‫לקיא)‬ ‫‪643965‬‬ ‫‪196028‬‬ ‫חורבת נכס‬ ‫אל‪-‬כניסה‬ ‫‪643882‬‬ ‫‪202035‬‬ ‫רעות (מודיעין)‬ ‫ביר מאעין‬ ‫‪645467‬‬ ‫‪195151‬‬ ‫חורבת בית ענבה‬ ‫ענאבה‬ ‫‪659235‬‬ ‫‪181655‬‬ ‫אזור‬ ‫יאזור‬ ‫‪656764‬‬ ‫‪183881‬‬ ‫בית דגן‬ ‫בית דג'ן‬ ‫‪642755‬‬ ‫‪198910‬‬ ‫חורבת בית שנה‬ ‫בית שנא‬ ‫(שעלבים)‬ ‫‪637918‬‬ ‫‪214093‬‬ ‫בדו‬ ‫בדוא‬ ‫‪643662‬‬ ‫‪210831‬‬ ‫בית עור אל‪-‬פוקא‬ ‫בית עור אל‪-‬פוקא‬ ‫‪648144‬‬ ‫‪206839‬‬ ‫בלעין‬ ‫בלעין‬ ‫‪649486‬‬ ‫‪211603‬‬ ‫אל‪-‬ג'אניה‬ ‫דג'אניה‬ ‫‪652713‬‬ ‫‪209839‬‬ ‫דיר עמאר‬ ‫דיר עמאר‬ ‫‪653266‬‬ ‫‪204876‬‬ ‫שבתין‬ ‫שבתין‬ ‫‪650723‬‬ ‫‪204498‬‬ ‫דיר קדיס‬ ‫דיר קדיס‬ ‫‪650483‬‬ ‫‪205339‬‬ ‫בין ח'רבת'א בני חארת'‬ ‫ג'רדא‬ ‫ודיר קדיס‬ ‫‪650102‬‬ ‫‪206786‬‬ ‫ח'רבת'א אל‪-‬מצבאח‬ ‫ח'רבת'א‬ ‫‪653895‬‬ ‫‪201151‬‬ ‫קביא‬ ‫קביא‬ ‫‪651545‬‬ ‫‪193865‬‬ ‫בן‪-‬שמן‬ ‫בית עריף‬ ‫‪646420‬‬ ‫‪193038‬‬ ‫מחצבות נשר (רמלה)‬ ‫שיחה‬ ‫‪135‬‬ ‫נ"צ אורך‬ ‫נ"צ רוחב‬ ‫שם האתר או הישוב‬ ‫שם האתר בוקפיה‬ ‫הקיים הסמוך‬ ‫‪646442‬‬ ‫‪199041‬‬ ‫מודיעין‬ ‫ברפיליא‬ ‫‪647136‬‬ ‫‪202010‬‬ ‫כפר החשמונאים (שילת)‬ ‫ח'רבת שלתא‬ ‫‪645535‬‬ ‫‪202005‬‬ ‫גבעת התיתורה (מודיעין)‬ ‫ח'רבת אל‪-‬ברג'‬ ‫‪641894‬‬ ‫‪198838‬‬ ‫שלעבים‬ ‫סלבית‬ ‫‪642110‬‬ ‫‪202314‬‬ ‫חורבת עגלגל (מודיעין)‬ ‫עג'נג'ול‬ ‫‪640006‬‬ ‫‪203220‬‬ ‫מבוא חורון‬ ‫בית נובא‬ ‫‪643905‬‬ ‫‪204314‬‬ ‫בית סירה‬ ‫בית סירה‬ ‫‪637387‬‬ ‫‪219801‬‬ ‫בית חנינא‬ ‫בית חנינא‬ ‫‪634561‬‬ ‫‪216273‬‬ ‫מבשרת ציון‬ ‫בית טלמא‬ ‫‪661913‬‬ ‫‪181808‬‬ ‫כפר שלם (תל אביב)‬ ‫סלמה‬ ‫‪651747‬‬ ‫‪185935‬‬ ‫צריפין‬ ‫סרפנד‬ ‫‪659583‬‬ ‫‪185257‬‬ ‫רמת פנחס‪ ,‬אור יהודה‬ ‫מנזל סאכיה‬ ‫‪656339‬‬ ‫‪189594‬‬ ‫ש"ת בן גוריון‬ ‫ארזיא‬ ‫‪660428‬‬ ‫‪196002‬‬ ‫יער קולה‬ ‫קולה‬ ‫‪658232‬‬ ‫‪194771‬‬ ‫ברקת‬ ‫אל‪-‬טירה‬ ‫‪643995‬‬ ‫‪192288‬‬ ‫בית חשמונאי‬ ‫אל‪-‬בריה‬ ‫‪648285‬‬ ‫‪187862‬‬ ‫רמלה‬ ‫רמלה‬ ‫‪648827‬‬ ‫‪193460‬‬ ‫מושב דניאל‬ ‫כפר טאב‬ ‫‪136‬‬