ג'ורג' מרשל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הגנרל ג'ורג' מרשל

ג'ורג' קטלט מרשלאנגלית: George Catlett Marshall;‏ 31 בדצמבר 1880 - 16 באוקטובר 1959) היה מצביא ומדינאי אמריקני, חתן פרס נובל לשלום, אשר שירת במסגרת תפקידיו כראש מטה צבא ארצות הברית בדרגת גנרל הצבא, מזכיר ההגנה ומזכיר המדינה. במסגרת תפקידו כמזכיר המדינה, הביא לידי ביצוע תוכנית לשיקום כלכלי של מדינות אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה אשר נקראה תוכנית מרשל על שמו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרשל נולד למשפחה מן המעמד הבינוני ביוניונטאון, פנסילבניה. בשנת 1901 סיים את המכון הצבאי של וירג'יניה, והתגייס לצבא ארצות הברית. עד למלחמת העולם הראשונה שירת בבסיסים שונים בארצות הברית ובפיליפינים. במהלך המלחמה שירת כקצין מבצעים, והשתתף בקרבות בצרפת.

בין שתי מלחמות העולם עסק בתכנון מבצעים במטה צבא ארצות הברית, בילה שלוש שנים בסין, שירת בתפקידי פיקוד שונים, ובשנת 1938 מונה למפקד מחלקת תוכניות מלחמה במטה הכללי של צבא ארצות הברית בדרגת בריגדיר גנרל (מקביל לתת אלוף בצה"ל). קידומו לדרגת גנרל ולתפקיד סגן מפקד המטה הכללי היה מהיר, וב-1 בספטמבר 1939 מונה לראש המטה הכללי של צבא ארצות הברית, תפקיד בו החזיק עד סוף מלחמת העולם השנייה.

מרשל היה בעל תפקיד חשוב בהכנת צבא ארצות הברית למלחמה. לאחר שהצטרפה ארצות הברית למלחמה כתב מרשל את המסמך שיהווה את הבסיס לאסטרטגיה של כל מבצעי בעלות הברית באירופה, בחר בדוויט דייוויד אייזנהאור כמפקד כוחות בעלות הברית באירופה, תכנן ביחד עמו את "מבצע אוברלורד" הפלישה לנורמנדי, והיה בעל תפקיד חשוב בתיאום כל מבצעי בעלות הברית באירופה ובאוקיינוס השקט.

לאחר סיום המלחמה נשלח לסין על מנת לתאם שביתת נשק בין הצדדים הלוחמים, ולנסות להביא לממשלת קואליציה שתכלול את נציגי הלאומנים והקומוניסטים אשר לחמו במלחמת האזרחים הסינית. מאמציו נכשלו והוא שב לארצות הברית בינואר 1947. בפברואר 1947 הודיע על פרישתו מצבא ארצות הברית. עוד בטרם הודיע זאת, מונה למזכיר המדינה תחת הנשיא הארי טרומן.

בנאום שנשא ב-5 ביוני 1947 באוניברסיטת הרווארד הביע את נכונותה של ממשלת ארצות הברית לתרום לשיקומה של אירופה. תוכנית זו שנודעה כתוכנית מרשל סייעה בשיקומה של אירופה המערבית אשר לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה הרוסה לחלוטין, ורבות מן התשתיות החיוניות, מפעלי התעשייה והערים עצמן, היו לעיי חורבות. ביצועה של תוכנית זו הקנה לו את פרס נובל לשלום בשנת 1953.

לאחר הכרזתו של דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל היה מרשל בין המתנגדים התקיפים להכרתה של ארצות הברית במדינה החדשה. הוא טען בפני טרומן כי רצונו להכיר במדינה נובע ממרדף אחר הקול היהודי בבחירות. דעתו לא נתקבלה, וארצות הברית, ביחד עם ברית המועצות היו הראשונות להכיר במדינת ישראל.

ב-21 בינואר 1949 פרש מתפקיד מזכיר המדינה, ושימש זמן מה בתפקיד נשיא הצלב האדום האמריקני. בשנת 1950 קיבל את תפקיד שר ההגנה, אך פרש מן הפוליטיקה בשנת 1951 לאחר שהסנטור ג'וזף מקארתי רמז כי בהחלטותיו "סייע למרוץ הקומוניסטי לשליטה בעולם". תפקידו הציבורי האחרון היה היושב ראש של הוועדה האמריקנית למצבות קרב. מרשל מת ב-16 באוקטובר 1959.

ביולי 1960 נקרא על שמו מרכז טיסות החלל מרשל שהקימה נאס"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מזכירי המדינה של ארצות הברית
תומאס ג'פרסוןאדמונד רנדולףטימות'י פיקרינגג'ון מרשלג'יימס מדיסוןרוברט סמית'ג'יימס מונרוג'ון קווינסי אדמסהנרי קליימרטין ואן ביורןאדוארד ליווינגסטוןלואיס מקלייןג'ון פורסית'דניאל ובסטראבל אפשורג'ון קלהוןג'יימס ביוקנןג'ון קלייטוןדניאל ובסטראדוארד אברטויליאם מרסילואיס קאסג'רמיה בלאקויליאם סיוארדאליהוא וושבורןהמילטון פישויליאם אברטסג'יימס בלייןפרדריק פרלינגהויסןתומאס בייארדג'יימס בלייןג'ון פוסטרוולטר גרשםריצ'רד אולניג'ון שרמןויליאם דייג'ון הייאליהוא רוטרוברט בייקוןפילאנדר נוקסויליאם ג'נינגס ברייאןרוברט לאנסינגביינברידג' קולביצ'ארלס אוונס יוזפרנק קלוגהנרי סטימסוןקורדל הולאדוארד סטטיניוסג'יימס פ. ברנסג'ורג' מרשלדין אצ'יסוןג'ון פוסטר דאלסכריסטיאן הרטרדין ראסקויליאם פירס רוג'רסהנרי קיסינג'רסיירוס ואנסאדמונד מאסקיאלכסנדר הייגג'ורג' שולץג'יימס בייקרלורנס איגלברגרוורן כריסטופרמדליין אולברייטקולין פאוולקונדוליזה רייסהילרי רודהם קלינטוןג'ון קרי החותם של משרד החוץ האמריקאי