מה קדם למה: הצופן הגנטי או מוצריו? ומחשבות על תוחלת החיים.
הרצאתה של כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009, פרופ' עדה יונת, מכון ויצמן למדע.

תקציר: הריבוזום הוא רכיב תאי מורכב ביותר המתרגם את הצופן הגנטי שבדנ"א לחלבונים.
החלבונים הם רכיבי התא המבצעים את רוב תהליכי החיים ופעילותם תלויה במבנה המרחבי שלהם המוכתב על פי הרצף של הגנים המקדדים אותם.
הריבוזומים מייצרים את החלבונים במהירות רבה, המוכתבת על-פי צורכי התא, ובדיוק מפתיע. הם צברים גמישים הבנויים ממספר רב של מרכיבים (חלבונים ורנ"א) המאורגנים בשתי יחידות משנה – גדולה וקטנה. לאחר פיענוח מבנה הריבוזום נמצא שכל פעילויות הריבוזום ובכללן קריאת הצופן הגנטי, "בחירת המשתתפים", תרגום הצופן ובניית הקשר החלבוני, מתבצעות על-ידי רנ"א. עוד נמצא שהאזור בו מתבצע חיבור החומצות האמיניות (שגודלו אחוזים בודדים מתוך הריבוזום העכשווי) שהינו אלמנט מבני בעל ארכיטקטורה ייחודית, השמור לכל אורך האבולוציה. על כן אנו מניחים שהינו מייצג מכונה כימית שפעלה בעולם הרנ"א, לפני התהוות החיים ועדיין פועלת בצורה דומה בתוך הריבוזום העכשווי. אנו מנסים להוכיח שהמכונה העתיקה יצרה "חלבונונים" בעלי רצפים אקראיים, מהם שרדו אלה שביצעו תפקידים משמעותיים בעולם הרנ"א. הצורך בהם גרם להיווצרות צופן גנטי "התחלתי" שלאחר מכן התפתח במקביל להתפתחות הריבוזומים והחלבונים.
עקב חשיבותם הרבה, הריבוזומים משמשים מטרה לאנטיביוטיקות רבות. הבנת אופן פעולתן והדרך בה חיידקים מחוללי מחלות מפתחים עמידות לאנטיביוטיות מסבירה את תרומת תהליכים אלה לאורך החיים הממוצע מחד, וכן משמשת אבן דרך בפיתוח תרופות יעילות יותר, מאידך.

תגיות: DNA, האוניברסיטה העברית, עדה יונת