טיול עצמאי בנחל חרוד
טיול על גשרים -מגשר הקנטרה, לגשר הרומי ולקניון הבזלת

"עמק קטן המושך מים מתוקים בין קנים והרדופים במלוא פריחתם" רשם ביומנו הנרי בייקר טריסטראם, כומר וחוקר טבע, שביקר בנחל חרוד בשנת 1863.

בשנים עברו, הנחל שפע זרימות מים שברבות השנים תועלו להשקיית שדות חקלאיים של יישובי הסביבה והנחל זוהם והוזנח. בשנים האחרונות המערכת האקולוגית של הנחל השתפרה ללא היכר, בזכות פועלה של מנהלת הנחל בה שותפים קק"ל, רשות ניקוז ירדן דרומי, המשרד לאיכות הסביבה, רשות הטבע והגנים הלאומיים ורשויות מקומיות השוכנות באגן היקוות הנחל. הנחל הפך לציר בילוי מועדף למטיילים רבים בכל ימות השנה.

הפעם נשוב ונפקוד את נחל חרוד, בחלקו המזרחי כפי שהבטחנו לכם בגיליון מס' 36 ("חלום של עמק" נחל חרוד מתל יזרעאל לעין יזרעאל). נבקר בגשר הקנטרה, בגשר הרומי המערבי והמזרחי ובקניון הבזלת.

איך להגיע?

נקודת המוצא לטיול זה היא הגן הלאומי מעיין חרוד. הבאים ממרכז הארץ ייסעו בכביש ואדי ערה לצומת מגידו. וימשיכו בכביש הסרגל (מס' 65) לעבר עפולה. בצומת הסרגל פונים ימינה על כביש 675 (צומת יזרעאל-צומת נבות). כ- 2 ק"מ לפני צומת נבות, נפנה מזרחה לכיוון גדעונה ואל נקודתנו הראשונה גן לאומי מעיין חרוד,

המסלול

הגן הלאומי מעיין חרוד נמצא בפתח עמק חרוד ומשמש נקודת מוצא למסלולים רבים מסביבו. זהו פארק מים יפיפה ובו מדשאות רחבות ידיים, שמימי אפיק הנחל זורמים בתוכו עד לבריכת שחייה המופעלת בעונת הקיץ. (הכניסה כאמור בתשלום!) המעיין נובע ממערת גדעון, שלמרגלות הגלבוע. במדרון שמעל למעיין נמצאים קבריהם של יהושע חנקין, גואל אדמות העמק, ואשתו אולגה. אמונה עממית, חדשה לגמרי, גורסת כי הבאים להשתטח על קברה של אולגה חנקין יש בה משום סגולה בדוקה להתעברות ולפריון. בעין חרוד, כאמור, ערך השופט גדעון את כוחותיו לפני שיצא למלחמה במדיינים. בשנת 1260 התחולל כאן קרב עין ג'לוד (שמו הערבי של מעיין חרוד). בקרב החשוב הביסו הממלוכים את הצבא המונגולי.

נשוב אל המכונית ונמשיך בעקבות נתיב זרימת הנחל, אל קיבוץ ניר דוד ואל גשר הקנטרה. הנחל משנה בבת אחת את פניו. מעל מפל סלעים יפה, שמימיו נופלים מגובה של מטרים אחדים. אמת המים שחוצה כאן את הנחל, משכה בעבר את מימיה מנחל עמל (סחנה) והובילה אותם לשטחים שמצפון לנחל חרוד. ייתכן שהמים נועדו לח'אן אל אחמר, פונדק דרכים ממלוכי ששרידיו נמצאים כיום באזור התעשייה של העיר בית שאן. הגשר, שנבנה כנראה בתקופה הממלוכית היה במקורו בעל שלוש קשתות. אחת הקשתות התמוטטה ותוקנה בבטון בתקופת המנדאט הבריטי. טחנות קמח קדומות, ששרידיהן נראים לעיין פעלו לאורך הנחל בכוח המים. לפיכך נותרו במקום שרידי אמות מים, המעידות על התרבות החקלאית. מעט הלאה מכאן, סמוך מאוד לכביש המוליך לבית שאן, קק"ל הקימה במקום חניון לפיקניק ובו שולחנות.

(מי שמעוניין ישהה בחלקו העילי והמוכר יותר של נחל עמל – הוא גן השלושה – הסחנה (כניסה בתשלום!)).

אנו נחזור אל הרכב ונמשיך ל"גשר הרומי המערבי". סמוך מאוד לכביש המוליך לגן הלאומי בית שאן, פוגש הנחל גשר עתיק. תשעת הנדבכים התחתונים של הגשר נותרו כמו שהם מהתקופה הרומית. בתקופה העותומאנית זכה הגשר לשיפוץ. בצדו הדרומי-מזרחי של הגשר קיים קטע של רחוב מרוצף מן התקופה הרומית, שהוביל אל מרכזה של העיר הקדומה. ליד הגשר נשתמרו היטב שרידיה של טחנת הקמח טחונת א-תום (טחנת התאומים), שהייתה בעלת שתי ארובות וכן שרידיה של תעלת השקיה שהוליכה לכיוון חמדיה.

מי שמעוניין באתר ארכיאולוגי, מהחשובים בישראל יבקר בתחומי הגן הלאומי לעתיקות בית שאן (כניסה בתשלום!). האתר משתרע על שתי גדותיו של נחל חרוד. באתר שוכן התל המקראי בית שאן, שעל חומותיו הוקיעו הפלשתים את גופות שאול המלך ובניו. חפירות ארכיאולוגיות שנעשו בסיוע קק"ל חשפו את פארה של העיר סכיתופוליס מהתקופה הרומית ביזנטית: תיאטרון, רחוב חנויות, בית מרחץ, מקדשים ומבני ציבור.

נמשיך אל מנהרת מסדרון הרכבת – שם שהוצמד לכביש הגישה הראשי לבית שאן בצפון-מערבה של העיר. כביש זה מתחבר לכביש 71, המוליך מעפולה לגשר השלום, בסמוך לתחנת הרכבת הטורקית. מנהלת נחל חרוד ועיריית בית שאן שיפצו כביש זה והוסיפו לו שביל הולכי רגל ונטיעות. את הכביש חוצה מנהרה להולכי רגל המחברת את שביל הנחל שבפארק בית שאן (ממערב לכביש) עד השביל שבין הגשרים, המוליך מזרחה.

מכאן נגיע אל הגשר הרומי המזרחי. גשר קשתות על הנחל, במזרחה של העיר. הגשר נבנה כנראה בתקופה העותומאנית, והיה בשימוש עד שנשלמה בנייתו של הגשר החדש בשנת 1994. ליד הגשר, במורד הנחל, נמצא מפל המים הגבוה ביותר בנחל חרוד והוא קניון הבזלת. (השם ניתן לו בגלל הגוון השחור שהעניקו מי הנחל למצוקי הגיר שלצידיו).

קניון הבזלת נמצא במורד כביש 90. כאן צונח ערוץ הנחל במפל שגובהו כ- 13 מטרים, הגבוה במפלי הנחל. בהמשך השיפוע מתמתן, והנחל זורם בין סלעים פריכים, בצבעי לבן-אפור, ששקעו באגן הצפוני של הימה הגדולה שהתקיימה כאן לפני 70 עד 20 אלף שנים. זוהי ימת הלשון, וסלעי החוואר ששקעו באגם מכונים לפיכך בשם "חוואר הלשון". זהו גשר, חמישי במניין, על נחל חרוד המיועד להולכי רגל. מהגשר יש תצפית לנופי הסביבה ואגב, הצבע "הבזלתי" של קירות הגיר של הקניון, מקורו בחותם שהטביעו בו גלי השפכים. הבזלת האמיתית קבורה בתחתיתו. קק"ל הכשירה במקום חניון ושביל טיול. גשר הפלדה מעל הנחל מחבר את שני צידי החניון וממשיך את שביל הנחל לכיוון אזור הצפרות של בית שאן וגבעות החוואר הצופות אל גני חוגה.

מצפון ומדרום לנחל נמצאים שרידים רבים של יישובים קדומים שניצלו את מיי המעיינות, אחד מהמעיינות האלה הוא עיין חוגה. היום יש בו פארק מים "גני חוגה" לבילוי בחיק הטבע שפיתחה קק"ל ליד בית שאן (הכניסה בתשלום!). בפארק שלוש בריכות המנצלות את נביעת המים הצלולה של עין חוגה, מדשאות רחבות ידיים, מתקני שעשועים לילדים, שולחנות פיקניק, שירותים, מקלחות ומזנון. בתחום הפארק שוכנים שרידיה של טחנת הקמח המזרחית ביותר בנחל חרוד, שהופעלה במי עין חוגה.