סוסיא

כתובת דוא"ל:

סיסמא:

הכנס אותי אוטמטית בפעם הבאה

עמוד הבית

ישובי המועצה

סוסיא

הישוב סוסיא (סוסיה) הוקם ב- כ"א בתמוז תשמ"ב (12.7.1982)

אולי פרט זה יכול להפתיע: עוד לפני שהגיעו גרעיני ההתיישבות של שנות השמונים, היה יישוב יהודי בדרום הר חברון. יישוב חי ותוסס, עם חיי קהילה ענפים, חקלאות, תעשיה ואמנות, ובמרכזו בית כנסת מפואר.

לא, לא מדובר ביישוב חלוצי בתקופת המנדט, או ביישוב הישן בתקופה העות'מנית. מדובר בסוסיא, העיר העתיקה מתקופת התלמוד. חורבותיה, ובמרכזם בית הכנסת העתיק, נחשפו בחפירות שנעשו באזור לאחר מלחמת ששת הימים. קיומו של יישוב יהודי עתיק בדרום ההר הסעיר את רוחם של חברי גרעין סוסיא. אלה, כאשר חיפשו מקום להקים בו את ביתם, החליטו לעשות זאת בסמוך לסוסיא הקדומה.

הגרעין קם בשנת תש"ם (1980) בקרית ארבע, שם עסקו חברי הגרעין בעבודות מזדמנות, וביניהן חיפוש קרקע ליישוב: כחלק מתהליך הכרזת אדמות המדינה באותן שנים, עבדו חברי הגרעין עבור המנהל האזרחי, ותוך כדי עבודתם חיפשו את הקרקע שעליה יקום ביתם.

השטח נמצא והגבעה המיועדת החלה לעבור תהליך של הכרזה. אבל התהליך היה ארוך והרצון לעלות לקרקע היה חזק. הגרעין, שישב כאמור בקרית ארבע, חיפש מחנה זמני לעלות אליו. מכיוון שגרעין יתיר שכן במחנה יתיר ולא במקומו המיועד - משטרת לוציפר - הועלה רעיון לשפץ את מבנה המשטרה ולהיכנס אליו כמחנה זמני. השיפוץ בוצע, אך הכניסה למבנה תחנת המשטרה הירדנית לא התממשה. המחנה הזמני, אליו עלו תושביה לעתיד של סוסיא, היה היאחזות הנח"ל מעון - שאוזרחה על ידי גרעין סוסיא דווקא, בכ"א בתמוז תשמ"ב (12.7.1982).

בשנה בה ישב גרעין סוסיא במעון, הלך ונבנה על ידי משרד השיכון היישוב סוסיא. חברי הגרעין עקבו אחר הקמת יישובם מהיישוב מעון, משם צפו התושבים בטרקטורים המכשירים את הכביש אל עבר יישובם, בבתים המועברים על ידי מנופים, מוצבים על התשתית שהוכנה, והופכים ליישוב.

בזמן שגרו במעון עסקו התושבים - כשבע משפחות בלבד - בחקלאות, במסגרת שיתופית-זמנית שיועדה להתפרק מייד עם המעבר ליישוב הקבע. הגברים יצאו מדי יום לבקעת ערד לעסוק בגידולי השדה (תפוחי אדמה, תירס, בצל ועוד), והנשים נשארו במעון ועסקו בעבודות קהילתיות.

בי"ב באלול תשמ"ג (21.8.1983), עלה גרעין סוסיא ממושבו הזמני במעון, למקומו הקבוע. המעבר למקום הקבע יצר בעיה שדרשה פתרון: אם יעזבו תושבי סוסיא את מעון, תיוותר מעון ריקה. בשל כך נשארו שתי משפחות במעון בזמן ששאר הגרעין עבר לסוסיא. עשרה ימים ארוכים, בבדידות ביישוב מעון, חלפו על שתי המשפחות, עד שהגיעו חברי גרעין "צביאל" ליישב את מעון, ושחררו את המשפחות לביתם החדש שבסוסיא.

על פי התוכנית, פורק השיתוף הכלכלי בסוסיא בחודשים הראשונים שאחרי הקמתה. חברי היישוב עסקו גם אז בעיקר בחקלאות, באופן פרטי, אך גם בבנייה: "החברה לפיתוח הר חברון" הוקמה על ידי אנשי סוסיא, והפרויקטים הראשונים שלה היו בניית מקוואות טהרה ביישובים החדשים שבהר.

כבר מראשיתה של סוסיא, דגלו חברי היישוב בעיקרון של "אין גדר - יש אדמה". סוסיא לא מוקפת בגדר, אלא בשטחי קרקע נרחבים המעובדים על ידי תושביה.
"חגורה ירוקה" של שטחים חקלאיים מקיפה את היישוב. בהקשר זה יש לציין את פועלו של יאיר הר -סיני הי"ד, שבמסגרת רעיית עדריו הרחיב את חגורת הקרקעות המקיפה את סוסיא. יאיר נרצח בידי מחבלים בכ"ב בתמוז תשס"א (2.7.2001), בעודו רועה את עדריו באדמתו הסמוכה לסוסיא. בחווה שהקים, ממשיכים את פועלו גם היום משפחתו ומתנדבים השומרים עם שאר חקלאי היישוב ותושביו על חגורת הביטחון של סוסיא.

כבר עם הקמת היישוב ייחסו חברי סוסיא חשיבות רבה לעיסוק בחינוך לאהבת הארץ ולצורך כך הוקם "מרכז סיור ולימוד סוסיא", שמטרתו הדרכת מטיילים באזור דרום הר חברון ומדבר יהודה. בצמוד למפעל החינוכי נבנתה עבור המטיילים גם אכסניה ובה חדרי אירוח, חדר אוכל, בריכה, ספריה ואולמות פעילות. אנשי סוסיא, עסקו גם בפיתוחו והפעלתו של אתר העתיקות ובית הכנסת העתיק בסוסיא. בתחילה כלל חלק גדול מפעילות התלמידים והמבקרים, גם חפירות ארכיאולוגיות בליווי ארכיאולוגים מהשורה הראשונה בארץ. לצורך פיתוח האתר והחפירות בו, הוקמה "החברה לפיתוח העיר העתיקה סוסיא", חברה בבעלות המועצה ותשעה יישובים.

בעקבות הרצון לעסוק בחינוך ובלימודי הסביבה הוקמה ביישוב בשנת תשנ"ח (1998) גם ישיבה תיכונית סביבתית. הלימודים הייחודיים בישיבה מושכים אליה תלמידים מכל רחבי הארץ.

בעת הקמת היישוב על פי תכנית הממשלה, ראו המוסדות המיישבים את סוסיא כמרכז אזורי. מסיבה זו נבנה במקום בית הספר האזורי, מכולת ואף מבנה למשרדי המועצה. כיום סוסיא אכן מהווה במידה מסוימת מרכז אזורי. בית הספר הממ"ד האזורי של הר חברון, שקם בשנים הראשונות בבית יתיר עם שישה תלמידים, עבר מאז למבנה רחב בסוסיא, ובו מתחנכים כיום כחמש מאות תלמידים. על יד המבנה החדש של בית הספר הוקם אולם ספורט המשמש גם לכינוסים, אירועים והופעות, ובבניין הישן של בית הספר שוכן כיום מרכז חוגים וספרייה אזורית. גם בריכת השחייה של האכסניה משרתת את היישובים הסמוכים.

בין העסקים הפועלים ביישוב ניתן למנות את הכפריה - הנותנת שירותים גם לתושבי היישובים השכנים, מטבח קייטרינג, חוות חממות של חברת "חישתיל", חממות ובתי רשת לגידול פרחים וירקות, מטעים פרטיים של אנשי היישוב, מחלבה לייצור גבינות, דיר עיזים, מכוורת לייצור דבש, בית יוצר לקדרות וסטודיו לאמנות הרקמה.

כמו בסוסיא הקדומה, חיי קהילה מפותחים, חקלאות ותעשייה ענפה הם חלק מהחיים ביישוב. אבל ההקבלה בין העיר העתיקה והיישוב המודרני קיבלה גם ביטוי אדריכלי: בית הכנסת ביישוב החדש בנוי בדוגמת בית הכנסת המפואר של סוסיא העתיקה. חנוכת בית הכנסת התקיימה בערב שבת קודש פרשת וארא, ב' בשבט תשס"א, וכך מתפללים תושבי סוסיא של היום כמעט כמו שהתפללו תושבי סוסיא לפני אלף ומאתיים שנה.

מצפה יאיר

על שמו של יאיר הר סיני הי"ד נקראת הגבעה שממזרח לסוסיא, מצפה יאיר. הגבעה נמצאת על רכס מעון וצופה אל המדבר. בעת הקמתה הייתה השכונה חווה חקלאית, אך במהלך השנים הראשונות של מלחמת הטרור, כתגובת נגד לרציחות ולפיגועים בכל רחבי הארץ בכלל וביהודה בפרט, התרחבה החווה והפכה לשכונה של ממש בה קיים בית כנסת ובה מתנהלים חיי קהילה עצמאיים תוך זיקה לקהילה בסוסיא. תופעה בוטנית ייחודית היא השתמרותם של מיני צומח נדירים במצפה יאיר, בעיקר בשל העובדה שברכס היה מרעה מבוקר במשך שנים רבות. קוריוז מעניין הוא, שבזמן הכרזת אדמות המדינה בראשית שנות השמונים, כאשר היה ספק באשר לאפשרות ההכרזה על גבעת סוסיא כאדמת מדינה, הציעה פליאה אלבק ז"ל, שהייתה אז מנהלת המחלקה האזרחית במשרד המשפטים, לחברי גרעין סוסיא שבמידה וההכרזה ביישוב המתוכנן תתקל בקשיים, יוכלו לגור בגבעה המזרחית. שנים אחר כך, הוקמה על גבעה זו שכונת מצפה יאיר.