אוזבקיסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רפובליקת אוזבקיסטן
Oʻzbekiston Respublikasi
Flag of Uzbekistan.svg Coat of arms of Uzbekistan.svg
דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה
הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי מצרים תוניסיה לוב אלג'יריה מרוקו מאוריטניה סנגל גמביה גינאה ביסאו גינאה סיירה לאון ליבריה חוף השנהב גאנה טוגו בנין ניגריה גינאה המשוונית קמרון גבון הרפובליקה של קונגו אנגולה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נמיביה דרום אפריקה לסוטו סווזילנד מוזמביק טנזניה קניה סומליה ג'יבוטי אריתריאה סודאן רואנדה אוגנדה בורונדי זמביה מלאווי זימבבואה בוטסואנה אתיופיה דרום סודאן הרפובליקה המרכז-אפריקאית צ'אד ניז'ר מאלי בורקינה פאסו תימן עומאן איחוד האמירויות הערביות ערב הסעודית עיראק איראן כווית קטאר בחריין ישראל סוריה לבנון ירדן קפריסין טורקיה אפגניסטן טורקמניסטן פקיסטן יוון איטליה מלטה צרפת פורטוגל ספרד האיים הקנריים כף ורדה מאוריציוס ראוניון מיוט קומורו סיישל מדגסקר סאו טומה ופרינסיפה סרי לנקה הודו אינדונזיה בנגלדש הרפובליקה העממית של סין נפאל בהוטן מיאנמר קנדה גרינלנד איסלנד מונגוליה נורבגיה שבדיה פינלנד אירלנד הממלכה המאוחדת הולנד בלגיה דנמרק שווייץ אוסטריה גרמניה סלובניה קרואטיה צ'כיה סלובקיה הונגריה פולין רוסיה ליטא לטביה אסטוניה בלארוס מולדובה אוקראינה מקדוניה אלבניה מונטנגרו בוסניה והרצגובינה סרביה בולגריה רומניה גאורגיה אזרבייג'ן ארמניה קזחסטן אוזבקיסטן טג'יקיסטן קירגיזסטן רוסיה ארצות הברית האיים המלדיביים יפן קוריאה הצפונית קוריאה הדרומית טאיוואן סינגפור אוסטרליה מלזיה ברוניי הפיליפינים תאילנד וייטנאם לאוס קמבודיה הודוUzbekistan on the globe (Afro-Eurasia centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי אין
המנון לאומי המנון אוזבקיסטן
יבשת אסיה
שפה רשמית אוזבקית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
טשקנט
41°16′N 69°13′E / 41.267°N 69.217°E / 41.267; 69.217
משטר רפובליקה בפועל דיקטטורה
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
אסלאם קרימוב
שבקט מירזייאיב
הקמה
- עצמאות
- תאריך
פירוק ברית המועצות
מברית המועצות
1 בספטמבר 1991
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
447,400 קמ"ר 
57 בעולם
4.9%
אוכלוסייה[2]
(הערכה ליולי 2014)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

28,929,716 נפש 
44 בעולם
64.66 נפש לקמ"ר
140 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 24.9%
גילאי 15 - 24 20.5%
גילאי 25 - 54 43.0%
גילאי 55 - 64 6.8%
גילאי 65 ומעלה 4.8%
תמ"ג[3]
(הערכה לשנת 2014)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

170,300 מיליון $ 
66 בעולם
5,887 $
161 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2013)

- דירוג עולמי

0.661 
116 בעולם
מטבע סום אוזבקי ‏ (UZS)
אזור זמן UTC +5
סיומת אינטרנט .uz
קידומת בינלאומית 998

רפובליקת אוזבקיסטןאוזבקית: Oʻzbekiston Respublikasi) היא מדינה השוכנת בחלק המרכזי של יבשת אסיה. בעברה הייתה חלק מברית המועצות והפכה למדינה עצמאית ב־1 בספטמבר 1991.

המדינה גובלת עם אפגניסטן בדרום, עם קזחסטן בצפון ובמערב, קירגיזסטן במזרח, טג'יקיסטן בדרום מזרח וטורקמניסטן בדרום מערב.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה ה-11 החלה נדידה של שבטים טורקמנים מקבוצת האוע'וז מאזור הערבה האסייתית, לתוך שטחי האימפריה המוסלמית. שבטים אילו שמשו כשכירי חרב עבור שליטים מוסלמיים מקומיים והשתתפו בפשיטות כנגד ישויות שכנות, שאינן מוסלמיות. התואר שהוענק ללוחמים מהשבטים הללו היה ראזי. במקורות העות'מאנים המוקדמים מכונים שבטים אילו: "הטורקים של הספר" - Turks of the Udj ומנהיגיהם כונו- Udj Begi. שם החבל ואחר כך הישות המדינית אוזבקיסטן נולד מתואר מנהיגות זה, כאשר אחד ממנהיגי קבוצות השבטים התיישב במקום וניכס לעצמו את הטריטוריה- Udj Begi Stan[5].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של אוזבקיסטן

אוזבקיסטן שוכנת על דרך המשי ההיסטורית, ציר המסחר מסין לאירופה. מיקומה הביא מנהיגים גדולים כמו אלכסנדר הגדול, ג'ינג'יס חאן, טמרליין (טימור לנג - טימור הצולע) ורבים נוספים לעבור בשטחה. כיום, טמרליין, על אף מסעות המלחמה האכזריים שלו, נחשב לאבי האומה האוזבקית.

הפלישות החוזרות ונשנות לאוזבקיסטן שינו את פניה של התרבות האוזבקית. כיום אפשר למצוא במדינה מאפיינים פרסים, ערבים, מונגולים, מוסלמים ורוסים.

בעת העתיקה הייתה אוזבקיסטן של היום מיושבת בעמים איראנים והייתה חלק מיישות מדינית בשם סוגדיאנה. עם הכיבוש הערבי במאה ה-8 חדר האסלאם לאזור, והכיבוש המונגולי במאה ה-13 הביא להחרבת האזור והפיכתו לטורקי. השליט המונגולי טימור לנג עשה את סמרקנד לבירתו, אך לאחר מותו ב-1405 התפוררה האימפריה העצומה שהקים והאזור נחלק לנסיכויות בשלטון צאצאיו. במאה ה -15 נכבש האזור בידי שבטי האוזבקים שהקימו את אמירויות בוכרה, חיווה וקוקנד.

במאה ה-19 כבשו הרוסים את אמירות בוכרה. אחרי כינון ברית המועצות, הוקמה הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית, שהורכבה מחבל טורקסטן וכללה גם את אמירות בוכרה וח'אנות חיווה. הכיבוש תם כשברית המועצות התמוטטה ואוזבקיסטן זכתה לעצמאות (1 בספטמבר 1991), ומאז שולט במדינה הקומוניסט לשעבר, אסלאם קרימוב. השלטון הסובייטי הותיר את חותמו על המדינה בפיתוח החקלאות והתעשייה, אך גם בדמות האסון האקולוגי בימת אראל.

צ'ור-מיינור, בוכרה

במאה ה-21, לאחר קבלת העצמאות, סבלה המדינה מהתערבות של קבוצות מיליטנטיות וטרוריסטיות שונות בנעשה במדינה. חלק מהקבוצות פעלו משטחי מדינות שכנות כטג'יקיסטן ואפגניסטן ואחרות משטחי המדינה. מומחים תולים את התקפות הטרור בשיתוף הפעולה של המשטר עם ארצות הברית לאחר אירועי 11 בספטמבר 2001. אחרים טוענים שאסלאם קרימוב, המנהיג האבסולוטי במדינה, יוצר את הפעילות הטרוריסטית כדי לשמור על שלטונו הנחשב במערב כפוגע בזכויות התושבים ומושחת.

עקב מגמת הדמוקרטיזציה במדינות ברית המועצות לשעבר, גם באוזבקיסטן החלו להישמע קולות להחלפת השלטון שנמצא בידיו של אסלאם קרימוב זמן ארוך. ניסיונות ההפיכה דוכאו ביד קשה על ידי קרימוב (למשל באירועי טבח אינדיג'אן ב-2005), דבר שהציג אותו בעולם כדיקטטור. מצד שני, מדינות המערב לא עשו רבות להחלפת משטר הדיכוי האכזרי עקב אי-רצון לפרק את המשטר היציב ביותר במרכז אסיה ולמסור אותו לידי העם האוזבקי שעשוי לנטות לידי מפלגות האסלאם הקיצוני.

המעצמות השונות בחרו לא להילחם בדיקטטורה האוזבקית בגלל אינטרסים שונים - רוסיה מעוניינת לשמר את מעט ההשפעה שעוד נשארה לה במדינה וארצות הברית היא בעלת אחד מבסיסי חיל האוויר הגדולים ביותר בחלק זה של העולם, שמסייע לה בשליטתה באפגניסטן וגם בעיראק. אולם, גופים בינלאומיים כדוגמת האו"ם נעשים מעורבים יותר ויותר בנעשה במדינה ובאיתור פעולות של דיכוי אופוזיציה והפרת זכויות אדם.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פוליטיקה של אוזבקיסטן

מאז הכרזת העצמאות, ממשיכה ממשלת אוזבקיסטן לחזק את אחיזתה במדינה והיא מגבירה בהתמדה את מאבקה נגד גורמי אופוזיציה.

למרות השינויים שהתרחשו עם התפרקות ברית המועצות, מוסדות השלטון נותרו במתכונתם הקודמת. הממשלה מעכבת את השינויים הדמוקרטיים, מגבילה את פעולת הפרלמנט ולא מאפשרת חופש לגורמי האופוזיציה ולתקשורת. את גישתה היא מצדיקה בשאיפה לתהליך שינוי הדרגתי ובצורך ביציבות.

בממשל האוזבקי סבורים כי ללא שליטה ביד רמה, המדינה תיגרר לתוהו ובוהו, כמו זה השורר ברפובליקות השכנות, במיוחד בטג'יקיסטן. חלק מהציבור במדינה תומך בגישה הנוקשה של הממשלה.

יחד עם זאת, אחרי עשור של דיכוי האופוזיציה, קבוצות אסלאמיות ומנהיגי אופוזיציה מקומיים החלו לקרוא לשינוי השלטון. בכמה מקרים אף התקיימו הפגנות ענק, שגוררות בדיכוי קשה מצד השלטונות. האחרון שבהם, שהתרחש בעמק פרגנה בשנת 2005, הסתיים בעשרות אזרחים הרוגים.

יחסי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוזבקיסטן תמיד ראתה את הקונפליקט הטג'יקי-אפגני כאיום על הריבונות שלה כיוון שזה השפיע לרעה על היציבות במדינה, ולכן החזיקה כוחות באזור הצפוני של אפגניסטן שנלחמו בכוחות הטאליבן. מאוחר יותר כוחות אלה הצטרפו לקואליציה של ארצות הברית לכיבוש אפגניסטן.

המדינה היא בעלת הברית הגדולה ביותר של ארצות הברית מבין מדינות ברית המועצות לשעבר במרכז אסיה (המכונות גם "הסטנים"). היא משקיעה מאמצים במלחמה נגד הטרור גם באפגניסטן וגם בעיראק. אוזבקיסטן היא אחת מששת החברים של ארגון ה־SCO - Shanghay Cooperation Organization ומארחת את אחד המרכזים האזוריים שלו נגד הטרור.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוזבקיסטן הייתה אחד האזורים העניים ביותר בזמן שלטון ברית המועצות, כאשר יותר מ-60% אחוז מהאוכלוסייה גרו בקהילות עירוניות צפופות.

כיום אוזבקיסטן היא יצואנית הכותנה השלישית בעולם, יצרנית גדולה של זהב וגז טבעי, ויצרנית אזורית משמעותית של כימיקלים ומכונות. אף על פי כן, העוני במדינה הוא עצום, כשהמשכורת הממוצעת נעה סביב שלושים דולר בחודש. בשל האינפלציה, ערכו של הסום, המטבע האוזבקי, נמוך מאוד. אף על פי כן לא הודפסו שטרות עם מספר סום נקוב גבוה - והשטר היקר ביותר ערכו כדולר אחד.

לאחר העצמאות מברית המועצות, ניסתה הממשלה לתמוך בכלכלה הסובייטית שלה על ידי סובסידיות, שליטה על הייצור ופיקוח מחירים הדוק. אולם לאור אחוזי האינפלציה הגבוהים, הממשלה החלה ברפורמה כלכלית באמצע 1994 במסגרתה הפעילה מדיניות מוניטרית הדוקה, הגבירה את ההפרטה, הקטינה במקצת את השליטה הממשלתית בכלכלה ושיפרה את הסביבה עבור משקיעים חיצוניים. בשל השחיתות במדינה, חלק גדול מהחברות המופרטות נמכרו במחירים נמוכים למקורבים לממשל ולגורמים ששיחדו פקידים בכירים. השוחד קיים בצורה נפוצה מאוד בכל אוזבקיסטן, ויצר שכבה עשירה צרה, שמגוררת בעיקר בטשקנט הבירה, לצד עניים מרודים רבים.

המדינה ממשיכה להשפיע על הכלכלה בצורה דומיננטית, והרפורמה נכשלו כל כך עד שהיה צורך בשינויים מבניים רבים. קרן המטבע הבינלאומית השעתה את ההסכם עם אוזבקיסטן בנוגע ל-185 מיליון הדולר לקראת סוף 1996 בגלל צעדי הממשלה שיצרו אקלים עסקי שלא אפשר להעביר את הסכום.

אוזבקיסטן הגיבה לתנאים החיצוניים השליליים שנוצרו על ידי המשבר הכלכלי האסייתי והרוסי בכך שהידקה את פיקוחה על היצוא והשליטה על המט"ח, בכלכלה שגם כך היא ריכוזית.

ההידרדרות הכלכלית הבריחה מאוזבקיסטן את העילית הכלכלית והמקצועית, שברובה הייתה רוסית במוצאה. אוזבקים רבים ממוצא רוסי העדיפו לעזוב את המדינה לטובת רוסיה, בה המצב הכלכלי טוב בהרבה והשכר הממוצע גבוה פי כמה.

למרות הצהרות רשמיות של הממשלה על צמיחה בשיעור של 4.2 אחוזים בשנה בתוצר לנפש, הצמיחה בפועל מוערכת בכ-2% בלבד. מקור ההבדל הוא באבטלה הגבוהה, עודף כוח עבודה בלתי מנוצל ואבטלה סמויה בעיקר בענף החקלאות, שעדיין מהווה מקור תעסוקה לכ-60% מכוח העבודה במדינה.

שלטון מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחוזות אוזבקיסטן

אוזבקיסטן מחולקת ל־12 מחוזות ("וילויאטלר"; צורת יחיד "וילויאט"), רפובליקה אוטונומית אחת ועיר ("שאהרי").

בראש כל אחד מהמחוזות עומד מושל ("חכים") בעל סמכויות עצמאיות מסוימות, אך כולם כפופים לממשל המרכזי היושב בבירה טשקנט.

מחוזות אוזבקיסטן
  1. טשקנט (Toshkent Shahar) (*)
  2. מחוז אנדיז'ן (Andijon Viloyati)
  3. מחוז בוכרה (Buxoro Viloyati)
  4. מחוז פרגנה (Farg‘ona (Fergana) Viloyati)
  5. מחוז ג'זח (Jizzax Viloyati)
  6. מחוז נמנגן (Namangan Viloyati)
  7. מחוז נבוי (Navoiy Viloyati)
  8. מחוז קשקדריו (Qashqadaryo Viloyati)
  9. מחוז סמרקנד (Samarqand Viloyati)
  10. מחוז סירדריאו (Sirdaryo Viloyati)
  11. מחוז סורחונדריאו (Surxondaryo Viloyati)
  12. מחוז טשקנט (Toshkent Viloyati) (*)
  13. מחוז חורזם (Xorazm Viloyati)
  14. קורקלפוג'יסטון (Qoraqalpog‘iston) (**)
* טשקנט, בנוסף להיותה עיר בירה, מוגדרת ומנוהלת כ'שאהרי'.
** קורקלפוג'יסטון היא רפובליקה אוטונומית שבירתה היא נוקוס.

ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירתה של אוזבקיסטן היא טשקנט שהיא גם בירתה של המחוז הקרוי בשם זהה.

מלבד טשקנט, ערים מפורסמות נוספות הן סמרקנד ובוכרה, אשר הוכרו כאתרי מורשת עולמיים על ידי אונסק"ו בשל הכמות העצומה של המסגדים העתיקים והמפוארים והארמונות המרוכזים בהן. עיר תיירותית נוספת היא חיווה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוזבקיסטן היא מדינה השוכנת במרכז אסיה. והיא אחת משתי המדינות היחידות בעולם (יחד עם ליכטנשטיין) שיש להן חסימה כפולה לים, כלומר הן לא רק מוקפות יבשה מכל עבר, אלא גם כל המדינות המקיפות אותן מוקפות יבשה מכל עבר ואין להן מוצא לים הפתוח.

המדינה גובלת עם אפגניסטן בדרום, עם קזחסטן בצפון ובמערב, קירגיזסטן במזרח, טג'יקיסטן בדרום מזרח וטורקמניסטן בדרום מערב.

שטחה הכולל של המדינה הוא 447,400 קמ"ר, ומתוכו מעט פחות מ-5% מהשטח מכוסה מים, בעיקר בימת אראל. מערב המדינה מדברי או מדברי למחצה, ואילו מזרחה הררי ובעמקיו מרוכזת רוב אוכלוסיית המדינה. הנקודה הנמוכה ביותר היא בגובה 12- מטר, בסריקרניש-קולי (Sariqarnish Kuli) והגבוהה ביותר - 4,301 מטר, באדולונגה-טוג'י (Adelunga Toghi).

האקלים השורר ברוב שטחי המדינה הוא אקלים יבשתי יבש, עם כמות משקעים מעטה (100 עד 200 מ"מ גשם בשנה ברוב האזורים) וטמפרטורות קיצוניות. הקיץ חם מאוד (הטמפרטורה עוברת לעתים את ה-40°C) והחורף קר מאוד (ממוצע הטמפרטורות בחורף נע בין 0°C בדרום ל-8°C מתחת לאפס בצפון, אך הן צונחות לעתים עד ל-35°C מתחת לאפס). המשקעים המעטים מרוכזים בחורף ובאביב, ובשאר עונות השנה כמעט שאין צמחייה במדינה. רק אחוז אחד מאדמת אוזבקיסטן מעובד עיבוד קבע, ועוד כ-10 אחוזים משמשים אדמת מרעה.

המשאבים הטבעיים הקיימים במדינה הם: גז טבעי, נפט, פחם, זהב, אורניום, כסף, נחושת, עופרת ואבץ.

גבולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Uzbekistán-pahýl (2).png

גבולות: הרפובליקה של אוזבקיסטן גובלת עם חמש מדינות:

אורך הגבולות הכולל הוא 6,221 ק"מ.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Tajiks of Uzbekistan.PNG
ילדים יהודים עם המורה שלהם בסמרקנד

אוזבקיסטן מונה מעל 26 מיליון אנשים היא המדינה המאוכלסת ביותר במרכז אסיה. הרפובליקה האוזבקית הייתה הרפובליקה הענייה מבין רפובליקות ברית המועצות. אוכלוסייתה העיקרית כפרית ותלויה מאוד בחקלאות.

המוצא האתני השולט הם האוזבקים, אך קיימות גם קבוצות אתניות אחרות כמו רוסים (5.5%), טג'יקים (5%), קזחים (3%), קרקלפקים (2.5%) וטטרים (1.5%). מקורות אחרים, כגון הטג'יקים, טוענים שבמדינה 30% מהאוכלוסייה הם טג'יקים. החל מ 1 בינואר 1998, נכללו בספירה 1,123,200 קוריאנים החיים במדינה, קבוצה אתנית זו מהווה 4.7% מכלל האוכלוסייה של המדינה.

מבחינה דתית, 88% מהאוכלוסייה הם מוסלמים (רובם סונים), 9% נוספים הם נוצרים אורתודוקסים (בעיקר הרוסים והאוקראינים), ו-3% האחרים מאמינים בדתות שונות (ביניהם גם בודהיסטים מהקהילה הקוריאנית הקטנה שחיה במדינה).

יהדות אוזבקיסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות אוזבקיסטן

יהדות אוזבקיסטן נחשבת לאחת העתיקות מבין קהילות ישראל, ומורכבת מיהודים בוכרים ומיהודים אשכנזים שהגיעו אליה במהלך המאה ה-20. בשיאה מנתה הקהילה יותר מ-200,000 איש. בשנות ה-70 ובשנות ה-90 עלו רובם לישראל, ואחרים היגרו לארצות הברית ואירופה. כיום נותרו במדינה כ-17,500 יהודים בלבד. בטשקנט שני בתי כנסת ובתי ספר של הקהילה היהודית.

מידע סטטיסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קבוצות גיל:
    • 0-14 שנה: 34.1% (גברים-4,583,228; נשים-4,418,003)
    • 64-15 שנה: 61.1% (גברים-7,990,233; נשים-8,157,13)
    • 64 שנה ומעלה: 4.8% (גברים-513,434; נשים-748,382) (לשנת 2004)
  • גידול אוכלוסייה: 1.65% (לשנת 2004)
  • שיעור הילודה: 26.12 לידות/1,000 תושבים (לשנת 2004)
  • שיעור התמותה: 7.95 מיתות/1,000 תושבים (לשנת 2004)
  • יחס מינים:
    • בלידה: 1.05 גבר/אישה אחת
    • מתחת לגיל 15: 1.04 גבר/אישה אחת
    • 15-64 שנה: 0.98 גבר/אישה אחת
    • 65 שנה ומעלה: 0.69 גבר/אישה אחת
    • כל האוכלוסייה: 0.98 גבר/אישה אחת (לשנת 2004)
  • תמותת תינוקות: 71.3 מיתות/1,000 תינוקות חיים (לשנת 2004)
  • תוחלת החיים:
    • כל האוכלוסייה: 64.09 שנים
    • גברים: 60.67 שנים
    • נשים: 67.69 שנים (לשנת 2004)
  • שיעור הפוריות: 6.67 ילדים לאישה (2004)
  • מאזן ההגירה: 1.72- מהגרים/1,000 תושבים (לשנת 2004)

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוזבקית היא השפה הרשמית היחידה, ומאז שנת 1992 היא נכתבת באותיות לטיניות. השפה הטג'יקית נפוצה בערים בוכרה וסמרקנד, בשל השיעור הגבוה של הטג'יקים בערים אלו. גם לשפה הרוסית יש חשיבות, בעיקר לתקשורת בין קבוצות אתניות שונות בערים. זוהי גם שפת האם של למעלה מ-14% מהאוכלוסייה, ומהווה שפה שנייה לרבים אחרים. נושאים טכנים, מדעניים, ממשלתיים ועסקיים נידונים פעמים רבות ברוסית. לפי דיווח משנת 2003, למעלה ממחצית מהאוכלוסייה דוברת ברמה זו או אחרת את השפה הרוסית. למרות השימוש באותיות לטיניות, סימנים ושלטים רבים (כולל שלטים ממשלתיים רשמיים ברחובות) נכתבים עדיין באותיות אוזבקיות-קיריליות שהיו בשימוש בתקופת ברית המועצות.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת החינוך הייתה אפקטיבית וזמינה עד תום ההפרדה מברית המועצות, מאז התקציב ההדוק גרר לירידה באיכות ובזמינות שלה. בדומה לזה, הטיפול בריאותי היה טוב ותוחלת החיים ארוכה, אך לאחר ההפרדה מברית המועצות המשאבים שהוזרמו למערכת הבריאות ירדו וחלה ירידה באיכות טיפולים הבריאותיים, נגישותם והיעילות שלהם.

המשטר האוטוריטרי משגיח שהאוניברסיטאות ישמשו לרכישת מקצוע בלבד, ולא ימלאו את תפקידן כזרוע של החברה האזרחית.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוזבקיסטן היא מדינה בעלת שטח יחסית גדול ולכן חלק גדול מההשקעה בתשתיות המדינה מיועדת לאפשר הובלת אנשים וסחורות ממקום אחד למשנהו.

במדינה היו ב-1996 81,600 ק"מ של כבישים, רובם הגדול סלולים ומיעוטם דרכי עפר, ו-3,380 ק"מ של פסי רכבת (ללא קווים תעשייתיים). מסילות רכבת מחברות את המדינות לכל שכנותיה.

עיר הבירה טשקנט היא הצומת המרכזי של כבישים ומסילות באוזבקיסטן, ובתוכה פועלות רכבת קלה ורכבת תחתית, היחידה במרכז אסיה.

במדינה מערכת צינורות להובלת נפט גולמי, מוצרי נפט וגז טבעי.

אין לאוזבקיסטן מוצא לים, אך יש בה נמל ימי אחד בעיר טרמז שעל גדות נהר המו דריה. במדינה היו ב-1996 1,100 ק"מ של נתיבי מים, תעלות ונהרות, המשמשים לתובלה.

חברת התעופה הלאומית של אוזבקיסטן היא אוזבקיסטן איירווייז, שלה צי בן כ 50 מטוסים חדישים. קיימים במדינה שלושה נמלי תעופה בינלאומיים, שהמרכזי שבהם שוכן בטשקנט. (בנוסף לעשרות נמלי תעופה אזוריים).

תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוזבקיסטן היא מדינה ענייה המתבססת בעיקר על חקלאות ולכן תשתיות התקשורת שלה לא מפותחות וסובלות מבעיות של עומסים, תחזוקה לא הולמת וציוד מיושן.

למרות שמספר מקלטי הטלוויזיה, הרדיו, והטלפונים הקווים במדינה עולה בהתמדה, מספרם ביחס לאוכלוסייה הוא קטן יחסית. אולם מספר גולשי האינטרנט כמו כן מספר משתמשי הטלפונים סלולריים זינק בשנים האחרונות וגדל באופן מובהק. חשוב לציין כי במדינה קיימות 6 חברות סלולריות שונות המספקות תקשורת סלולרית בטכנולוגיות שונות, וכמו כן מערכת הטלפונים הפנימית מתרחבת ומתפתחת מבחינה טכנולוגית, במיוחד בטשקנט ובסמרקנד.

מערכת הטלפונים של אוזבקיסטן מיושנת ואינה מספקת, יחד עם זאת בשנים האחרונות המדינה עושה צעדים חיוניים, אם כי לא מספקים, לשיפור תשתיות התקשורת והשקעה בתחום.

מבחינת המערכות הבינלאומיות, אוזבקיסטן מחוברת לעולם, יחד עם עוד מספר מדינות, באמצעות כבל יבשתי וגלי מיקרו-רדיו דרך המתג הבינלאומי של מוסקבה המושכר לה ולמדינות אחרות. אולם המדינה נמצאת בעיצומו של תהליך התנתקות מהתלות במתג הבינלאומי של מוסקבה ומעבר לסיב האופטי הטרנס-אסייתי-אירופי (TAE).

נתונים מספריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-23 באפריל 2015
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2013 בדו"ח 2014 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  5. ^ ‏Encyclopedia of Islam, Ghazi


מדינות אסיה

אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה 3 · איראן · אפגניסטן · ארמניה · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גאורגיה 1 · הודו · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית 2 · הרפובליקה העממית של סין · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקיה 1 · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור 3 · מיאנמר · מלזיה · נפאל · סוריה · סינגפור · סרי לנקה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן 1 · קטאר · קירגיזסטן · קמבודיה · קפריסין · רוסיה 1 · תאילנד · תימן


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2 הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3 חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה.
אסיה
מדינות חבר המדינות
אוזבקיסטן · אוקראינה · אזרבייג'ן · ארמניה · בלארוס · טג'יקיסטן · מולדובה · רוסיה · קזחסטן · קירגיזסטן חברות חבר המדינות
הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי

מדינות חברות: אפגניסטן | אלג'יריה | צ'אד | מצרים | גינאה | אינדונזיה | איראן | ירדן | כווית | לבנון | לוב | מלזיה | מאלי | מאוריטניה | מרוקו | ניז'ר | פקיסטן | תימן | ערב הסעודית | סנגל | פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) | סודאן | סומליה | תוניסיה | טורקיה | בחריין | עומאן | קטאר | איחוד האמירויות הערביות | סיירה לאון | בנגלדש | גבון | גמביה | גינאה ביסאו | אוגנדה | בורקינה פאסו | קמרון | קומורו | עיראק | המלדיביים | ג'יבוטי | בנין | ברוניי | ניגריה | אזרבייג'ן | אלבניה | קירגיזסטן | טג'יקיסטן | טורקמניסטן | מוזמביק | קזחסטן | אוזבקיסטן | סורינאם | טוגו | גיאנה | חוף השנהב

מדינה מושעית: סוריה

מדינות משקיפות: בוסניה והרצגובינה | הרפובליקה המרכז-אפריקאית | צפון קפריסין | תאילנד | רוסיה

ארגונים בינלאומיים משקיפים: הליגה הערבית | האו"ם | המדינות הבלתי-מזדהות | ארגון אחדות אפריקה
Flag of OIC.svg
מדינות ברית המועצות לשעבר
Flag of Russia.svg רוסיה - Flag of Armenia.svg ארמניה - Flag of Ukraine.svg אוקראינה - Flag of Belarus.svg בלארוס - Flag of Latvia.svg לטביה - Flag of Lithuania.svg ליטא - Flag of Turkmenistan.svg טורקמניסטן - Flag of Georgia.svg גאורגיה - Flag of Estonia.svg אסטוניה - Flag of Azerbaijan.svg אזרבייג'ן - Flag of Kazakhstan.svg קזחסטן - Flag of Kyrgyzstan.svg קירגיזסטן - Flag of Moldova.svg מולדובה - Flag of Uzbekistan.svg אוזבקיסטן - Flag of Tajikistan.svg טג'יקיסטן מדינות ברית המועצות לשעבר