חסכון במים 

החרפת מחסור המים בישראל

מדינת ישראל מושפעת בחלקה הצפוני מאקלים ים תיכוני ובחלקה הדרומי מאקלים מדברי ומכאן שמו של האקלים השורר בה - אקלים חצי מדברי. כתוצאה מכך, עונת הגשמים בישראל קצרה ונמשכת 4 חודשים בלבד והשכיחות לרצף שנים שחונות גבוהה. בנוסף לכך מתאפיין אקלים זה בהפסדי מים רבים הנובעים מהתאדותם של מי הגשמים לאטמוספרה. כמויות הגשמים בארץ הולכות וקטנות מצפון לדרום, בזמן שחלק ניכר מן האדמות הראויות לעיבוד נמצאות דווקא בנגב הצפוני, איזור בעל כמות משקעים זעומה.
 

עלייה בביקוש - ירידה בהיצע
היצע המים הטבעיים בישראל, ממילוי חוזר של מקורות המים השונים, מוערך בכ – 1,400 מיליון מ"ק בשנה. בשנים שחונות ההיצע נמוך אף יותר. שימושי המים העיקריים מתחלקים כדלהלן:
שימוש ביתי וציבורי – כ – 800 מליון מ"ק בשנה.
חקלאות – כ – 550 מליון מ"ק בשנה.
תעשייה – כ – 90 מליון מ"ק בשנה.
שכנים – כ – 130 מליון מ"ק בשנה.
 

כפי שניתן לראות מהנתונים, משק המים בארץ מתאפיין בחוסר איזון בין ההיצע והביקוש למים. בין הגורמים העיקריים לגידול בביקוש למים: גידול האוכלוסייה ושינוי ברמת החיים. במקביל ניתן לראות כי בשנים האחרונות מתקיימת מגמה של ירידה בהיצע המים. שילוב שתי המגמות עם רצף שנים שחונות, דרדרו את משק המים לידי משבר אמיתי. 
 
מה עושה המדינה?
כדי לענות על המחסור במים טבעיים, מדינת ישראל פועלת לייצור מים במספר דרכים. להלן העיקריות שבהן:
1. השבת קולחין - מים משומשים יכולים לעבור תהליך טיהור המכשיר אותם לשימושים חוזרים כדוגמת השקיה חקלאית, השקיית גינות וצריכה תעשייתית. מים אלה נקראים מי קולחין שהם למעשה מי הביוב המטוהרים.
2. התפלת מי ים - התפלת מי ים והפיכתם למים ראויים לשתייה מתבצעת כיום בכל העולם בעיקר באמצעות טכנולוגיה הנקראת "אוסמוזה הפוכה". התפלת מי ים היא הפתרון העיקרי להתמודדות עם בעיית הידלדלות מקורות המים בעולם.
3. התפלת מים מליחים.
4. טיוב מקורות מים שזוהמו או הומלחו.

 
מחסור המים בעולם

מים מתוקים מהווים 3% בלבד מכלל המים על-פני כדור הארץ. 1% בלבד ראויים לשתייה וחלק ניכר מאלה מורכב מקרחונים ומי תהום בלתי נגישים. בנוסף, במשך השנים, מקורות מים רבים המתאימים לשתייה, זוהמו או הומלחו.
 

מקורות המים הטבעיים הראויים לשתייה בעולם נמצאים במגמה הולכת ומחריפה של התייבשות ודלדול. תופעה זו נובעת, בין היתר, מהגורמים הבאים:
1. שינויים בכמות המשקעים, עוצמתם ופריסתם על פני הזמן. בישראל רואים עלייה בשכיחות הופעתן של שנות בצורת.
2. ירידה באיכות המים במקורות הטבעיים הנובעת בעיקר מזיהום שמקורו בפעילות אנושית על פני השטח ודלדול מקורות מים, כתוצאה ממיעוט משקעים ומשימוש יתר, המביא לירידת מפלסים ולהמלחה.
3. העלייה בקצב גידול האוכלוסייה וברמת החיים - במאה השנים האחרונות, אוכלוסיית העולם גדלה פי 4 והשימוש במים גדל פי 9! העיור המואץ, כתוצאה מגידול האוכלוסייה, גורם להקטנת כמויות הגשמים המחלחלות למי תהום מחד, ולהגדלת כמויות המים הזורמות לים ו"מתבזבזות" מאידך. 

 
במדינות רבות, וביניהן קליפורניה, אוסטרליה וספרד, אוסרים או מגבילים השקיית גינות, אוסרים שטיפת מרצפות, מדרכות ומכוניות במים זורמים, ומגבילים שימושים לא-חיוניים אחרים. במדינות אלה מתקיימת הסברה רחבה ושיתוף האזרחים, לצד פיקוח צמוד ואכיפה מצד הרשויות לרבות קנסות גבוהים מאוד לעוברים על התקנות.
 

האחריות לחיסכון במים מוטלת על כולם ולכן על כל אחד ואחת מאתנו לקחת חלק פעיל בשמירה על מקורות המים ולדאוג לחיסכון במים.